הסטארטאפים המצליחים 2021

תעודת הבגרות של ההייטק

דווקא בחסות הקורונה עברה תעשיית ההייטק המקומית תהליך של התבגרות מעמדת ה"סטארט־אפ ניישן". תמהיל נכון של סקטורים מובילים איפשר לבצע קפיצת מדרגה, ודירקטוריונים כבר לא מחפשים רק אקזיט המהיר

אורן בר־און 08:5214.04.21

השנה החולפת הולכת ומסתמנת כשנה שבה ההייטק הישראלי החל את הטרנספורמציה שלו מ"סטארט־אפ ניישן" לתעשייה בוגרת ויציבה, המצמיחה חברות משמעותיות עם שוויים שעד לפני כמה שנים נחשבו בגדר חלום, וכעת הפכו למציאות. מבלי להפחית בחשיבות ובתרומה של האקזיטים, של מכירת סטארט־אפים לחברות בינלאומיות, ההשפעה של בניית חברות גדולות וציבוריות לטווח ארוך רחבה הרבה יותר.

 

 

 

אחד השינויים המשמעותיים בתעשייה משתקף בשוויין ההולך ועולה של חברות ההייטק הציבוריות והפרטיות ב־2020 ותחילת 2021. בספטמבר 2019 שווי חברות הטכנולוגיה הישראליות (לא כולל חברות בתחום מדעי החיים) שנסחרות בארצות הברית עמד על 65 מיליארד דולר. בשיא ההשפעה של מגפת הקורונה על השווקים הפיננסיים, במרץ־אפריל אשתקד, נפל השווי המצרפי לכ־51 מיליארד דולר, אבל בספטמבר 2020 הוא כבר עלה ליותר מ־100 מיליארד דולר. בפברואר השנה שווי החברות, כולל הנפקות משמעותיות שנרשמו במהלך השנה החולפת כמו פלייטיקה ונאוגיימס, זינק למספר חסר תקדים של 226 מיליארד דולר, פי 3.5 משוויין שנה וחצי קודם לכן.

 

פייבר בפתיחת מסחר (ארכיון) פייבר בפתיחת מסחר (ארכיון) צילום מסך

 

עד 2019 התעשייה המקומית ייצרה הרבה מאוד אקזיטים בצורה של מיזוגים ורכישות, אך מעט מאוד הנפקות. לשם השוואה, בעשר השנים שהסתיימו ב־2019, מתוך אקזיטים בשווי 120 מיליארד דולר, רק כ־10 מיליארד דולר היו בהנפקות (לפי שווי החברות במועד ההנפקה). בשנים 2020 ו־2021 היקף ההנפקות, כולל אלה הצפויות, בצורה של הנפקה ישירה או באמצעות ספאק, יגיע ליותר מ־60 מיליארד דולר, פי שישה בחמישית מהזמן.

 

שינוי זה, שמייצג קפיצת מדרגה להייטק הישראלי, מחלחל גם לשכבות נוספות שנהנות ועוד ייהנו מהשפעה רחבה על המשק הישראלי. חברה ציבורית מעסיקה יותר אנשים שאינם אנשי מחקר ופיתוח ותורמת לפיתוח של מנהלים ישראלים שנמצאים כעת במחסור ביחס לביקוש הנדרש. הגידול בשווי מייצר גם עושר אצל יותר שכבות של עובדים בהייטק, שנהנים באופן טבעי מאופציות או מניות חסומות כחלק מתנאי התגמול שלהם. העושר הזה ישפיע כמובן גם על רמת הגידול בצריכה ועל מחירי הנדל"ן במקומות אטרקטיביים.

 

אם כך, נשאלת השאלה, מדוע כל זה קרה?

 

אחת הסיבות לכך היא הריבית האפסית המונהגת בעולם, ביחד עם תוכניות תמריצים ששופכות לשווקים טריליוני דולרים שמושכים לתעשייה משקיעים מכל הסוגים שמחפשים אלטרנטיבות השקעה שמניבות רווחים.

 

הקורונה האיצה תהליכים רבים של מעבר לדיגיטל. תהליכים אלו פגשו את הטכנולוגיות הישראליות. בהייטק הישראלי קיים תמהיל נכון של סקטורים מובילים (סייבר, SaaS, דיגיטל הלת’ וקלינטק) שענה על הצרכים בתקופת הקורונה. ב־2020 הפתרונות הטכנולוגיים "הצילו" את העולם, ואיפשרו לתעשיית ההייטק הישראלית לעשות קפיצת מדרגה משמעותית קדימה.

 

יחד עם חלון ההנפקות שנפתח, חוו החברות בתעשייה תהליכי התבגרות משמעותיים ובמקום להימכר מוקדם מדי, הן בחרו לרוב בנתיב הארוך של פיתוח חברות רווחיות, צומחות ובנות־קיימא לטווח הרחוק. כיום כל דירקטוריון של חברת טכנולוגיה דן בנושא של מיצוי נושא גיוס הכספים ו"התחמשות" במזומנים במאזן לצורכי ביטחון, צמיחה ורכישות. מעט מהדירקטוריונים דנים על מכירת החברה ואקזיט מהיר.

 

הנתונים גם מראים שתעשיית ההייטק הישראלית לא רק שמצמיחה יוניקורנים, אלא גם עושה זאת ביעילות הון גבוהה כפליים מהמתחרים במקומות אחרים בעולם. ביחס לכלל ההשקעות בחדי־הקרן בעולם, הושקעו כ־4% בחדי־קרן ישראליים. מתוך ה־4% הללו, ישראל הצליחה לייצר כ־8% שווי של חדי־קרן. כלומר, על כל דולר בשווי יוניקורן שייצרו במקום אחר בעולם, בישראל הצליחו לייצר כ־2 דולר על אותו סכום השקעה. מצבנו היחסי בישראל משתפר ומשקיעים רבים מגיעים לארץ לבדיקת הפוטנציאל לפעילות עסקית.

 

לאור המומנטום בשוקי ההון, נפתח עבור חברות ישראליות ציבוריות רבות מכשיר הוני נוסף בדמות גיוס אג"ח להמרה. גיוסים אלה חשובים מאוד, שכן הם יאפשרו לחברות להמשיך לצמוח גם באמצעות רכישות. חברות ציבוריות ישראליות גייסו יותר מ־5 מיליארד דולר שיאפשרו להן לגדול גם אם נראה התמתנות בצמיחה בתחום.

 

החברות והמנהלים הישראליים, בתמיכת האקו־סיסטם הישראלי, ממנפים בצורה מצוינת את סביבת ההשקעות והשוויים הגבוהים. עם זאת, הגלישה של חברות פחות־מוכנות לשוק הציבורי באמצעות התמזגות לתוך ספאקים מהווה תזכורת לכך שיש מחיר גבוה להנפקה של חברות לא מוכנות, מבחינת יכולות הצפי של המודל העסקי שלהן ועמידה ביעדי הביצוע. כשהריבית תעלה, ולאחרונה אנו רואים את העלייה בתשואות האג"ח האמריקאיות כגורם מנבא לכך, השוק עלול להעניש אותן בסינון קפדני הרבה יותר.

x