הכלכלה הפלסטינית: זכות השיבה למכירה
המחיר: 75-90 מיליארד דולר, כלומר 16-20 אלף דולר לכל פליט. השמאים: קבוצה של כלכלנים ישראלים, פלסטינים וצרפתים. התמורה: שקט?
תמונה של פלסטיני האוחז בידו מפתח ברזל ישן נהפכה זה כבר לסמל של משפחות הפליטים הפלסטינים התובעים את זכותם לשוב לבתים ולרכוש שאבד להם ב־1948. בסוף השבוע הם ציינו את יום הנכבה - יום השנה ה־60 לאובדן - ובכל מקום בגדה, בעז, ובמדינות השכנות התקיימו עצרות ותהלוכות בכיכובו של המפתח.
גם בפתח מחנה הפליטים הקטן עאידה, ליד קבר רחל בבית לחם, מתנוסס מפתח, כפסל מעל שער אבן גדול. יוצריו מבקשים להכניס אותו לספר השיאים של גינס כמפתח הגדול בעולם. הוא יצוק מברזל, משקלו כמה טונות ומעוטר בכתובות "לא למכירה" בערבית ובאנגלית. שאלתי צעיר שעמד שם בשבוע שעבר, עם ספרים תחת זרועו - סטודנט כנראה: "מה כאן לא למכירה?". "אתה יודע שהברזל יקר מאוד, והברזל של המפתח לא למכירה", השיב. "ומה עם זכות השיבה?". "השיבה למכירה, אין בעיה", צחק.
מ־700 אלף ל־4.5 מיליון פליטים
אם לשפוט לפי עבודתה של קבוצת הכלכלנים אקס אן פרובנס - קבוצה ישראלית־פלסטינית־צרפתית, שנפגשת בדרום צרפת במימון גופים בינלאומיים - אין כאן על מה להתדבח. השיבה אכן למכירה - כלומר אפשר לפתור בכסף את בעיית הפליטים. המחיר הוא בין 75 ל־90 מיליארד דולר, על פני עשר שנים.
מסקנות הקבוצה הוצגו לפני חודשים בפני ראשי מערכת הביטחון על ידי פרופ' אריה ארנון מאוניברסיטת בן־גוריון בנגב וסאיב במיה, לשעבר סגן שר הכלכלה ברשות הפלסטינית. האם המחיר גבוה? תלוי, כמובן, את מי שואלים, ותלוי מה האלטרנטיבה.
ב-1948 כ־700 אלף ערבים - מחצית מהאוכלוסייה הערבית בארץ באותה תקופה - איבדו את בתיהם ורכושם. הם עברו להתגורר בגדה המערבית, ברצועת עזה, בלבנון ובסוריה. חלק המשיכו מהגדה המערבית למזרחית, והיו שהרחיקו למדינות הנפט. על פי החלטות האו"ם, סוכנות הסעד של הארגון (אונר"א) מטפלת עד היום גם בצאצאיהם של הפליטים, כך שבסך מונה היום אוכלוסיית הפליטים כ־4.5 מיליון בני אדם, פי שישה מהמספר המקורי.
חלק הארחי של הפליטים - 1.8 מיליון - בירדן; והמספר ברצועה ובגדה דומה. כשליש מכלל הפליטים עדיין מתגוררים במחנות פליטים שבהם אונר"א מחלקת מנות מזון בסיס ומספקת שירותי חינוך ובריאות.
שיקום מקומי, חזרה למולדת ותביעות על הרכוש האבוד
אריה ארנון נמצא עתה בשבתון בארצות הברית, ובראיונות שנתן בשבועות האחרונים (למשל לסבר פלוצקר ב"ידיעות אחרונות") הסביר שלפי התוכנית של הקבוצה, בשלב הראשון יטופלו הפליטים שמעוניינים להישאר במקומות מגוריהם הנוכחיים - לפי ההערכות מדובר כמחצית מאוכלוסיית הפליטים, שיזכו לשיקום פיזי של מחנות הפליטים וליצירת אפשרויות תעסוקה.
בשלב השני יטופלו הפליטים שיבקשו לחזור למולדת - רובם למדינה הפלסטינית, לכשתקום, ומיעוט סמלי מתוכם לשטח ישראל. השלב השלישי, מסובך ומורכב אולי יותר מקודמיו, הוא יישוב התביעות הכספיות של הפליטים בגלל אובדן רכושם.
מדובר אפוא בהוצאה של כ־16־20 אלף דולר לכל פליט. התמורה שלה מקווים בעלי ההצעה היא שבכך יוותרו הפליטים על חלום השיבה ויניחו את מפתח הברזל הישן. ארנון עשה חישוב שהעלות המשוערת של 90 מיליארד דולר היא כ־2% מהכנסות הנפט של מדינות ערב בשלוש השנים האחרונות. אבל לא רק הו יישאו בנטל; סוכנות בינלאומית תגייס את המימון למבצע הענק. עכשיו כולם - ישראל, הערבים, שאר העולם - צריכים להשתכנע שזה כדאי להם.
