שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

יהודה אבידן: מה לומדים אחרי שנופלים?

אבידן, 45, האיש שהיה המוציא והמביא בש"ס, החייל הצמוד של אריה דרעי, היה צריך לחטוף כתב אישום ולהתנתק מהתנועה כדי להבין ש"הבכירים מסתדרים, ואנשי דרג ב' מלקקים את הפצעים". אז הוא השאיר מאחור את הדרג וחזר כאסטרטג הראשי

שאול אמסטרדמסקי 07:3701.10.08

1
 איור: יונתן וקסמן
. "שירה הקטנה היא סיפור חיי הגדול"

 

כשיהודה אבידן מתבקש לסכם את חייו בשש מילים, הוא מדבר על שירה, בתו הצעירה. עד לפני חמש שנים כיכבו בתמצית חייו מילות המפתח ש"ס, פוליטיקה ואריה דרעי. בגיל 40 הצטרפו לכל אלה חקירות וכתב אישום. ובדיוק אז, בגיל 40, נכנסה לתמונה גם שירה, היום בת חמש וחצי, שנולדה חולה בשיתוק מוחין. תמונת החיים של אבידן התחילה להשתנות.

 

2. "העצה שלי שווה הרבה כסף"

 

אבידן הוא איש המפתח של הפוליטיקה הש"סניקית. לא הסמכות הרוחנית, לא המנהיגות הפוליטית, פשוט האיש שמושך בחוטים. הוא אחז בהם בעבר מכיוונים שונים - בעבודה עבור אריה דרעי מצד השלטון, ואחר כך

אצל דודי אפל, מצד ההון. רשמית הוא מגדיר עצמו "היועץ האסטרטגי של המפלגה"; הוא לא אוהב את המילה "לוביסט". בפועל, הוא מבלה ימים ארוכים בכנסת, בין המזנון, פינות העישון והמסדרונות האחוריים, מסביר, משכנע, לוחץ, מפייס, נוזף, מקשר בין אינטרסים מצטלבים, מרים טלפונים לאנשים הנכונים.

 

אחרי יותר מ-20 שנה בזירה, יש לו תמונה רחבה של המגרש, עם יכולת ניתוח חדה; הוא מכיר את הפוליטיקה ואת הפוליטיקאים, את אנשי מפלגתו ואת הרבנים, את הציבור החרדי ואת החברות שזקוקות לו. רקיחה של כל אלה מאפשרת לו, למשל, להחזיר את השילוט באילון או להשפיע על כל שוק המיחזור הישראלי. "מספיק שאני אגיד ללקוחות שלי איך להציג את הנושא בפני הציבור החרדי ובפני מועצת חכמי התורה, שאסביר להם איך הנושא משפיע על הציבור החרדי או איך הוא פוגע בו", הוא אומר בראיון האישי הראשון שהוא מעניק. "אני מכיר את הצרכים של הציבור החרדי מקרוב, ולכן העצה שלי שווה הרבה כסף".

 

את הכסף הזה ירוויחו חברות הפרסום נור וברעם, שבשנה הבאה יחזירו את שלטי החוצות שלהן לנתיבי אילון. אחרי החלטת בית המשפט שאסרה על השילוט לאורך הכביש, השיג אבידן הסכם בין חברות המדיה לש"ס - תמורת התמיכה של ש"ס בחוק להחזרת השילוט התחייבו החברות לפרסום צנוע, נטול דוגמניות. הכסף הזה גם נחסך מהציבור החרדי, אחרי שאבידן, כיועץ לתאגיד המיחזור א.ל.ה, שכנע את חברי הכנסת של ש"ס להתנגד להכללת בקבוקי 1.5 ליטר בחוק הפיקדון וכך להפיל את המהלך.

 

עוד ברשימת הלקוחות והמאבקים שלו: חברות התעופה הזרות, המתנגדות לייקור אגרות התעופה (הוא אמור לשכנע את אנשי ש"ס שהדבר יגרור העלאת מחירים שתפגע בחרדים); חברות תרופות שמקדמות מוצרים שלהן לתוך סל התרופות; ערוץ 10, שמתנגד לחוק המגביל בעלות זרה על ערוצים מסחריים; ואגד, שנזקקה לייעוץ בכל הנוגע למגזר החרדי.

הצומת המרשים שמתנהל במשרד שלו, בנייד שלו, בראש שלו, לא מרגש אותו במיוחד. "זה הרבה יותר קל ממה שזה נראה מבחוץ. כל מה שאתה צריך בשביל להצליח הוא הרצון, התעוזה, וקצת עור של פיל. משם אתה כבר מסודר". הרצון והתעוזה היו שם מההתחלה, את העור הוא פיתח עם השנים.

 

"בעבר הרגשתי שמבוגרים יותר לא יודעים להעריך אותך נכון עד שאתה נכנס למעגל המאוד קרוב שלהם. ועובדה היא שהם ידעו להעריך אותי הרבה יותר אחרי שעזבתי את אריה דרעי מבתקופה שהייתי אצלו. העובדה שנשארתי בעסקים כל כך הרבה מלמדת שהאנשים למדו להכיר אותי בהדרגה גם כאדם, ולא רק כ'עוזר של'".

 

3. "שתי טראומות עיצבו אותי - משפט אבוחצירא ומשפט דרעי"

 

שלוש שנים בלבד היה אבידן "העוזר של", אבל השנים האלה הן משל לכל המסלול שלו, וגם הצל שמרחף מעל. הפוליטיקה היתה בסביבה כבר בילדותו - הוא אחיינו של אהרון אבוחצירא, שכיהן כשר בממשלות בגין. "טבילת האש הראשונה שלי בפוליטיקה", נזכר אבידן בחיוך, "היתה כשהייתי רק בן 18 ומוניתי למנהל סניף הצפון של תמ"י (המפלגה שהקים אבוחצירא ב-1981)".

 

מהר מאוד צלל אבידן לא רק לפוליטיקה, אלא גם למפגש שלה עם הכסף הגדול ועם שלטון החוק; באותן שנים עמד אבוחצירא לדין, הורשע וישב בכלא. "גדלתי בצל שתי טראומות שעיצבו אותי", מסכם אבידן, "משפט אבוחצירא ומשפט דרעי".

 

את דרעי הכיר כמעט במקרה. ב־1992, אחרי הלימודים בישיבה, שבע שנים כקצין ברבנות הצבאית וחמש שנים של תפקידים פוליטיים באגודת ישראל, התגלגל אבידן לעיריית פתח תקווה, שם שימש עוזרו של עו"ד סיני גלבוע, מחזיק תיק הרווחה.

 

דרעי היה אז שר הפנים, ועקב מקרוב אחר פועלו של גלבוע בהקמת רשת החינוך החרדית בפתח תקווה. אחרי שנתיים עם גלבוע, הציע דרעי לאבידן להיות העוזר הצמוד שלו. הכוורת של השר המבריק, המוכשר והמקושר היתה לו במשך שלוש שנים בית ספר מזורז לפוליטיקה ומסלול מהיר לעמדת כוח מרכזית.

 

ממרחק השנים, הוא לא מתחרט, אבל בהחלט נזהר בלשונו. "הפרק שלי עם אריה הספיק לי בהחלט, אף על פי שלמדתי המון. המחיר האישי ששילמתי להיות ליד האיש החזק הוא מחיר מאוד גבוה, כי אני אדם שנותן את כל הנשמה, אדם שלא מפחד להסתבך בשביל אנשים שאני נאמן להם. הייתי מאוד מיליטנטי לגבי אריה דרעי, לא ראיתי בעיניים. דרכתי על המון יבלות של אנשים, עשיתי המון עבודה שחורה, שבראייה לאחור לא ממש משתלמת. אנשים לא יודעים להעריך את זה כראוי, ובעיקר יש דברים שמוטב לא לעשות, גם לא בשביל להגיע לגדולה.

 

היום, בגלל הגיל והמשפחה, אני מסתכל על הדברים בצורה אחרת. היום אני יודע שהבכירים נוטים להסתדר ביניהם ואנשי דרג ב' נשארים פצועים בשטח ללקק את הפצעים".

 

4. "לא הייתי מודע לעוצמה"

 

אז הוא לא ידע את כל זה; אז הוא היה האיש החזק. "אני לא יודע אם אהבתי את זה, כי אני לא בטוח שבכלל הייתי מודע אז לכל מה שקורה. אני לא חושב שבאמת הייתי מודע לעוצמה שלי. ידעתי רק שאני אדם מאוד קרוב לאריה, אבל לא ידעתי שזו עוצמה שאני יכול להפעיל בכל מיני דרכים".

 

הוא לא ידע גם שהעוצמה הזאת תכוון גם נגדו. המיליטנטיות הפכה אותו לחייל הראשון בקרבות אריה דרעי, אלו שהתנהלו מול ביתו של הרב עובדיה יוסף, ומול אלי ישי. "הרב עובדיה לא אהב את כל הסיקור התקשורתי שלי בתקופה ההיא, כשהייתי השופר של אריה והיתה יריבות קשה עם ביתו של הרב. אבל מעולם לא עשיתי שום דבר, במישרין או בעקיפין, שיכול היה לפגוע ברב. אין ספק שאני הייתי המואשם העיקרי בכל מיני מקומות, משום שלא היה ניתן להאשים את דרעי או לערער על סמכותו. אני עמדתי לא בחזית, אלא בראש החזית. בראש הדוברים, בראש המגינים".

 

כחייל הראשון, הוא היה הראשון לשלם את המחיר, כשנאלץ לעזוב את ש"ס ב־1997. הוא טוען שעשה זאת כי מיצה את עצמו, הכותרות אז טענו כי הוא סולק בהוראת הרב עובדיה. "זאת היתה התקופה הסוערת ביותר בש"ס, ימי פרשת בר־און־חברון. עמדתי אז בשורה הראשונה, ואריה עמד בשורה השנייה. אלי ישי התמנה לשר, והיריבות בין דרעי לישי לא היתה קלה. הייתי מיועד להתמנות למנכ"ל שירות התעסוקה, אבל ראיתי שאין לי סיכוי לקבל את התפקיד, או כל תפקיד ממלכתי אחר, והרגשתי שמיציתי את עצמי ברמה העסקנית של ש"ס, סיכמתי עם אריה על העזיבה שלי.

 

אבידן. "כל מה שאתה צריך בשביל להצליח הוא רצון, תעוזה וקצת עור של פיל" אבידן. "כל מה שאתה צריך בשביל להצליח הוא רצון, תעוזה וקצת עור של פיל" צילום: ינאי יחיאל

 

לצערי, כמו כל דבר אחר אז, הכותרות בעיתון היו חלק ממסע ההשמצות נגדי ונגד אריה. זה לא מסוג הכותרות שעשו אותי אדם חלש, אבל אם יש דבר שכואב לי הוא שהרב עובדיה כעס עליי ולא בצדק. אני שמח שלפחות את זה הצלחתי ליישר. אני לא בן בית היום אצל הרב, פשוט כי אין לי זמן, אבל דעתו עליי מאוד חיובית היום. אני מקבל פידבקים ויודע שהרב מודע לעזרה שלי לתנועה. אני מקבל מהרב ברכות חמות".

 

גם את הקשר עם ישי ועם דרעי גלגלו מאז החיים למקומות אחרים. הקשר עם דרעי נשמר לאורך שנים אחדות - "הטלפון היחידי שאריה הרים מהכלא ביום שהוא נכנס אליו, היה אלי. הוא ביקש שאדבר עם אלי ישי באיזה נושא". במקביל, ובמאמץ רב, יצר אבידן קשר קרוב עם אלי ישי, וכיום הוא אחד מיועציו המרכזיים. חלק מחוכמת הפוליטיקה שלו היא ללא ספק היכולת הזאת, לצלוח את המעבר בין המחנות גם אחרי משברים מרים. כדי לא להמשיך להיות דרג ב' שנשאר פצוע בשטח, הוא פשוט העלה את עצמו לדרג הבכירים.

 

5. "קרוב לפוליטיקה, לא עמוק מדי"

 

אחרי שפרש מש"ס שימש סמנכ"ל בחברת הבנייה של הקבלן דודי אפל, ממקורבי דרעי. אחרי שנה פרש והקים את משרד הייעוץ האסטרטגי והפוליטי שהוא מפעיל עד היום. "אני עצמאי בעסקים שלי, ולא אחליף אותם בשום דבר אחר. בתור מי שהיה עמוק בתוך הפוליטיקה, אחרי שטעמתי מעולם העסקים הפרטיים ומן החיים השקטים, הבנתי שזה האיזון הטוב ביותר בשבילי - להיות קרוב לפוליטיקה מצד אחד, אבל לא יותר מדי עמוק בה מצד שני".

 

זאת הגדרה מעניינת; אבידן מקפיד לדבר על העסק הפרטי שלו, אבל מכריע גורלות של חוקיים לאומיים. הוא קרוב לפוליטיקה, אין ספק - לצד הייעוץ הצמוד והתפירה העילית של עסקאות פוליטיות־מסחריות, הוא שימש לאורך השנים נציג ש"ס בוועדת הבחירות המרכזית, עמדת כוח במדינה מרובת בחירות כמו שלנו.

 

אבל האם הוא באמת "לא יותר מדי עמוק בה"? במובנים מסוימים, בהחלט. הוא כבר אינו חשוף למחיר אישי, הוא זהיר יותר, מקושר הרבה יותר, חזק יותר, מוגן יותר. הוא לא שקוע בבוץ הפוליטי, אלא מסוגל להתבונן עליו גם מלמעלה.

 

אין ספק שמדובר בהפקת לקחים מהשנים הקשות, ממשבר גיל ה־40 שנכפה עליו ב־2002. אחרי שהיה לצדם של אבוחצירא ודרעי כשכתבי האישום נגדם הגיעו, הוא נאלץ להתמודד עם אחד נגדו. המשטרה טענה כי אבידן נתן שוחד כספי למנהל לשכת הפנים בבני ברק, יובל כהן, בתמורה לטיפול במסמכים של הכדורגלן חיים רביבו. בכתב האישום הואשם אבידן רק בהפרת אמונים. אחרי שנתיים, בעסקת טיעון, הודה כי פעל לזירוז הליכים למען רביבו והורשע. גזר הדין היה שלושה חודשי מאסר על תנאי וקנס של 5,000 שקל.

 

בדיעבד, אבידן - שהתמודד במקביל עם לידת בתו החולה - טוען שהוא יצא מחוזק. "ההרשעה שלי היא אחד הדברים המסתכלים שקרו לי. צריך להבין שעד אז כבר עברתי חקירות מאוד קשות, בנוגע לאריה ולדודי אפל. למעשה, אפשר להגיד שאני בוגר יאח"ה ויחב"ל. היום, כשאני כבר כמעט מסיים את לימודי המשפטים, אני יודע להגיד שהייתי יכול לבקש לפסול את התיק כולו, כי נודע לי על כתב האישום לראשונה דרך התקשורת.

 

אבל אז התחלתי להילחם בתסכול גדול מאוד, יודע שלא עשיתי שום דבר רע. בסופו של דבר, במסגרת עסקת הטיעון, מחקו לי את סעיפי השוחד והמרמה, ואין בעבירה קלון. אבל אני אומר לך בכנות, שאילולא התקופה הקשה שחווינו ברמה המשפחתית לא הייתי הולך לעסקת טיעון".

 

הוא עדיין נסער מהעניין - עוצר את הראיון, ניגש לחדר העבודה, חוזר עם מסמכי המשפט, מקריא קטעים מתוך פסק הדין - ומדליק סיגריה נוספת. "אחרי כל כך הרבה שנים של עשייה וכל כך הרבה חקירות קשות שאתה יוצא מהן ללא רבב, להתפשר על תיק כזה רק בגלל שכבר אין לך כוח ורק בשביל לגמור זה מתסכל. אילולא המצב המשפחתי דאז, הייתי הולך למשפט ויוצא זכאי.

 

אבל אתה יודע מה? זה לא עצר את העשייה שלי. אף שלצערי זה גרם לי להיות פחות קשוב לבעיות של אנשים אחרים. היום אני מוצא את עצמי נתלה בתירוץ של 'אני לא יכול לעזור לך', כשלמעשה אני יודע שזה ממש שטויות לעזור לו. זה גורם לך לפתח מין אטימות בעצמך.

 

"כתב האישום יצר אצלי שעה של חשבון נפש. הבנתי שאתה לא צריך להיות אדם צדיק וישר בשביל ליפול, או עבריין בשביל ליפול. אתה צריך רק חוסר מזל. זה תסכל אותי מאוד, יצר בי אכזבה קשה ממערכת המשפט, מכך שאנשים בתקשורת ובמערכת הציבורית נטשו אותי. הרגשתי חוסר אונים. הבנתי שלא בשביל כל דבר שווה להסתכן. לא בשביל כל אדם שווה לגמור את הקריירה הציבורית. אבל זו כבר היסטוריה רחוקה", הוא מרגיע את עצמו.

 

אני מזכיר לו שרק לפני שנתיים, בגלל אותה הרשעה, פסל אותו בג"ץ מלכהן בוועדת הבחירות המרכזית כסגנה של השופטת דורית ביניש. אבידן מחייך. "אחד האנשים הבכירים ביותר במערכת המשפט אמר לי בסוף מעשה שהוא חושב בדיעבד שהדחתי היתה שגויה. אל תדאג, אני מבטיח לך שבבחירות הבאות אני אחזור לוועדה. איש לא יצליח להוציא אותי משם".

 

6. "להרוויח את האשה והילדים"

 

הוא ממשיך לזגזג כך לאורך כל הראיון, שמתקיים בביתו שבאשדוד, בין הילדים המתרוצצים לטלפונים המצלצלים. מצד אחד מתכנן את הכיבוש של ועדת הבחירות, מצד שני מתעקש: "הדברים האלה מאחוריי". הפוליטיקה, הוא חוזר ומבהיר, אינה מטרה; גם לא הכסף. "אין לי שאיפות להיות עם 50 מיליון דולר בבנק. חשוב לי לחיות טוב, בלי דאגות כלכליות, אבל גם להיות מסוגל לראות את הילדים גדלים".

 

שישה ילדים יש לאבידן ולאשתו גאולה, מרצה למשפטים והמנהלת האקדמית של המכללה החרדית למשפטים באור יהודה (שלוחה של המכללה האקדמית אונו). גם הבן הבכור נסים (24) למד משפטים. אחריו נולדו רעות (22), מירית (19), סטודנטיות, ודניאל (13); לפני חמש וחצי שנים הצטרפו למשפחה התאומות אוריה ושירה. השתיים נולדו פגות, שירה סבלה מדימום במוח ולקתה בשיתוק מוחין.

 

"היציאה שלי מהפוליטיקה הביאה רק טוב, בעיקר במישור המשפחתי: הרווחתי מחדש את המשפחה. את הילדים הגדולים גידלה אשתי, לא אני. לבוא הביתה פעם בשבוע, עייף, טרוד ועצבני, זה פשוט להפסיד את הילדים. לכן הרווח הגדול ביותר שלי היה להרוויח בחזרה את האשה ולראות את הילדים גדלים באמת. והמתנה השנייה שקיבלתי היא הבת שלי שירה, שבעצם הפכה את המשפחה למלוכדת, למשפחה שחיה אחד את השני 24 שעות ביממה. הכרנו עולמות שלא חשבנו שנכיר. אנחנו רואים את זה כזכות לגדל ילדה מיוחדת כזו".

 

השנה הוא גייס לטובתה של שירה גם את כוחו הפוליטי. "שלושה שבועות לפני שהסתיים מושב הכנסת האחרון פנתה אליי ולרי זילכה מבית איזי שפירא וסיפרה שישנה הצעת חוק שמוביל ח"כ מיכאל מלכיאור, שאמורה לתקצב פעילות של מעונות שיקומיים לפעוטות. היא פנתה אליי שאעזור לה, כי משרד האוצר לא התלהב מהרעיון, שעולה 20 מיליון שקל. עד אז לא ידעתי ששירה, שהיתה בעצמה במעון שיקומי, לא היתה זכאית לו מכוח חוק, אלא מתוקף פרויקט פיילוט ממשלתי באשדוד.

 

הבטחתי לזילכה שהחוק יעבור בכל מחיר, ותאמין לי שמאותו רגע אני לא זוכר את עצמי כלוביסט עובד על הצעת חוק בצורה כל כך מטורפת, בצורה כל כך אגרסיבית, כולל לסגור דילים בשביל לגרום לאוצר להבין שאם הוא לא מעביר את החוק הזה אני הולך להעביר לו חוקים הרבה יותר כבדים מבחינה כלכלית.

 

בסופו של דבר הצלחתי להשיג שיתוף פעולה מכל סיעות הקואליציה, והאוצר נבהל. ראיתי את זה כשליחות - כאילו אני משמש פה למי שאין לו יכולת לעשות זאת בעצמו. אחרי מלחמה קשה עם האוצר, הבאנו אותם למצב שביום האחרון של המושב השר הודיע שהוא תומך בהצעת החוק, ויכולנו לרשום לעצמנו הישג גדול".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x