$
בארץ

דו"ח שהזמינו תאגידי המים: עלות המים קפצה ב־93% בתוך 7 שנים

על פי הדו"ח, באותה תקופה עלה המחיר לצרכן רק ב־50.2%. במקורות, המוכרת את המים לתאגידים, מסבירים: "התפלת מים פרטית ייקרה את מחירם"

גלית שפיר 06:5930.07.08

תעריפי המים שלפיהם התאגידים משלמים למקורות עלו בשבע השנים האחרונות ב־93%, זאת לעומת תעריף המים שלפיו הצרכנים משלמים לתאגידים, שעלה באותה תקופה רק ב־50%. כך עולה מעבודת מחקר שהכין מנכ"ל משרד האוצר לשעבר שמואל סלאבין עבור תאגידי המים. הדו"ח נחשף ב"כלכליסט" יומיים לאחר שהוועדה לביקורת המדינה החליטה בצעד נדיר להקים ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת משבר המים בישראל.

 

"אני מעריך שבתוך שנים אחדות יקרסו תאגידי המים אם הממשלה או בג"ץ לא יתערבו", אמר סלאבין ל"כלכליסט". "זרוע אחת של המדינה - רשות המים - הורסת את הזרוע השנייה - תאגידי המים. רשות המים הכתיבה את תעריפי המים, וערערה בכך את זכות הקיום של תאגידי המים".

 

מסקנת המחקר היא כי מדיניות תעריפי המים גורמת לשחיקה מתמדת ברווחיות התאגידים, ומתבטאת בירידה עקבית ברווח הגולמי ובהפסד התפעולי. בתאגיד הגיחון של ירושלים, לדוגמה, יגיע ההפסד התפעולי בשנת 2008 ל־14 מיליון שקל. דוד קוכמייסטר, יו"ר פורום תאגידי המים ומנכ"ל תאגיד הגיחון: "המסקנות והממצאים העולים מעבודה זאת הוכיחו לנו את שאנו טוענים כל הזמן. רשות המים נכנעת ללחצים אינטרסנטיים ולא ענייניים של חברת מקורות. התוצאה של ההפקרות הזאת היא שכל הנטל נופל על הצרכן ועל תאגידי המים, אשר אינם יכולים לספק לו את השירות הראוי".

 

עלות המים קפצה ב-93% בתוך 7 שנים עלות המים קפצה ב-93% בתוך 7 שנים

 

בשנת 2001 נחקק חוק תאגידי המים, שקבע כי הרשויות המקומיות לא ינהלו עוד את נושא המים, ובמקומן יעשו זאת תאגידים שיפעלו בתחום הרשות המקומית או בתחומן של כמה רשויות. סלאבין: "לפני הקמת התאגיד התנהלה מחלקת המים בעיריות באופן פחות טוב. לראש העיר ניתנה אפשרות להעניק הנחות לצרכנים נזקקים ולמקורבים. כמו כן היו מקרים רבים של אובדן מים, שהגיעו ממקורות לצנרת העירונית בגלל דליפות, ולעיריות נגרם נזק כספי".

 

בדו"ח שהוכן עבור תאגידי המים מצוין כי המחיר הממוצע שתאגידי המים שילמו למקורות בשנת 2001 עמד על 1.56 שקלים למ"ק לעומת המחיר הנוכחי, שעומד על 3.021 שקלים למ"ק. מהשוואה שנעשתה עם עליית התשומות בשנים 2001–2008 עולה כי מחיר רכישת המים ממקורות עלה בשיעור הגבוה ביותר מ־93% לעומת תשומות הבנייה שעלו ב־37.6%, מחיר החשמל, שעלה ב־33%, מדד המחירים לצרכן, שעלה ב־16.6%, והשכר הממוצע במשק, שעלה ב־14.8%.

 

גם במחיר המים לחקלאות חלה בשנים האחרונות עלייה, מעבר לעדכונים החצי־שנתיים. בשנת 2005 היתה עלייה ב־15 אגורות במחיר מ"ק, ובתחילת 2008 בשיעור של 2.5%. כיום מחיר מ"ק מים לחקלאות הוא 1.5 שקלים. יורם תמרי, מרכז תחום המים בהתאחדות חקלאי ישראל: "ההתייקרויות מעבר לעדכונים השוטפים משפיעות על הרכב הגידולים, סל הגידולים ועל השארת עובדים בענף החקלאות. בשנים האחרונות פרשו מענף החקלאות עשרת אלפים עובדים, חלקם בגלל עליית מחירי המים".

 

מנתוני התאחדות החקלאים עולה כי בעוד שב־1998 הקצאת המים השפירים לחקלאות עמדה על 1.03 מיליארדי מ"ק מים, כיום היא עומדת על 450 מיליון מ"ק מים, בעוד שלחקלאות נדרשים 600 מיליון מ"ק מים בשנה.

 

רשות המים: בוחנים את תעריפי מקורות

גלעד פרננדס, כלכלן רשות המים, מסר בתגובה: "כשליש מעליית מחירי המים נובע מהצמדות מחיר המים למדד המחירים לצרכן, לשכר הממוצע במשק ולמחיר החשמל. שני שלישים מעליית המחירים נובעים מיישום החלטת הממשלה בינואר 2008 להפסיק את התמיכות במשק המים השפירים, שעמד בשנים האחרונות על מאות מיליוני שקלים. זאת מתוך מגמה כי מחירי אספקת שירותי המים ישקפו את עלותם הריאלית. רשות המים הקימה לאחרונה ועדה לבחינת תעריפי מקורות למגזרים השונים, מתוך מגמה לקביעת תעריפים המשקפים את עלות אספקת השירותים במשק המים בכללותו".

 

מקורות: הממשלה החליטה כי הצרכן יישא בעלות ההתפלה

חברת מקורות מסרה בתגובה: "האחריות לתעריפי המים בידי משרדי הממשלה. הסיבה המרכזית להתייקרות תעריפי המים לצרכן הביתי היא הפרויקטים להתפלת מים. בשנים 2005 עד 2007 הופעלו שני מתקנים חדשים כאלה באשקלון ובפלמחים. מתקנים אלו מוסיפים למשק המים כמות חיונית של כ־130 מיליוני מ"ק מים בשנה. תהליך ההתפלה יקר מאוד ביחס להפקת מים ממקורות אחרים - קידוחים או שאיבה מהכנרת. כמו כן, קליטת המים המותפלים מחייבת גם השקעה ניכרת במערכת אספקת המים הארצית. עלות רכישת המים המותפלים היא כ־400 מיליון שקל בשנה, ואף צפויה לגדול בעתיד. מ־2007 משלמת מקורות למתפילים הפרטיים עבור רכישת המים. הממשלה החליטה כי כל עלות ההתפלה תגולם במלואה במחיר שמשלם הצרכן".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x