מנהלי השקעות: הסיכוי לקריסת בנק בישראל - נמוך

נדמה שמעולם לא שמחו מנהלי ההשקעות או המשקיעים בבורסה של תל אביב על שלושה ימי חופשה ממסחר כפי ששמחו בשבוע הזה. בשעה שישראלים רבים התכנסו סביב שולחן החג, דרמה של ממש התרחשה בשווקים הפיננסיים העולמיים. ערב ההצבעה המחודשת בסנאט על אישור תוכנית החירום למשק האמריקאי וכמה שעות לפני יום מסחר שני ואחרון לשבוע זה באחד העם, שוחח "כלכליסט" עם מנהלי ההשקעות המובילים בישראל על המצב.

בשבועות האחרונים קרסו כמה בנקי השקעות זרים בזה אחר זה, כך שהשאלה המטרידה ביותר בימים אלה היא מה הסיכוי לקריסה של מוסד פיננסי גם בישראל. מנהלי ההשקעות, שבעניינים אחרים מציגים תפיסות שונות מאוד, תמימי דעים כי הסבירות לקריסה פיננסית בישראל נמוכה.

צבי סטפקצילום: אוראל כהן

"אני לא רואה כרגע סכנה ליציבות של מערכת הבנקאות", אומר צבי סטפק, מנהל השקעות ראשי ויו"ר מיטב. "הבנקים בישראל חשופים לשני סוגי סיכונים. הסיכון הראשון הוא ההאטה במשק הישראלי והחשש או האפשרות שלווים גדולים יפשטו את הרגל. הסיכון השני הוא הסיכון הבינלאומי, בשל הקשרים שיש להם עם בנקים עולמיים. אבל בשורה התחתונה אני לא צופה ש תהיה פה פשיטת רגל של בנק כלשהו. הסבירות לכך כרגע מאוד נמוכה, אם כי זה תלוי באופן התפתחות המשבר. צריך לזכור שחלקו של האשראי הבנקאי ירד כי הגופים גייסו כסף בשוק ההון, אז מבחינת הבנקים זה יצא לטובה כי הם פחות חשופים".

"אני חושב שיש פה פוטנציאל לתהליך מתקן ואסור להשתמש במילה 'קריסה'", אומר יובל גביש, מנכ"ל בית ההשקעות פריזמה. "אם יש חשיפות כאלו ואחרות הבנקים יצטרכו לגדר אותן ולאתר אותן, ומנגד, זה רק תהליך מתקן כי בעתיד רמת הזהירות ביחס לגופים בינלאומיים תהיה גדולה יותר. אני חושב שצריך לקחת דברים בפרופורציה; הגופים שלנו רגולטורית מאוד יציבים, וגם המגבלה הענפית שלהם ממגנת אותם ולא תביא למצב של הבאת הבנקים לקריסה".

"כרגע הסבירות לקריסה טוטלית היא נמוכה", מצטרף לדעתם תמיר פורת, מנכ"ל כלל פיננסים ניהול תיקי השקעות. "הכלכלה הישראלית פחות נגועה ומושפעת. ניתן היום פחות או יותר לכמת את המוצרים הפיננסיים הבעייתיים המצויים בתאגידים הפיננסיים הקיימים, ולכן יש לנו היכולת להעריך כמה זה יעלה".

דוד ברוךצילום: עודד קרני

דוד ברוך, מנכ"ל בית ההשקעות אקסלנס, אינו מוטרד מקריסה אפשרית של גוף פיננסי אלא ממצב שוק האשראי. "יש היום חוסר נכונות של בנקים להלוות זה לזה", הוא אומר. "גם בנקים ישראליים לווים במערכת העולמית, והחשש הוא מבעיית זמינות באשראי. זה משקף כרגע מצב של פאניקה בנקודת זמן קצרה. אחד הדברים שכולם מצפים לו הוא שעם אישור התוכנית גם מערכת המימון הבין־בנקאית תחזור לנורמליות. בישראל לא ראינו את התופעות האלה, אבל מאחר שאנחנו משק פתוח וכמה מהחברות תלויות במימון הבין־בנקאי, התופעה הזו מטרידה".

חשש מפשיטת רגל

סוגיה נוספת שעלתה בשבועות האחרונים על סדר היום הציבורי, ואשר מנהלי ההשקעות מעריכים כי דווקא קיימת לה סבירות גדולה יותר, היא פשיטת רגל של חברות ישראליות.

לדברי ויקטור שמריך, מנכ"ל משותף בדש איפקס, יש חשש שאנשי עסקים בישראל יפשטו רגל. "אין לי מספיק נתונים כדי לדעת אם זה יקרה, כי צריך להבין שגם פה זה מלווה במערכת יחסים גדולה מאוד עם הבנקים, בישראל ובחו"ל", אומר שמריך. "יצטרכו למחזר את החוב בצורה כזו או אחרת, אבל קשה לי לראות שייתנו לאיש עסקים גדול ליפול. הסערה גדולה וזה יכול לקרות, אבל אני לא יכול להצביע על מישהו ספציפי".

"הסבירות שגופים עסקיים - גם כאלה שמדורגים A או AA - יגיעו לחדלות פירעון קיימת", אומר שמעון אלקבץ, מנכ"ל הראל פיננסים. "סטטיסטית הסיכוי קיים גם אם מדובר בחברה שמדורגת גבוה; דירוג גבוה הוא לא תעודת ביטוח מפני חדלות פירעון. ולכן אנשים שבנו תיק שלם על איגרת חוב מסוכנת לא צריכים להתפלא עכשיו: הסיכוי לתשואה עודפת מגלם גם סיכוי לסיכון, וכעת הסיכונים מתממשים במלוא עוצמתם. אבל מבחינתנו כמשקיעים אפשר למזער את הסיכון על ידי פריסת ההשקעה, ואז גם אם חברה טובה פושטת רגל המשקיע הבודד לא נפגע".

"ברור שיהיו פשיטות רגל של חברות בישראל - זה בכלל לא מוטל בספק", מספק צבי סטפק את התחזית הפסימית מכל. "השאלה באיזו סקאלה. ככל שההאטה הכלכלית תימשך יותר זמן יהיו יותר פשיטות רגל, אבל זה לא בהכרח משפיע דרמטית כל עוד לא מדובר בחברת ענק. שוק ההון לא מוכן לתת היום לגופים הגדולים הלוואה, אבל הוא מוכן לקנות את איגרות החוב היום במדד ועוד 10%, ומשהו כאן עקום לגמרי. זה נובע מזה שהיום כל שוקי האשראי ירדו. שוק איגרות החוב הקונצרניות האמריקאי ירד החודש את הירידה הכי חזקה שלו זה קרוב ל־30 שנה. שוק האשראי קפא על מקומו".

מי שאופטימי יותר הוא דוד ברוך, מנכ"ל בית ההשקעות אקסלנס. "אם אני מסתכל על הסיכון העסקי, בסך הכל קשה לראות כרגע עלייה חריגה בסיכון העסקי של מישהו שפועל בישראל. לא ראינו משבר בענף מסוים או עלייה חדה באבטלה. החשיפה של אותם לווים נגרמת בעיקר מפעילותם בחו"ל, ופה יש מקדם אי־ודאות כי בכמה מהשווקים רואים שינויים במחירים ויש בעיית זמינות אשראי לגופים הפועלים בחו"ל, ביכולת שלהם לממן הלוואות. מכאן החשש שתהיה קריסת לווים בחו"ל שתשורשר לבעיות אשראי בישראל. אני לא חושב שכרגע חלה במשק הרעה דרמטית שאמורה לחולל בעיית חדלות פירעון בסדרי גודל שלא ראינו קודם. המשק בפעילות הריאלית שלו במצב חיובי בנקודת הזמן הזו, למרות החשש מהאטה, ולכן עיקר החשש שלנו הוא ממידת ההשפעה מחו"ל על ישראל".

זאב מילבאואר, מנכ"ל משותף באי.בי.אי שירותי בורסה, מספק נקודה שונה למחשבה. "לפעמים גופים קורסים מהשמועות", אומר מילבאואר. "לא תמיד הגופים קורסים כי הנכסים לא בסדר. אני חושב שהעבודה העיתונאית צריכה להיות אחראית, וכל כתיבה היום ללא בדיקה יכולה להביא במצבים מסוימים להפלת החברות".

"המצילים טבעו"

"בארצות הברית עושים את כל הפעולות הנדרשות", אומר ויקטור שמריך. "הם בסערה שלא היתה פה מאה שנה, והם לא נאלצו להתמודד עם משברים כאלה בעבר. כשהיו משברים פיננסיים בעולם, תמיד הבנקים האמריקאיים הם שחילצו את העולם ודאגו לייצר פתרונות פיננסיים לייצוב. אבל במשבר הנוכחי המצילים טבעו. זה לא שחסרה מנהיגות; הם המציאו את הבעיה והם יפתרו אותה. פשוט המערבולת כל כך קשה שהקברניטים מתקשים להשתלט עליה. המנהיגות קיימת - השאלה אם הכלים קיימים".

המנהיגות הפיננסית והפוליטית בארצות הברית ניסתה להרגיע את חששות המשקיעים כמה פעמים בימים האחרונים. אך הסנאט האמריקאי לא נענה בינתיים לקריאות, וגם לא יובל גביש מפריזמה. "אני חושב שבמערכת האמריקאית חסרה מנהיגות כלכלית, כי כמה מההחלטות לא ענייניות ולא כלכליות אלא מושפעות ממערכות טרום־בחירות.

"בכל החלטה מגולמת המחשבה איך זה ייראה ביום שאחרי הבחירות, ולכן מי שמשלם על העיכוב והאיטיות בסופו של יום יהיה משלם המסים האמריקאי - כי ככל שהחוב גדל, נטל המס יגדל".

על המנהיגות הכלכלית בישראל יש לזאב מילבאואר רק מילים טובות. "עד היום המנהיגות הכלכלית בישראל שמרה עלינו, וזה צריך להימשך. נכנסנו למשבר הזה במצב מאוד בריא - כשמערכת הבנקאות במינוף נכון אחרי שבנתה את עצמה לא רק על הלוואות אלא גם על פיקדונות. כמה מהמסקנות שיש להסיק על הפוליטיקאים הן שהאופנה של לתקוף את הבנקים ולדאוג שירוויחו כמה שפחות היא לא לטובתנו; אנחנו צריכים לדאוג שהכסף שלנו נמצא במקום בטוח, ושהמערכת הבנקאית יציבה, רווחית ומפוקחת".

שמעון אלקבץצילום: אוראל כהן

הסכנה לא חלפה

"פסק הזמן של שלושת הימים האחרונים היה מתנה למשקיע הישראלי", אומר שמעון אלקבץ. "בתקופות לא טובות יש נטייה לקבל החלטות לא טובות, ואם המשקיעים היו פועלים בפאניקה ביום שני לאחר המימושים בוול סטריט הם לא היו נהנים מהתיקונים שנרשמו למחרת. לכן לקראת חידוש המסחר היום צריך לזכור שאנחנו נמצאים בתקופה מאוד תנודתית, ואם השוק יורד יום אחד ב־7%, גם אם הוא מתקן למחרת ב־4% זה עדיין לא אומר שהסכנה חלפה. המפתח צריך להיות פיזור תיק ההשקעות, ובאופן בסיסי סיכון גבוה קיים היום בענף הנדל"ן".

"אי אפשר לדעת מתי המשבר יסתיים", מבקש ויקטור שמריך לא להתנבא. "כל ניסיון של מישהו לנסות לחזות את סופו דינו כישלון. בשנה שעברה אמרו שבמחצית השנייה של 2008 יהיה יותר טוב, ובפועל היא יותר גרועה. אבל קשה לדעת לאן זה יוביל, כי הכל נשען אחד על השני. זה יכול להגיע למשברים נוספים, כך שאי אפשר לדעת מתי זה ייפתר. לדעתי זה זמן טוב להסתכל על שוק איגרות החוב הקונצרניות, ואנחנו עוד צפויים לזעזועים. המשבר הוא לא משבר של הון, אלא משבר של איגרות חוב ואשראי, ושם הבעיה".

גם צבי סטפק נזהר בתחזיות לעתיד, אך בכל זאת מוכן לנקוב בתאריך. "קשה לדעת מתי יסתיים המשבר. משבר הנדל"ן עדיין לא נגמר וייקח עוד כמה שנים עד שהוא ייגמר - לדעתי שנתיים־שלוש. להבדיל מהנדל"ן, בכל הקשור לנושא הפיננסי תוכנית החילוץ יכולה לדעתי לקצר את זמן ההתאוששות, ואז אפשר יהיה לראות התחלה של התחזקות במשק האמריקאי לקראת סוף 2009".

"לא מדובר בתהליך של ימים", מצנן יובל גביש את האופטימיות. "נדרש תהליך מתקן של חודשים, ואולי יותר מזה. צריך הרבה סבלנות ומנהיגות עסקית. כל מה שבסוף יקרה יהיה קשור במנהיגות ובשיקול הדעת בקבלת ההחלטות.

"אני חושב שבתנאי המשבר האלה צריך להיות מסר אחיד של הרשויות, ששם את הדגש במיוחד על השקעות בקופות הגמל וההשקעות הפנסיוניות. צריך להיות מסר חד־משמעי שלציבור אסור למשוך את הכספים ושיש להישאר בהשקעות ארוכות טווח להבטחת העתיד".

יובל גבישצילום: אלי דסה

לא להתנהג בפאניקה

שאלת מיליון הדולר היום היא איפה להשקיע את הכסף, והבעיה היא שהשאלה מטרידה במיוחד דווקא את המשקיעים הפחות מתוחכמים, אלה שאין להם מיליון דולר. "חשוב מאוד לזהות נכון את המטרות והשימושים של הכסף", אומר דוד ברוך, "וכמובן להבדיל בין הגילים של הלקוחות. המשקיעים שנמנים עם קבוצות הגיל הצעירות צריכים להסתכל על זה לטווח ארוך, ועם כל הפסימיות כרגע, בפרספקטיבה של שנים יבוא גם תיקון.

"ללקוחות שלגביהם מדובר בכספים לזמן קצר או ללקוחות הקרובים לפרישה אפשר להציע מעבר לאפיקי השקעה שהם ברמת תנודתיות או בסיכון אשראי נמוכים יותר. בחלק מהמקרים הציבור מצביע ברגליים - הכסף החם, בעיקר בתעשיית הקרנות, עשה כבר את המעברים; מי שמנתח את תעשיית הקרנות רואה שיש ירידה דרמטית ב־2008 בקרנות המנייתיות והקונצרניות ויש מעבר ברור לאפיקים שקליים ואג"ח מדינה".

"ברגע שיהיו סימנים שהעסק מתייצב יעשו שוקי המניות תיקון אלים כלפי מעלה, וזה יהיה כמה חודשים לפני שהנתונים עצמם יצביעו על ההתאוששות", אומר צבי סטפק. "קשה לראות התאוששות בשוק המניות בלי שתהיה התאוששות בשוק איגרות החוב - שם גם הסיפור האמיתי עכשיו, גם בישראל וגם בעולם.

תמיר פורתצילום: אריק סולטן

"כל זמן שיש כאלה תשואות באג"ח, למה שאקנה מניה של אותה חברה? אנחנו חושבים שיש הזדמנויות כרגע גם בשוק המניות וגם בשוק איגרות החוב שמשקפות פחד יתר. ההזדמנויות הגדולות מזווית ההסתכלות שלי נוצרות דווקא בתקופות של תוהו ובוהו וחוסר ודאות קיצוני, שבו אנחנו נמצאים היום. ידוע בוודאות שהמשק הולך להאטה, אבל לא למיתון.

"אשר לתיק ההשקעות המומלץ", אומר סטפק, "היום נכון ליצור תיק שמורכב מאיגרות חוב קונצרניות טובות תוך בדיקה של תזרים המזומנים של הגופים. יש הזדמנויות גדולות בארץ ובעולם בשוק איגרות החוב הקונצרניות, אבל רק בתנאי שאופק ההשקעה הוא שנתיים־שלוש, ולא מדובר בטווח קצר".

"יש בשוק הזדמנויות למשקיעים עם אורך רוח", אומר תמיר פורת. "צריך לפזר את תיק המניות בענפים כמו תקשורת, קמעונאות בסיסית, כימיה, תרופות ואנרגיה, וגם בשוק האג"ח יש הזדמנויות רבות".

"אסור למשוך את הכספים מקופות הגמל ומקרנות הפנסיה", אומר יובל גביש בהתייחסו למימושים הכבדים שנרשמו באפיקים אלה בשבועות האחרונים. "ההשקעות הן ארוכות טווח ולא קצרות טווח. מעבר לזה, צריך להישאר במסלולים סולידיים, כמו אג"ח ממשלתיות, ולראות מה יקרה. בכל מקרה לא לבצע החלטות מהירות".

"כמו שזה נראה היום, אני לא הייתי מגדיל סיכונים", אומר זאב מילבאואר. "לא הייתי הולך על השקעות ממונפות. ההתנהלות צריכה להיות אחראית וצריך לקנות בצורה הדרגתית, ולא להשתולל".