שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חדשות טכנולוגיה

ביהמ"ש: עתירת אמנסטי נגד NSO תתנהל בדלתיים סגורות

בעתירה מבקש ארגון זכויות האדם לבטל את רישיון היצוא הביטחוני של NSO בעקבות שורת דיווחים על ניסיונות להשתמש בתוכנת הריגול של החברה נגד אנשי הארגון ונגד פעילי זכויות אדם, עיתונאים ומתנגדי משטר בעולם

עומר כביר 12:5916.01.20

העתירה של ארגון אמנסטי בדרישה להורות למשרד הביטחון לבטל את רישיון היצוא הביטחוני של NSO תתנהל בדלתיים סגורות – כך קבעה היום (ה') שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים), רחל ברקאי. בכך נעתר בית המשפט לבקשת משרד הביטחון לנהל בדלתיים סגורות את הדיונים.

 

 

בעתירה, שהוגשה במאי שעבר, מבקש ארגון זכויות האדם לבטל את רישיון היצוא הביטחוני של NSO בעקבות שורת דיווחים על ניסיונות להשתמש בתוכנת הריגול של החברה, פגסוס, נגד אנשי הארגון, וכן פעילי זכויות אדם, עיתונאים ומתנגדי משטר בעולם.  לדברי הארגון, סירוב משרד הביטחון לשלול את רישיון היצוא נוגד את האופי הדמוקרטי של המשטר והסכמה או העלמת העין מהשימוש שנעשה בפגסוס מהוות הפרה של מחויבויותיה הבינלאומיות של ישראל.

שלו חוליו, מייסד ומנכ"ל משותף של NSO שלו חוליו, מייסד ומנכ"ל משותף של NSO צילומים: אוראל כהן, אביטל פלג

 

המדינה ביקשה בתגובתה לבית המשפט לדחות את העתירה על הסף, בטענה שהסעד שמבוקש במסגרתה הוא רחב, כוללני ולא בהיר דיו. עוד נטען שדין העתירה להידחות בהתאם לתקדימים שלפיהם בית משפט לא מתערב בהחלטה שקשורות ישירות לנושאי חוץ וביטחון.

 

NSO טענה בתגובתה: "העתירה מהווה דוגמה מובהקת לשימוש לרעה בהליכי משפט, במסגרת קמפיין פסול ושקרי שמנהל ארגון אמנסטי אינטרנשיונל נגד החברה".

 

 

ארגון זכויות האדם אמנסטי ארגון זכויות האדם אמנסטי צילום: ויקיפדיה

 

 

"עמדות המשיבים יישמעו בחלקן בדלתיים סגורות"

 

הדיון היום בבית המשפט נפתח בבקשה של משרד הביטחון לקיים הדיונים את בעתירה בדלתיים סגורות, משיקול של חשש לפגיעה בביטחון המדינה או יחסי החוץ שלה. בפתח הדיון הציעה השופטת ברקאי מתווה שלפיו דברי העותרים יישמעו בדלתיים פתוחות, ותגובת המשיבים, במקרה הצורך, תימסר בדלתיים סגורות.

 

"צריך לשמוע את העתירה", היא אמרה. "המדינה תשב בשקט ולא תגיב, וככל שנידרש לשמוע את עמדת המדינה כנראה נאלץ לקיים את הדיון בדלתיים סגורות ואפילו במעמד צד אחד. במקום להאריך בטיעונים, נדמה לי שזה הנתיב. עמדות העותרים יישמעו בדלתיים פתוחות, עמדות המשיבים יישמעו בחלקן בדלתיים סגורות ועל הפרוטוקול יחול חיסיון".

 

 

השופטת רחל ברקאי השופטת רחל ברקאי צילום: מיקי אלון

 

נציגת המדינה התנגדה להצעה: "יש בעייתיות במתווה שהשופטת מציעה. המצב שבו העותרים טוענים, גם אם הדברים כבר פורסמו, מה שמצוי ברשת זו העתירה ועמדת העותרים. כשחברי יסיים לטעון אני לא אוכל להשיב. מדובר בדברים שקשורים לביטחון המדינה וליחסי החוץ. כל שאוכל לעשות זה לשתוק. המצב שבו עותרים מציגים תמונה והמדינה לא אומרת דבר יוצר השלכה על הביטחון ויחסי החוץ של המדינה. זה לא תיאורטי. לצערנו נכוונו בעבר מדברים דומים. אין מקום לצערנו לאפשר מצב שבו הדיון יתקיים במעמד שבו המדינה לא יכולה להגיב בדלתיים פתוחות. אנחנו לא יכולים להסכים לזה”.

 

נציג NSO הצטרף לעמדת המדינה.

 

נציג אמנסטי, עו"ד איתי מק, טען מנגד שתקדימים שהביאה המדינה עסקו במקרים פרטניים ושלא התקבלה החלטה גורפת בנושא. "במקרה אחר נדחתה דרישה דומה של המדינה", הוא אמר ביחס לתביעות שונות שעסקו בסוגיות ייצוא נשק ישראלי למדינות כמו קמרון.

 

ברקאי שאלה את העותרים: “פרסמתם את כל מה שרציתם לומר, אתם תחזרו על מרבית הנקודות בעתירה. אז מה החשיבות לדלתיים פתוחות?"

 

מק השיב: "יש חשיבות עקרונית, יש חשיבות של שקיפות. בגלל עקרון פומביות הדיון, בגלל שאנחנו במשטר דמוקרטי, דיונים משפטיים צריכים להיות פתוחים לציבור. אפשר לדון באופן פרטני באיזה שלב פותחים ובאיזה שלב סוגרים".

 

נציג עיתון הארץ, עו"ד ירון חנין ממשרד ליבליך-מוזר, שהצטרף לדיון בבקשה שלא לקבל את העתירה לקיימו בדלתיים סגורות, אמר שהכלל המנחה הוא הפרסום ודלתיים פתוחות. "התקשורת לא צריכה להסביר למה כן צריך לפרסם ואיזה עניין ציבורי יש", אמר. "זה הכלל. הם צריכים לשכנע למה החריג הוא מה שצריך לעשות. הנטל הוא עליהם. ברור שייתכן שיעלו בדיון טענות או מסמכים חסויים. אבל זה העניין. זה צריך להיות נקודתי. על זה הפסיקה מדברת".

 

נציגת המדינה השיבה: "נכון, יש סעיף שמאפשר לנו לבקש מבית המשפט לשמוע אותנו במעמד צד אחד, אבל הוא לא גורע מיכולתנו לבקש את קיום הדיון בדלתיים סגורות מטעמים של ביטחון המדינה ושמירה על יחסי חוץ. לא ביקשנו לחסות את העתירה, התגובה שלנו מופיעה ברשת. אנחנו לא ממעיטים בעיקרון הפומביות, אבל זה חומר רגיש, ואנחנו לא הראשונים שעושים את זה. המדיניות שלא לדבר בגלוי על יצוא ביטחוני היא עקרונית מבחינת המדינה. במתווה של בית המשפט עלול להיווצר מצב שקולנו לא יישמע".

 

בתום שמיעת הצדדים החליטה כאמור השופטת ברקאי לקיים את הדיון בדלתיים סגורות ולהוציא צו איסור פרסום על הפרוטוקול וההחלטות. זאת "בהינתן קיומו של חשש ממשי שתגרם פגיעה בביטחון המדינה וביחסי החוץ שלה, וזו בהינתן הסוגיה שעומדת על סדר היום הנוגעת ליצוא ביטחוני", לדבריה. עם זאת, היא השאירה את הדלת פתוחה להסרת לפחות חלק מהצו, בתום התהליך, במידה שהחומרים שיוצגו יאפשרו זאת.

 

"ציפינו להחלטה שכזו", אמר לכלכליסט דובר אמנסטי ישראל, גיל נוה, אחרי החלטת השופטת. "אנחנו מאוכזבים ממנה אבל נכבד אותה. אנחנו מבינים, גם אם לא בהכרח מסכימים, את הצורך של מדינה לסודיות מטעמים ביטחוניים. אבל אנחנו סוברים שהדיון הזה היה צריך להתנהל יותר בפתיחות. אנחנו מקווים שהשופטת תבחר לפרסם כמה שיותר מהפרוטוקול, ושתפסוק לביטול רישיון הייצוא הביטחוני של NSO, או שתחייב את משרד הביטחון לפקח באופן ראוי על NSO. אמנסטי תמשיך להאבק כדי לוודא שמוצרי NSO לא יפגעו בפעילי זכויות אדם, עיתונאים, עורכי דין, מדענים ואזרחים מהשורה".

x