עורכי הדין מציגים: שיעור בהוצאה לפועל

בשקט בשקט, אחרי כמעט שנתיים ולא פחות מ־30 דיונים, יגיע בקרוב לסיומו המרתון שמנהלת ועדת החוקה בכנסת סביב חוק ההוצאה לפועל החדש. הוועדה, בראשותו של ח"כ פרופ' מנחם בן־ששון (קדימה), החלה באחרונה להצביע על סעיפי החוק ולאשרם לקריאה שנייה ושלישית. ואולם, ככל שהחוק נכנס לישורת האחרונה, כך הולכים וגוברים הלחצים שמפעילים הגופים הקשורים אליו והלוביסטים הפועלים בשמם. בין הגופים הללו ניתן למצוא את לשכת עורכי הדין ואת המערכת הבנקאית, שהתגייסו כדי להיטיב את תנאיהם.

בוועדת החוקה מסבירים כי מדובר בלא פחות ממהפכה של ממש, שאמורה לחולל תמורות מרחיקות לכת ביחסו של האזרח למערכת החוק. או כפי שמסביר בן־ששון: "המהפכה השקטה שתתחולל בעת אישור החוק בקריאה שנייה ושלישית נועדה בראש ובראשונה לתקן תקלה חמורה מאוד במשמעת האזרחית בישראל, ולהקטין את אי האמון הקיים כיום. מעתה, מי שבעבר לא הצליחו לגבות את חובותיהם יזכו למימוש חובות מיידי. מנגד, חייבים לא יאלצו להיכנס לתוך המעגל של תוספות תשלום כפויות בגלל מערך הגבייה שנאכף עליהם. בסופו של יום, יש כאן צעד עצום לקראת תיקון החיים היומיומיים בחברה בישראל".

אנשי ההוצאה לפועל מעקלים טלוויזיהצילום: אלכס קולומויסקי

חוק ההוצאה לפועל, שפוצל מחוק ההסדרים בסוף שנת 2006, הוא רפורמה מרחיקת לכת באופן בו מתמודדת המדינה עם מי שמחזיקים בחובות כלפי גופים עסקיים ופרטיים, ובעיקר עם העומס הגדול המוטל על מערכת המשפט. החוק כולל, בין היתר, יצירת מסלול, חדש המקביל לזה המקובל כיום, לצורך בירור החוב וסילוקו כאשר מדובר בחובות בסכום של עד 30 אלף שקל, ללא צורך בהתערבות של המערכת המשפטית.

במקביל תמוחשב מערכת ההוצאה לפועל וייווצרו מאגרי מידע שיעניקו לרשם ההוצאה לפועל את היכולת לקבל מידע נרחב ביותר אודות החייבים, מה שאמור לייתר את השימוש במאסרים. החוק קובע גם כי מערכת ההוצאה לפועל תאורגן כמערכת של גבייה, ובכך תקל על העומס המוטל כיום על המערכת המשפטית. בנוסף יוצר החוק החדש איזונים שאמורים לשמור על זכויות החייבים, כמו חיוב הבנקים להעניק מימון לדיור חלופי למי שסולקו מבתיהם בעקבות אי יכולתם להחזיר את תשלומי המשכנתה.

לא מוותרים על עו"ד

אבל הדרך עד להשלמת החקיקה עוברת בדיונים בוועדת החוקה, וכאן פועלים לאורך כל הדרך הגופים שרואים עצמם נפגעים מהרפורמה. בלשכת עורכי הדין, למשל, שחבריה היו מהנפגעים המרכזיים, מסכמים בסיפוק את פעילותם לטרפוד כמה מסעיפי החוק, כמו הכוונה להקים מסלול גבייה מהיר ללא צורך בשימוש בעורך דין. מאחורי הקלעים הפעילו נציגי הלשכה לחץ כבד והצליחו להביא לכך שרוב הסעיפים שעלולים לפגוע בה יבוטלו או ישונו משמעותית.

אחד הסעיפים המרכזיים בהצעת הרפורמה המקורית, ששונה בהמשך, קבע כאמור כי בלשכות ההוצאה לפועל יוקם מסלול גבייה אוטומטי מקוצר לחובות של עד 30 אלף שקל. על פי ההצעה המקורית, מנגנון זה אמור היה להיות מופעל בידי מערך ההוצאה לפועל, בהתערבות מינימלית של בעל החוב וללא צורך בעורכי דין. מי שבכל זאת היה מתעקש לשכור עו"ד שייצג אותו בגביית החוב, היה אמור לממן בעצמו את שכר הטרחה, ללא יכולת לגלגל אותו על החייב כפי שנהוג כיום. בכך ביקשה הרפורמה להקל על החייבים סכומים נמוכים, שנדרשים כיום, בנוסף לתשלום החוב, לשאת גם בהוצאות כבדות של שכר טרחה, שלעתים הן גבוהות יותר מהחוב.

לשכת עורכי הדין התנגדה בתוקף לסעיף זה, לעגה לסיכוייה של ההוצאה לפועל להפעיל מנגנון אפקטיבי בו לא יהיה צורך בעורכי דין, וכמה מבכיריה אף השוו את ההצעה למצב בו המשטרה לא תטפל בפריצות בהן נגנב רכוש בסכום של עד 30 אלף שקל.

בסופו של דבר שונה הסעיף, כך שנקבע כי המסלול האוטומטי יהיה חלופי למסלול הרגיל. כלומר: בעל החוב יוכל להחליט האם ברצונו להיעזר בעו"ד או לגשת למסלול המקוצר. בכך למעשה הוצא העוקץ מהסעיף, שכן המטרה היתה לצמצם את התשלומים שהחייבים נדרשים לשלמם, והפעלת המסלול המהיר כחלופי למסלול הרגיל לא צפויה להביא לשינוי משמעותי בנושא.

סעיף נוסף שיצא מהנוסח המתוקן של הצעת הרפורמה קבע כי ההוצאה לפועל לא תעסוק בגביית חובות בסכום של עד 500 שקל. סעיף זה גרר ביקורת חריפה מצד עורכי הדין, שטענו כי ההוצאה לפועל תעבור לידי העולם התחתון, שיידרש לטפל בגביית חובות בסכומים נמוכים.

"היו לנו הישגים גדולים"

בימים אלו מנהלת לשכת עורכי הדין מאבק לגבי אחד הסעיפים האחרונים שנותרו ברפורמה, המתייחס לגובה שכר הטרחה שניתן לגלגל על החייבים. כיום הזוכה (בעל החוב) יכול להתקשר בהסכמי שכר טרחה עם עו"ד שייצג אותו ככל שירצה, אך הסכום המגולגל על החייב נקבע ב"תעריף המינימלי המומלץ" שמפרסמת לשכת עורכי הדין.

לפי תעריף זה, למשל, הגשה לביצוע של צ'ק שחזר בסכום של 500 שקל תחייב את החייב בתשלום של 240 שקל נוספים כשכר טרחה. אם החייב לא ישלם את החוב תוך תקופת האזהרה (בדרך כלל 30 יום), הוא יידרש לשלם 420 שקל נוספים בגין שכר טרחה. הליך ביצוע פסק דין בהוצאה לפועל, בסכום של עד 100 אלף שקל, מחויב בתשלום שכר טרחה העומד על 5,000 שקל (5%).

לפי הצעת הרפורמה, מי שיקבע את גובה שכר הטרחה המינימלי יהיה שר המשפטים ולא הלשכה. ההצעה מעוררת בקרב עורכי הדין התנגדות רבה, בעיקר בשל הטענה כי מדובר בניסיון להגביל את כוחה של הלשכה.

ראש הלשכה, עו"ד יורי גיא־רון, מינה את יו"ר ועדת ההוצאה לפועל בלשכה, עו"ד סורין גנות, לעמוד בראש המאבק נגד הרפורמה. גנות אמר ל"כלכליסט", כי "נושא שכר הטרחה חשוב מאוד, שכן לא יעלה על הדעת שגורמים פוליטיים הם אלה שאמורים לבחון ולקבוע את הכללים המקצועיים שאמורים לעמוד בבסיסו של שכר טרחת עורכי הדין. מדוע לשנות מנגנון שפועל באופן משביע רצון למעלה מ־40 שנה? לכל פנייה שקיבלנו ממשרד המשפטים בשנים האחרונות להפחית או לשנות את שכר הטרחה נענינו. לשכת עורכי הדין היא גוף סטטוטורי הפועל על פי חוק, ולא יעלה על הדעת שגורם שאינו חי את השטח כמונו הוא זה שיבוא לחוקק את כללי שכר הטרחה".

התחושה היא שהמאבק שלכם הצליח מעל ומעבר, וכל הסעיפים שהפריעו לכם שונו.

"היו לנו הישגים גדולים והצלחנו לשכנע. הרפורמה הזו בעצם מקורה בגלגולים ישנים, הביאו אותה לוועדת חוקה ולכנסת באופן נחפז ומבלי לשבת איתנו קודם. כנראה שההערות שלנו היו במקומן, ועובדה שברובן הן התקבלו".

למה אתם מבקשים לקבוע שהמסלול החלופי לגביית חובות יהיה בתוקף רק לתקופה מוגבלת, כמעין ניסוי?

"במדינת ישראל, בפעם האחרונה שבדקתי, ניסוי אסור אפילו בבעלי חיים, אז מדוע לעשות ניסויים בבני אדם? אין להם בהוצאה לפועל מושג איך זה ייעשה. אז שיבדקו את זה קודם".

בכנסת מאשימים את הלשכה בכוחנות רבה במטרה להביא לביטול סעיפים ברפורמה.

"אני שמח לשמוע את זה. פנו אלי בלשכה ואמרו שאני לא מספיק כוחני. אז זה שמאשימים אותי בכוחנות מתאים לי. אמרו לי 'אתה לא מספיק לוחץ על בן־ששון ואם לא תתחיל להפעיל לחץ נפעיל פורום חוץ־לשכתי'".

"לחץ בלתי סביר בעליל"

על הלובי המסיבי שמפעילה לשכת עורכי הדין על חברי הכנסת אפשר ללמוד גם מדבריו של חבר ועדת החוקה, ח"כ מיכאל איתן (ליכוד). באחד הדיונים בהצעת החוק, שנגע לסעיף אחר שישפיע גם הוא על שכר הטרחה של עורכי הדין, ציין איתן: "גם כשהייתי יו"ר הוועדה הרגשתי שבדיונים שנוגעים לענייני עורכי הדין יש נוכחות מוגברת של חברי כנסת שהם גם עורכי דין. זה לא סוד וזה גם לגיטימי, שלשכת עורכי הדין מקיימת לובי למען העניינים של לשכת עורכי הדין. השאלה היא האם העובדה שמגיעים חברי כנסת שהם עורכי דין, כקהל שיותר נוח לשכנע אותו להגיע לכאן, האם זה בסדר. לצערי הרב אני מרגיש שזה לא בסדר".

ח"כ איתן אף הוסיף כי "מאחר שבדיונים הקריטיים האלו אני רואה שיש חזית די אחידה של עורכי הדין שהם גם חברי כנסת, אני נוטה לחשוב שיש כאן, מעבר לעניין המקרי, יש גם עניין חיצוני". איתן ציין כי הוא פנה בעניין ליועצת המשפטית של הכנסת, אולם נענה כי אין מדובר בניגוד אינטרסים.

גם היו"ר הנוכחי, בן־ששון, אמר בנוגע ללובי שמפעילה לשכת עורכי הדין: "הלשכה מפעילה לחץ בלתי סביר בעליל, בעיקר על ידי הפעלת פעילים פוליטיים, כך שלחברי הכנסת אין אפשרות לזהות כי מדובר במאמצים שמאחוריהם עומדים לוביסטים. אני מתקשה לחשוב על דוגמה לחוק אחר שעסקתי בו שהלחצים שהופעלו סביבו היו אפילו בעלי דימיון כלשהו למה שקורה בחוק הזה".