המשנה למנכ"ל ביטוח ישיר: "מי שניזוק ללא ביטוח יצטרך להתפלל שהאירוע יוגדר כטרור"

שר הפנים אריה דרעי, הודיע היום לראש עיריית חיפה יונה יהב, שכל פעולות העירייה שקשורות לכיבוי השריפה ימומנו על ידי משרד הפנים. במשרד הפנים ציינו כי דרעי שוחח בעניין עם אנשי האוצר ואנשי משרד ראש הממשלה.

ל"כלכליסט" נודע, כי חברות הביטוח כלל והפניקס הודיעו לסוכנים כי הן סוגרות את המחשבים לקליטת ביטוחי רכוש חדשים בגלל השרפות. הסגירה היא רוחבית ולא רק באזור חיפה. החשש הוא שבעלי דירות שקרובים לאזור השריפות או גרים סמוך לחורשות וטרם נפגען ימהרו להתקשר ולרכוש ביטוח. בחברות הביטוח חוששים מסיכון מוגבר בשלב זה. כלל ופניקס סגרו מחשבים שהסוכנים לא יכניסו להם ביטוחי רכוש חדשים בגלל השריפות. 

בתוך כך, השלכות השריפה בחיפה, למודת הקרבות, לא יסתיימו עם כיבוי הלהבות. למרות שאירוע השריפה בעיר מתבהר יותר ויותר כאסון לאומי, כלל לא בטוח שתושבי העיר שביתם נשרף יקבלו פיצוי כלשהו מהמדינה.

קרן הפיצויים של רשות המסים פיצתה את כל מי שביתו נפגע בזמן מבצע צבאי או במסגרת פעולות איבה. כך שכדי שהקרן, שעומדת היום על 8.3 מיליארד שקל, תפצה את תושבי חיפה שביתם נשרף יצטרכו הרשויות להוכיח כי מקור השריפות הוא באמת הצתה, ולא רק זה כי ההצתה היא באמת על רקע לאומני. אמנם כך מעריכים במשטרה בשלב זה, אך כדי להפעיל את חוק קרן הפיצויים יש להוכיח זאת.  

שריפות בחיפה

ההיגיון שעומד מאחורי ההחלטה הזו היא שחברות הביטוח אינן מבטחות רכוש מפני נזקי מלחמה, אולם נזקי טבע, למשל, כן. ולכן החליטה הממשלה ב1961 לתפוס את מקומן של חברות הביטוח איפה שהן לא נותנות מענה. כאשר הפיצויים הראשונים ניתנו רק ב-1973. אולם למרות שקרן הפיצויים תפצה רק במקרה של הצתה על רקע לאומני, באסון הכרמל, הוחלט לפצות בכל זאת את בעלי בתים ובעלי עסקים שנפגעו, במסגרת הסכם פשרה בעקבות עתירה שהוגשה נגד המדינה.

הפיצויים עמדו אז על 54 מיליון שקל, אולם ממונו מתקציב המדינה ולא מקרן הפיצויים. הקרן עצמה מתמלאת תודות להעברה של 25% מההכנסות ממס הרכישה שמועברות אליה בכל שנה, וצמחו בשנים האחרונות יחד עם הגידול החד במחירי הדיור. כך שאם תוכיח המשטרה שאכן מדובר בהצתה על רקע לאומני יוכלו תושבי חיפה להתנחם במעט, שכן יפוצו לא רק על דירותיהם אלא גם על הנזקים העקיפים שלהם- למשל הפגיעה בעסקים, בעבודה או בתעשיות שם.

לגבי ההיבט של ביטוח הבית (מבנה לא תכולה), לכל מי שיש משכנתא על הבית מחויב על ידי הבנק לביטוח מבנה, כך שבמקרה שבו הנכס ניזוק ניתן יהיה לבנות את הבית מחדש בעזרת כספי הביטוח. אלא שהבעיה עם ביטוחי המשכנתאות היא שבמשך השנים הבנקים דרשו לבטח את הדירה לפי עלות מוערכת לבנייה בגובה 4,000 שקל למ"ר, ואילו היום המחיר הריאלי גבוה יותר ועומד על כ-6,000 שקל ומעלה. המשמעות היא שבתים רבים נמצאים בתת ביטוח ולא יקבלו סכום שיספיק להשלים את הבנייה.

בעיה נוספת היא השטחים הציבוריים בבתים משותפים, מבוטחים מעטים דואגים לבטח את השטחים המשותפים, כך שגם אם כל דיירי הבית המשותף יקבלו פיצוי על הדירה שלהם, אין מי שיפצה על השטחים המשותפים – חדרי המדרגות, הלובי, המעליות וכו'. למי שכלל אין ביטוח לדירה, הוא יוכל לקבל פיצוי רק במקרה שבו המדינה מכריזה על אסון טבע (או טרור) אבל גם אז מדובר בפיצוי נמוך שלא יכסה את כל הבנייה.

"מי שניזוק ללא ביטוח יצטרך להתפלל שהאירוע יוגדר כטרור"

רענן סעד, משנה למנכ"ל חברת הביטוח ביטוח ישיר, התייחס היום לשריפות : "אנשים שאין להם ביטוח דירה ונגרם להם נזק צריכים להתפלל שהאירוע הזה יוכרז כאירוע טרור אחרת הם יכולים לקוות לראות את הכסף". רק אם האירועים יוגדרו כהצתת טירור מכוונת המדינה תפצה את בעלי הדירות וגם אז חהיה זה תהליך שייקח זמן. אם מדובר בהצתה "רגילה" המדינה לא תפצה אותם. לדבריו "כיום, כ- 60% מהאוכלוסיה בלבד מחזיקים בפוליסת ביטוח לדירה, מרביתם במסגרת דרישות הלוואות המשכנתא.

יש לציין כי הביטוח במקרים אלה מכסה רק את המבנה, ולא את תכולתו. במקרים רבים סכום הביטוח של המבנה מבטא את סכום ההלוואה שנלקחה מהבנק, ולא את

עלות הבנייה של הנכס". סעד מוסיף כי רק מחצית מבעלי פוליסות ביטוח הדירה מחזיקים גם ביטוח תכולה ומוסיף "זה מדהים אותי שאין מודעות לדבר הזה. מדובר בנזקים שיכולים למוטט אדם כלכלית ונראה שצריך להעלות לסדר היום להפוך ביטוח כזה לחובה". עלות ביטוח דירה משולב עם ביטוח תכולה נע בין 1,500 שקל ל-2,000 שקל בשנה בתלות כמובן בסוג התכולה המבוטח ושוויו. כאשר מדובר בשוכרים לרוב מחייב אותם בעל הדירה לרכוש ביטוח מבנה אבל לא ביטוח תכולה והם מצידם לרוב לא עושים זאת. לדברי סעד "אם מדובר בסטודנטים דלי אמצעים ונכסים ניחא אבל הבעיה שגם בעלי התכולה לא רוכשים ביטוח תכולה. אותו דבר לגבי ביטוח רעידות אדמה. אנשים לא רוכשים ביטוח וברור שיהיה אירוע כזה בישראל.

ומה חשוב לדבריו דעת במקרה של רכישת ביטוח? "ראשית, חשוב לוודא שגודל הדירה במ"ר, עליו דווח בעת רכישת הפוליסה הוא עדכני – יש ליידע את חברת הביטוח בכל מקרה של תוספת בנייה. חשוב לרכוש כיסוי כלפי צד שלישי, במקרה שנגרם נזק לשכנים וכאשר השריפה נובעת מרשלנות של המבוטח.

האם הפוליסה מספקת תשלום עבור דיור חליפי? "פוליסה סדירה מספקת דיור חליפי רק כאשר נגרם נזק ממשי לדירה, שלא מאפשר המשך מגורים בו", אומר סעד. "במקרה שבו הציבור מתבקש להתפנות מטעמי בטחון, אך לא נגרם למבנה נזק בפועל, הרי שהפוליסה אינה מכסה זאת. במקרה שהתבקשת להתפנות מדירתך מטעמי בטחון, וכל עוד הסכנה אינה מיידית, מומלץ לסגור חלונות ודלתות על מנת למנוע נזקי עשן ופיח".

לסיום, ממליץ סעד לגבות תמונות ומסמכים אישיים חשובים בענן, מאחר ואלה נושאים ערך סנטימנטלי אותו אי אפשר להשיב.