נועם לניר: "אני רוצה לחיות בסבבה"

במהירות שיא, בעוצמות נדירות

המקרה של לניר מעניין מפני שהכל קרה לו במהירות שיא ובעוצמות נדירות. שילוב של נחישות קיצונית להתעשר, ניצול מבריק של חלון הזדמנויות שיצר האינטרנט, נכונות ללכת על הגבול הלגיטימי של הימורים ברשת והחלטה קרת רוח לסגת ברגע שהקופה כבר ביד ועל הלוח נשארו רק סיכונים.

לניר. "ההחלטה החשובה השלישית היתה לעזוב הכל בסוף 2005" צילום: אוראל כהן

יאכטה וגל פרטי בטורקיה

מהרגע שבו התגשם החלום, לניר צעד בצעדים מהירים, בלי להסס ובלי להתנצל, לאורך השביל שכבר סומן, נדרך ונכבש על ידי האנשים המאוד עשירים שצמחו כאן לפניו. הוא קנה נחלה במעוז ההון מושב בני ציון ב־4 מיליון דולר, והוא קנה יאכטה בשווי 10 מיליון דולר וקרא לה על שם אשתו, והוא קנה מטוס פרטי מלב לבייב תמורת 15 מיליון דולר, והוא פלירטט לרגע עם האפשרות לקנות עיתון גדול במאות מיליונים, ולבסוף השקיע בהמון נדל"ן סולידי וקנה לעצמו חברת אינטרנט קטנה ותזזיתית בשביל הריגוש.

קריצה ונדל"ן בכל העולם

נאמנה להחלטה להתנתק מעיסוקה המקורי, אמפייר אונליין של לניר נכנסה לשנת 2007 כשהיא כבר חברת השקעות מהוגנת, עם קופת מזומנים מרשימה של כ־300 מיליון דולר ועם הנהלה שיושבת בשוויץ. כדי להשלים את הניתוק מהתקופה הפרועה שינתה אמפייר את שמה לליוורמור השקעות. לניר חובב ההיסטוריה לא הסתפק בבחירה סתמית של שם והעדיף קריצה. ליוורמור נקראת על שמו של ג'סי ליוורמור, מגדולי הסוחרים בבורסה האמריקאית בראשית המאה שעברה, ספקולנט שנוי במחלוקת שהרוויח והפסיד הון במהלך חייו, ונהפך לגיבור הספר "זיכרונותיו של סוחר מניות מוול סטריט".

שדרות ולבנון בסלולרי

במהלך כל השיחה, לניר לא יכול לשבת יותר מחמש דקות ברציפות. בכל כמה דקות הוא קם להביא משהו, או להראות משהו במחשב, או לענות למישהו בטלפון. ההתעקשות שלו לענות לכל מי שמצלצל, בלי מזכירה, בלי סינון או לפחות משיבון, כמעט בלתי נתפסת כשמכירים את התנהלותם של אנשי עסקים ישראלים. כשמפיקת העיתון ביקשה לתאם צילום, הוא עצמו ענה לה בכל שש הפעמים שנדרשו עד שנמצא מועד מתאים. קשה להבין כיצד אפשר לנהל עסקים ככה.

שואה וזהות על היאכטה

הוא אבא לארבעה ילדים בני שלוש עד עשר. אמו היא מיכל לניר, ד"ר לפילוסופיה יהודית. את היהדות שלו, האמונה הדתית שלטענתו כבר אינה משמשת עוד כזיכרון הקולקטיבי שלנו, לניר החליף בזיכרון השואה. בעדינות המתבקשת, אפשר לומר שלניר הוא חובב שואה. דימוי הגיבור מספרי גלילה רון פדר מתאים גם כאן. החורבן היהודי באירופה הוא מבחינת לניר נקודת מפתח להבנת קיומנו העכשווי. לא פעם לאורך השיחה הוא מזכיר את "רקוויאם גרמני", ספרו של עמוס אילון שסוקר את הפריחה היהודית בגרמניה מאז ימי משה מנדלסון ועד 1933. "החיבור שלי לשואה הוא החיבור הקולקטיבי הכי חזק שיש לי. כולנו בעצם ניצולי שואה", הוא אומר. "גם מזרחים, ספרדים, כולם ניצולי שואה שהיטלר במקרה לא הגיע אליהם. השואה והסיפור היהודי זה הסיפור הכי מרתק בעולם, וזה הסיפור שלנו".

בין לניר לאלי הורביץ

האם הישראליות המעודכנת, החלום הציוני העכשווי, הם אכן השילוב שלניר מציג? קל לטעון שלא. אבל מהם בעצם הערכים הישראליים התקפים כיום, אלה שלאורם גם הטובים שבינינו מחנכים את ילדיהם? אחריות הדדית, אכפתיות, מעורבות בקהילה, מודעות היסטורית, בסדר. אבל גם יוזמה, וחינוך טכנולוגי ובוודאי הרבה מימוש עצמי. עכשיו תערבבו. פעם היה יוצא אלי הורביץ. היום, 60 למדינת ישראל, בהחלט יכול לצאת נועם לניר.