שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
הייטק והון סיכון

FOODTECH 2020

"המשבר ישנה לחלוטין את תחום המזון"

יותר תחליפי בשר, יותר תוספים חיסוניים, יותר ייצור מקומי ויותר אריזות בטוחות ומתכלות. לקראת תחרות הפודטק של כלכליסט מצביעים בכירי התעשייה על המהפכה בתחום

מאיר אורבך 08:4623.06.20

מגיפת הקורונה שינתה את האופן שבו אנו מתנהלים, עובדים, צורכים וגם אוכלים. אחת התעשיות שמודעת לשינויים אלה היא תעשיית הפודטק שמנסה כבר כעת למצא פתרונות לעידן החדש. לקראת תחרות הפודטק של "כלכליסט" ותנובה, שמטרתה לבחור את המהלך החדשני הבא בתעשיית המזון, נשאלו שופטי התחרות מהם השינויים שיחולו בתעשייה.

 

 

 

השופטים הם אייל מליס, מנכ"ל חברת תנובה; פרופ' מרסל מחלוף, דיקנית הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, הטכניון; יואל אסתרון, מו"ל “כלכליסט”; ג'ון מדבד, שותף מנהל ומייסד OurCrowd; ינאי אורון, שותף מנהל בקרן ההון סיכון ורטקס; ד״ר תמי מירון, CTO בחממת הפודטק Fresh-Start; עידית מועלם, שותפה בקרן הון הסיכון פיטנגו; אייל רוזנטל, שותף בקרן הון סיכון Finistere Ventures; ושי כהן, מנהל יחידת החדשנות הקונצרנית, תנובה. רו"ח המלווה של התחרות היא דינה פסקא־רז, שותפה וראש מערך הטכנולוגיה, KPMG סומך חייקין.

שי כהן, פרופ’ מרסל מחלוף, ינאי אורון, ג’ון מדבד, אייל מליס שי כהן, פרופ’ מרסל מחלוף, ינאי אורון, ג’ון מדבד, אייל מליס צילומים: שלומי יוסף, ינאי אורון, אוראל כהן, עמית שעל

 

על פי נתוני רשות החדשנות בין השנים 2013־2019 מספר הגיוסים בענף הפודטק כמעט ושילש את עצמו מ־52 מיליון דלר ב־2013 ל־135 מיליון דולר בסוף הרבעון השלישי של 2019. תנובה עשתה צעד משמעותי בתחום כשזכתה לפני שנה במכרז להקמת חממת פודטק בקריית שמונה בשיתוף קרן Finistere האמריקאית, פלטפורמת גיוס ההון OurCrowd וחברת המשקאות טמפו.

 

לדברי שי כהן, מנהל יחידת החדשנות הקונצרנית (CINO) בתנובה, "נושאים של בטיחות מזון קיבלו דחיפה על רקע המגפה. אנחנו רואים חברות מזון מתמקדות בתהליכי ייצור בטוחים, אריזות בטוחות ופעילות רציפה של שרשרת אספקה. גם מגמת המזון הפונקציונלי והטבעי יותר התחזקה בגלל החיפוש של אנשים אחר

אורח חיים בריא יותר. זו הזדמנות לחברות שמציעות פתרונות של שיפור במזון, למשל הפחתת סוכר או נתרן מבלי לפגוע בערכים הטבעיים שלו".

 

פרופ’ מרסל מחלוף, דיקנית הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון מצביעה על טכנולוגיות המזון שאותן מחפש הפודטק עתה: "חלופות לבשר, כולל חלבון צמחי, מקורות חלבון חדשים, וחלופות לחומרי גלם מהחי כמו ג'לטין. בנוסף קיים ניסיון לפתח אריזות מתכלות ודרכים למחזר או לפרק פלסטיקה". בעקבות הקורונה, היא מספרת, הלקוחות חוזרים ליצור המקומי. “היציבות של תעשיית המזון בתקופה זו גרמה לצרכן להבין את החשיבות שלה. המשבר חידד את הצורך בקיימות והימנעות מהתבססות על אכילת בעלי חיים — וזה גם לימד אותנו שישראל צריכה תעשיית מזון חזקה וחקלאות חזקה”.

 

ללא מגע יד אדם

 

ינאי אורון, שותף בקרן הון הסיכון ורטקס, מאמין שהמגיפה “תיקח אותנו לארבעה כיוונים שונים: מה אוכלים, עם דחיפה נוספת למעבר למזון מן הצומח כי מזון מן החי מזוהה עתה עם מחלות כמו הקורונה; תזונה תומכת מערכת חיסון: אנחנו כבר רואים שהחיפוש אחר מאכלים כאלה מאוד עלה; איך קונים: אנשים גילו את הקניות אונליין והם לא יפסיקו עם זה, ולראיה שוויה של חברת המשלוחים האמריקאית אינסטקרט עלה בגיוס שנעשה בעיצומם של ימי הקורונה. אנשים רוצים פחות מגע עם חנויות פיזיות ולכן חברות שיעניקו פתרונות כאלה יפרחו.

 

גם חברת טריגו, המפתחת חנויות ללא קופה, קיבלה תשומת לב מאוד משמעותית מהחברות הגדולות בעולם בזמן הקורונה. היו דיווחים על כך שבארה״ב מפעלי מזון היו מקור להתפרצות המחלה בעקבות ריבוי האנשים שעובדים יחד וצמוד, לכן אני מעריך שהמעבר לרובוטיקה יואץ. שינוי אחרון נוגע לכך שהרבה אנשים גילו את האכילה בבית של אוכל ממסעדות ובישול בבית, וגם לשם הפודטק בוודאי ייכנס”.

 

ג'ון מדבד, שותף מנהל ומייסד OurCrowd, סבור שהתחום הכי מסעיר של הפודטק כיום הוא החלפת המקורות המסורתיים של הבשר, הדגים והחלבון ממוצרי חלב בחלבון צמחי “ובסופו של דבר בגידולים מולקולריים, גידולי רקמות או גידולי תאים תעשייתיים. יש עשרות חברות שכבר פעילות בתחום זה, ואנחנו ביצענו בו כבר שלוש השקעות כולל השקעה ב־Beyond Meat שמייצרת תחליף צמחי לבשר".

 

כהן מוסיף כי "תחום החקלאות התאית, הכוללת למשל גידול בשר מתורבת, וטכנולוגיות הייצור המתקדמות בתחום החלבון החלופי הצמחי והלא צמחי, מעסיקות מאוד את ענקי התעשייה, גופי המחקר והמשקיעים המוסדיים בתחום הפודטק, על רקע המגמה העולמית לייצר מקורות נוספים לחלבון שאינם מהחי”.

 

שלא יחסר אוכל

 

לדברי ד״ר תמי מירון, CTO בחממת הפודטק Fresh-Start, "אחד הנושאים הבוערים שמטרידים במיוחד את עולם הפודטק הוא איך נצליח להזין את אוכלוסיית העולם ההולכת וגדלה, לאור משאבי הטבע שהולכים ומידלדלים ומשבר האקלים שהולך ומחריף. אנחנו לא מדברים על השקפת עולם של ‘מחבקי עצים’, זה בהחלט לא נושא נישתי של יפי נפש — יש פה צורך קיומי אמיתי והתפיסה הזאת צוברת תאוצה".

 

ד"ר תמי מירון ד"ר תמי מירון צילום: יפעת גבאי

 

הקורונה גם תגרום לתפנית חדה בתחומים בהם ישקיעו קרנות וחברות בעתיד. ינאי אורון מאמין שנושא האריזות צריך לעבור מהפכה שתאפשר לשלוח מזון בצורה בריאה ומבוקרת והפחתת הבזבוז והזיהום הסביבתי. “יזמים צריכים להתחשב בטרנדים האלו. לדוגמה לכוון למזון שמוכרים בסופרמרקטים ומסעדות טכנולוגיה שמתאימה לשני האופנים של שיווק מזון".

 

מדבד מאמין שלקורונה היתה השפעה אדירה על הצורך בטכנולוגיה חדישה בחברות מזון, בפרט לנוכח הבעיות בשרשרת האספקה של המזון שחווינו עד לא מזמן. “ריקון מדפי הסופרמרקטים ברחבי העולם הוא דבר שלא חווינו בעבר, וכיום כולם מודאגים מאספקת המזון ובפרט מההשפעה הסביבתית של תעשיות דוגמת תעשיית הבשר, הן במונחים של גזי חממה והן בעובדה שלאחרונה היו מספר הדבקות בקורונה במפעלי מזון ומפעלי לעיבוד בשר בארה"ב".

 

הפודטק נעשה תחום מרגש

 

מדבד מוסיף ש"ענף הפודטק נהפך במהירות לאחד התחומים המרגשים בהון סיכון. בכל הקשור לבנייה של חברות חדשניות בענף, אני חושב שישראל תמשיך למלא תפקיד מוביל. יזמים צריכים למצות את הפוטנציאל של השוק הזה בתקופה שבה יש נכונות לקלוט חברות כאלה ונכונות להשקיע כסף אמיתי, אפילו בתקופת הקורונה".

 

לדברי שי כהן מתנובה "האתגר בגיוס הון הפך גדול יותר לאור השפעות המגפה על הכלכלה, כמו בכל תחום. יזמים צריכים לחדד את הצעת הערך העסקית והטכנולוגית שלהם ולחפש שיתופי פעולה אסטרטגיים עם התעשייה המסורתית אשר מצד אחד יבטיחו גיוסי הון ומצד שני יתנו לחברה מכפילי כוח לצלוח את המשבר".

 

ד”ר תמי מירון מסכמת: "הקורונה חידדה בעיקר הצורך ביכולת לגדל ולעבד מזון ברמה המקומית, הגלובליזציה נפלה בבת אחת כאשר המעברים בין מדינות נסגרו לתקופה. קיים סיכוי גבוה שתרחישים כאלו יחזרו שוב. להערכתי ההשקעה בתחום הפודטק לא תיפגע, אבל יתכנו דיוקים או שינויים בתמהיל ההשקעות בטווח הקרוב. אין ספק שישנם משקיעים פרטיים קטנים (אנג'לים) שבתקופה של חוסר ודאות עצרו השקעות. עם זאת, גופי השקעה גדולים, גורמים ממשלתיים ותעשיית המזון עצמה, מחזקים את פעילותם באופן אקטיבי, ולמיזמים רלוונטיים ואיכותיים — דווקא נפתחות הזדמנויות".

x