שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי

פייסבוק הבינה את הצורך במידע אמין בנוגע לקורונה אך הפקירה את משבר האקלים

הרשת החברתית התגייסה להיאבק באיום המיידי של נגיף הקורונה ומסמנת מידע לא מדויק על המגיפה, אך מתייגת שקרים ומידע מטעה על משבר האקלים כדעה

עומר כביר 10:5421.07.20
מגיפת הקורונה היא המשבר המיידי החמור ביותר שהמין האנושי מתמודד אתו בעת הזו. בהתאם, נראה שכל האנושות מגוייסת למלחמה בהתפשטות הנגיף: מאות מכוני מחקר, חברות ואוניברסיטאות מחפשים חיסון, כמעט כל האקו-סיסטם המדעי מגויס לחקירת הנגיף, אופן התפשטותו, דרכי התמודדות אתו ועוד, ומדינות ורשויות מקומיות נקטו בצעדים יוצאי דופן, כמעט חסרי תקדים בתקופות שלום, להגבלת ההתפרצות, גם במחיר של פגיעה חמורה בזכויות אזרח. פייסבוק והרשתות החברתיות האחרות לא התעלמו מכך, והן מפעילות מדיניות תוכן קיצונית בכל הנוגע למידע שגוי ופייק ניוז על המגיפה: כל פוסט שמכיל מידע שכזה מסומן, ובמקרים מסוימים אפילו מוסר, ומרכז מידע מספק למשתמשים מידע אמין ממקורות מוסמכים על המחלה.
מארק צוקרברג, מנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג, מנכ"ל פייסבוק צילום: איי אף פי

 

מרבית אלו הם צעדים חשובים וראויים, שמראים את היכולת של האנושות להתעלות על עצמה לנוכח משבר של פעם במאה שנה ולנקוט בצעדים הקשים אך ההכרחיים כדי למתן, לבלום ובסופו של דבר לחסל אותו. אבל במקום להרגיש התעלות, התחושה העיקרית שלי היא דווקא ייאוש. כי הקורונה היא אולי המשבר המיידי החמור ביותר כרגע, אבל משבר האקלים הוא המשבר המתמשך החמור ביותר בהיסטוריה האנושית, כזה שמאיים לא רק לערער סדרי עולם אלא בתרחיש הקיצוני ביותר לחסל אותם כליל.

 

ואולם, בניגוד לקורונה, כאן ההתגייסות היא חלקית במקרה הטוב. מדענים רבים עוסקים בנושא, אך אין התגייסות מערכתית ורק לעתים נדירות יש עיסוק תקשורתי מעמיק בהתפתחויות ותגליות בתחום. יש חברות ומכוני מחקר שמפתחים פתרונות חדשניים בהבטים כמו לכידת פחמן, אך לא תראו מעקב אובססיבי אחר התקדמותם כמו זה שנעשה בכל הנוגע לפיתוח חיסונים, וההתקדמות בתחום אטית הרבה יותר. מדינות ורשויות נוקטות במאמצים להגבלת פליטות פחמן, אך מתקשות להפעיל את האמצעים הקיצוניים ביותר כמו שעשו עם הקורונה.

 

יש לכך הסבר הגיוני: האיום הוא ארוך טווח, לא מיידי, ולכן יש זמן לפעולה שקולה ומחושבת, לא צריך לשלוף מהשרוול ולהגיב במהירות אחרת יהיה מאוחר מדי. אבל קשה להתעלם מהתחושה שבכל הנוגע למשבר האקלים יש מידה מסוימת של שאננות וחוסר הבנה של חומרת המצב, בניגוד למגיפה. וגם כאן, פייסבוק משקפת בצורה נאמנה את הגישה הכללית. כי בשעה שלחברה יש אפס סובלנות לפייק ניוז סביב הקורונה, בניו יורק טיימס הבחינו שהיא מגלה נכונות גדולה במיוחד לאפשר לשקרים סביב משבר האקלים לשכון בבטחה בפלטפורמה שלה, כל עוד מי שמפיץ אותם מנצל פרצה במדיניות שלה ומכנה את השקרים והסילופים שלו "דעה".

 

תחת מדיניות פייסבוק, תוכן בנושא אקלים יכול להיות מסווג כדעה, וכך לקבל פטור מהליך בדיקת העובדות של החברה (שמבוצע על ידי גופים חיצוניים, ובסופו מוצמדת לתוכן שזוהה כשגוי או שקרי הודעת אזהרה, יכולת השיתוף שלו מוגבלת והוא זוכה לחשיפה פחותה בניוז פיד). המשמעות של מדיניות זו היא שתוכן מדעי אמין ובדוק זוכה לאותו יחס כמו עיוותים ושקרים בוטים.

 

לפי פייסבוק מידע לא אמין על הקורונה כפייק ניוז ואך מתייגת שקרים ומידע מטעה על משבר האקלים כדעה לפי פייסבוק מידע לא אמין על הקורונה כפייק ניוז ואך מתייגת שקרים ומידע מטעה על משבר האקלים כדעה צילום: שאטרסטוק

 

באוגוסט שעבר, לדוגמה, ארגון בשם CO2 Coalition, שמקדם את התפיסה השגויה, נטולת הביסוס המדעי והמסוכנת שלפיה גידול בפליטות פחמן דו-חמצני הוא דווקא טוב לכדור הארץ, שיתף בפייסבוק מאמר דעה מהעיתון וושינגטון אקזמינר, שערער על הדיוק של מודלי שינוי אקלים (תוך התעלמות ממחקרים שלפיהם מודלים אלו מדויקים במיוחד).

 

ניתוח של ארגון בדיקת העובדות בתחום האקלים, Climate Feedback, בחן את המאמר בסיוע חמישה מדעני אקלים מגופים כמו נאסא, אוניברסיטת בון, אוניברסיטת טקסס A&M והמעבדה הלאומית לורנס ליברמור, ומצא שהאמינות המדעית שלו היא "נמוכה מאוד" – הציוך הנמוך ביותר שמעניק האתר. המאמר "מטעה מאוד, כולל מספר קביעות שגויות, בוחר בצורה בררנית מקורות מידע, ולא בוחן מודלי אקלים באופן אובייקטיבי", נכתב בין השאר.

 

בעקבות הממצאים של הארגון תויג המאמר בפייסבוק כ"שגוי", וסבל מכל המגבלות הרלוונטיות. CO2 Coalition ערערה לפייסבוק על ההחלטה, וזו קיבלה את הערעור וקבעה שהתוכן המדובר הוא בגדר "דעה", ולכן פטור מהליך בדיקת עובדות. ב- Climate Feedback לא היו מרוצים. "פרסום הצהרה שגויה בברור כדעה לא צריך לספק חסינות מבידוק עובדות", אמר לניו יורק טיימס העורך המדעי של ארגון בדיקת העובדות, סקוט ג'ונסון.

 

ג'ון פודסטה, שהוביל את מדיניות האקלים של ממשל אובמה, היה פחות עדין. "הפרצה במדיניות פייסבוק כל כך גדולה שמשאית יכולה לנסוע דרכה", הוא אמר. "יש מאמרי דעה שמלאים בשקרים עובדתיים. אנחנו לא מתנגדים לכך שלאנשים יהיו דעות, אנחנו מתנגדים להפצת מידע מטעה ושקרים במסווה של דעה".

 

פרופ' אנדרו דסלר מאוניברסיטת טקסס A&M, אחד מחמשת המדענים שבדקו את המאמר, הסכים. לדבריו, יש מקום לדיון סביב שאלות מדיניות כמו היקף פליטות הפחמן שצריך להפחית, אך לא בכל הנוגע לעשורים של מחקר מדעי שעבר ביקורת עמיתים ועובדות מדעיות מבוססות בנוגע למשבר האקלים. "הדברים האלו לא פתוחים לדיון", הוא אמר לניו יורק טיימס. "בנושא זה, הדעה של כולם אינה שווה".

 

משבר האקלים, זיהום אוויר משבר האקלים, זיהום אוויר צילום: cc by Andreas Habich

 

מנהל מדיניות התקשורת של פייסבוק, אנדי סטון, הסביר לניו יורק טיימס שהחברה מסמנת או מסירה תוכן בעיקר כשזה מהווה סכנה מיידית לבריאות או לבטיחות, כולל מידע שגוי על הקורונה או הסתה לאלימות. ואולם תוכן שקשור למשבר האקלים לא נופל תחת קטגוריה זו. המאמר המדובר, לדבריו, תואם את ההגדרה של פייסבוק לדעה, והטעות כאן היתה של בודקי העובדות שהיו צריכים להיות מודעים להגדרה זו.

 

בכל הנוגע לקורונה, מידע שגוי יכול להרוג, לא פחות. פייסבוק מבינה את זה, וטוב שכך. מה שפייסבוק כושלת להבין הוא שהדבר נכון גם למשבר האקלים. מידע שגוי אולי לא יהרוג מהר כמו משבר הקורונה, וגם יהיה קשה יותר לזהות את הקרבנות, אך הוא הורג לא פחות. למעשה, הוא יכול להרוג הרבה יותר. כבר עכשיו, זיהום אוויר מדלקי מאובנים אחראי ל-4 מיליון מקרי מוות בשנה, וזה רק מהזיהום עצמו, בלי כל הנזקים הבריאותיים, הכלכליים והאחרים שנגרמים כתוצאה ממשבר האקלים.

 

קידום מידע שגוי, מטעה ושקרי על המשבר והסיבות לו פוגע ביכולת של האנושות להתמודד עם המשבר, מקשה על יצירת ויישום מדיניות לצמצום פליטות גזי חממה, תקצוב מחקרים ופיתוחים שיסייעו להתמודד עם המשבר ופוגע בנכונות של הציבור לשנות את התנהגותו. בטווח הארוך, זה יביא להמשך ההתחממות הגלובלית ולהשלכות הרסניות על עתיד כדור הארץ. האסון, בסופו של דבר, יהיה חמור ונרחב הרבה יותר ממגיפת הקורונה.

 

פייסבוק מיהרה להבין את החשיבות של מידע אמין ומדויק בכל הנוגע לקורונה, ואת הצורך לגלות אפס סובלנות לכל מידע שקרי שהסתמכות עליו יכולה לסכן חיי אדם, בין אם מידע זה מוצג כדעה ובין אם לא. הבנה זו צריכה לחול במידה זהה, אם לא רבה יותר, בכל הנוגע למידע סביב משבר האקלים. גם כאן מידע שגוי יכול להרוג, אולי לאט יותר אבל להרוג בכל זאת. הגיע הזמן שפייסבוק תבין את זה.

 

יכול להיות שהיא גם מתחילה להבין. בתגובה לדיווח של הניו יורק טיימס מסר סטון הצהרה שונה מהצהרתו המקורית. "כשמישהו מפרסם פוסט שמבוסס על עובדות שגויות, אפילו אם זה מאמר דעה, הוא עדיין נתון לבדיקת עובדות", הוא אמר, תוך שהוא מבצע את אחד המהלכים האהובים על פייסבוק – נסיגה זריזה לאחור ברגע שמתברר לחברה שהיא שוגה ובגדול. "אנחנו פועלים על מנת להפוך את ההנחיות שלנו לברורות יותר, כדי שבודקי העובדות יוכלו להשתמש בשיפוט שלהם כדי לקבוע האם מדובר בניסיון להסוות מידע שגוי כדעה".

 

הצהרה יפה, גם אם קצת מעוותת את המציאות וסותרת את דבריו המוקדמים יותר של סטון עצמו (אם כי ראויה לשבח העקביות שבהטלת האחריות על בודקי העובדות, ולא על פייסבוק). עכשיו צריך רק לחכות ולראות האם יהיה לה גם ביטוי בשטח.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x