האם תחנת הכוח בחדרה מייצרת פסולת רדיואקטיבית?
חברת החשמל פנתה לפרקליטות המדינה והחלה בהליך של קדם בג"צ נגד המשרד להגנת הסביבה. למרות ההכרזה, המשרד אינו דורש מהחברה לפנות את האפר לאתר פסולת רדיואקטיבית מוכרז
חברת החשמל פנתה למחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה בהליך של קדם בג"צ נגד המשרד להגנת הסביבה, בעקבות הכרזתו של הממונה על הקרינה במשרד כי אפר פחם הוא חומר רדיואקטיבי. "אפר פחם אינו חומר רדיואקטיבי", אמרו ל"כלכליסט" מחברת החשמל. "הן הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית והן הוועדה לאנרגיה אטומית לישראל לא קבעו שמדובר בפסולת רדיואקטיבית".
לדברי החברה, למרות ההכרזה, הממונה על הקרינה במשרד להגנת הסביבה אינו דורש מחברת החשמל לפנות את האפר לאתר פסולת רדיואקטיבית מוכרז.
חברת החשמל מייצרת 1.2 מיליון טונות אפר פחם בשנה. במשך שנים נהגו בחברת החשמל לשפוך את אפר הפחם לים, עד שב־1992 חוקק חוק שאוסר זאת. בשנים האחרונות חברת החשמל מוכרת את אפר הפחם לתעשיות המלט, הבטון והתשתיות בארץ תמורת עשרות מיליוני שקלים בשנה.
בינואר 2008 החמיר המשרד להגנת הסביבה את התקן הישראלי למוצרי בנייה. הוא קבע, בין השאר, שלא ניתן להוסיף אפר פחם למוצרי בנייה, שכן רמת הרדיואקטיביות בהם גבוהה.
ד"ר סטיליאן גלברג, הממונה על הקרינה והרעש במשרד להגנת הסביבה, פרסם בינואר 2008 כי לדברי הוועדה הבינלאומית להגנה מקרינה, חשיפת אדם לקרינה מגדילה, בטווח הארוך, את סיכונו לחלות בסרטן, ולכן יש להגביל את רמת הקרינה.
מחברת החשמל נמסר בתגובה: "לממונה על הקרינה אין סמכות לקבוע כי אפר פחם הוא פסולת רדיואקטיבית. כמו כן, אין שום בסיס ענייני להחלטה זו. כל חוות דעת המומחים עד היום קבעו כי אין באפר פחם ריכוזים רדיואקטיביים מסוכנים לבריאות האדם, וכי אין בשימושים הנהוגים בארץ ובעולם כדי להוות סיכון בריאותי כלשהו לאדם. כל השימושים שנעשים באפר הפחם בארץ נעשים גם בכל מדינות העולם, לאחר מחקרים וחוות דעת מקצועית של כל הגורמים הבינלאומיים באותן מדינות".
מהמשרד להגנת הסביבה סירבו להגיב לדברים.
