$
הייטק והון סיכון

בלעדי לכלכליסט

ארמיס הישראלית במגעים למכירתה בכמיליארד דולר

חברת הסייבר שהוקמה ב־2015 צפויה להימכר לגוף אמריקאי מוביל בתעשיית ההייטק. ארמיס, שמספקת פלטפורמת אבטחה למכשירים שאין בהם הגנות מובנות כגון טלוויזיות חכמות ומכשירים רפואיים, גייסה עד כה 115 מיליון דולר בלבד

מאיר אורבך 06:5406.01.20

פתיחת שנה חזקה לתעשיית ההייטק הישראלית, ובמיוחד לחברות הסייבר, עם אקזיט ענק בפתח. חברת הסייבר הישראלית ארמיס סקיוריטי (Armis) במשא ומתן מתקדם למכירתה לפי שווי מוערך של 800 מיליון דולר עד 1.2 מיליארד דולר, כך נודע ל"כלכליסט". הרוכש הוא, על פי הערכות, גוף אמריקאי מוביל בתעשיית ההייטק. מחברת ארמיס לא התקבלה תגובה.

 

 

אם העסקה תושלם, יהיה זה אקזיט הסייבר הפרטי הגדול ביותר שהיה לחברה ישראלית. משקיעי החברה, שגייסה עד כה 115 מיליון דולר בלבד, צפויים לרשום אקזיט מרשים על השקעתם, זמן קצר מאוד לאחר שהחברה הוקמה ב־2015. בין המשקיעים גם אסף רפפורט, מייסד אדאלום ועד לאחרונה מנהל מרכז הפיתוח של מיקרוסופט בישראל. מייסדי החברה יבגני דיברוב ונדיר יזרעאל צפויים לרשום גם הם אקזיט משמעותי של עשרות מיליוני דולרים ולהמשיך ולשמור על תפקידם כמנהלי החברה.

 

אסף רפפורט, מייסד אדאלום. השקיע בארמיס אסף רפפורט, מייסד אדאלום. השקיע בארמיס צילום: עמית שעל
מייסדי ארמיס, מימין: יבגני דיברוב ונדיר יזרעאל.  אם העסקה תצא לפועל הם צפויים  לרשום אקזיט  אישי של עשרות מיליוני דולרים ולהישאר מנהלי החברה מייסדי ארמיס, מימין: יבגני דיברוב ונדיר יזרעאל. אם העסקה תצא לפועל הם צפויים לרשום אקזיט אישי של עשרות מיליוני דולרים ולהישאר מנהלי החברה צילום: ארמיס

 

ארמיס מציעה פלטפורמת אבטחה למכשירי IoT (האינטרנט של הדברים) שאינם בעלי הגנות מובנות, כגון טלוויזיות חכמות, מצלמות רשת, מדפסות, מערכות מיזוג ובקרת אוויר. הטכנולוגיה של החברה מזהה מכשירים בין שהם מחוברים לרשת ובין שלא, מנתחת באופן שוטף את התנהגותם ומכניסה להסגר מכשירים חשודים כדי להגן על המידע המצוי בהם.

 

הקשר לאדאלום

 

את ארמיס הקימו שלושה צעירים: המנכ"ל יבגני דיברוב, בוגר היחידה הטכנולוגית של חיל מודיעין, יוצא חברת הסייבר אדאלום, שנרכשה ב־2015 על ידי מיקרוסופט ב־320 מיליון דולר; סמנכ"ל הטכנולוגית נדיר יזרעאל, בוגר 8200 ולשעבר בכיר בגוגל; ותומר שוורץ, שעזב את החברה ב־2017.

 

החברה מעסיקה כ־240 עובדים במטה הממוקם בפאלו אלטו בקליפורניה ובתל אביב. בעבר התבטא מנכ"ל ארמיס דיברוב על רצונו להקים חברה גדולה ולא למכור אותה, בשונה ממה שקרה לחברת אדאלום, שהוא היה מראשוני עובדיה, שנמכרה למיקרוסופט. אדאלום, שנמכרה כשלוש שנים לאחר הקמתה, הפכה להיות חטיבה מרכזית בפעילות הסייבר של מיקרוסופט. כעת נמכרת החברה שהקים דיברוב בכמיליארד דולר ארבע שנים לאחר הקמת החברה.

 

ההערכות הן שהרכישה תתבצע על ידי גוף שאינו חברת סייבר או ענקית הייטק, ויתאפשר לחברה הישראלית להמשיך להתפתח כחברה, ולא להיבלע בקרביים של חברות כגון פאלו אלטו ואחרות.

 

קו מחבר נוסף בין שתי החברות אדאלום וארמיס הוא קבוצת המשקיעים, שכוללת כאמור את רפפורט, את גילי רענן מסקויה וקרן ההשקעות סייברסטארס, יזם הסייבר הישראלי מיקי בודאי, זוהר זיסאפל ואחרים. בראיונות שנתן בעבר רענן הוא ציין שלהשקעה בארמיס הוא לקח את כל המשקיעים שהשקיעו לראשונה באדאלום.

 

גוגל נכנסת להשקעה

 

באפריל 2019 גייסה ארמיס 65 מיליון דולר בסבב גיוס שלישי. את סבב הגיוס הובילה קרן ההון סיכון האמריקאית סקויה קפיטל, ביחד עם קרן ההשקעות Insight Venture Partners, שפתחה לאחרונה משרדים בישראל, ו־Intermountain Venture. קרנות נוספות הרחיבו את השקעתן בחברה בסבב זה. משקיעים נוספים בחברה כוללים את ראקש לונקאר, מיכאל שאולוב ו־René Bonvanie, בכיר בתעשיית הסייבר העולמית ולשעבר סגן נשיא בפאלו אלטו נטוורקס.

 

בחודש נובמבר נחשף ב"כלכליסט" שגוגל היא אחת המשקיעות בחברה הישראלית. היא השקיעה מיליוני דולרים באמצעות קרן ההשקעות שלה CapitalG, המשקיעה בחברות בשלבי צמיחה. בעבר נשמעו הערכות שגוגל תרכוש את החברה הישראלית.

 

ארמיס היתה הראשונה להציע פלטפורמת אבטחה לחברות אשר מתמודדת עם מרחב האיומים של מכשירי IoT ללא מערכות הגנה מובנות. לחברה יש שורה של לקוחות ענק מרשימת פורצ'ן 100 ופורצ'ן 500 בכ־160 מדינות. הטכנולוגיה של ארמיס מאפשרת לנתח את כל מכשירי ה־IoT המחוברים והלא מחוברים, המוגנים והלא מוגנים, החל ממכשירים כמו לפטופים וטלפונים חכמים ועד למכשירים לא מנוהלים חדשים כגון טלוויזיות חכמות, מצלמות רשת, מדפסות, מערכות מיזוג ובקרת אוויר, רובוטים תעשייתיים, מכשירים רפואיים ועוד.

 

ארמיס מנתחת באופן שוטף את התנהגות המכשירים לזיהוי איומים והתקפות, ומגנה על מערכות ומידע קריטי על ידי זיהוי מכשירים חשודים או מזיקים והכנסתם להסגר. עם לקוחותיה ניתן לציין את סמסונג, אלרגן, מונדלז ו־Sysco Foods.

 

הכנסות החברה הישראלית עומדות כיום על עשרות מיליוני דולרים וצומחות בקצב של מאות אחוזים בשנה. "תחום אבטחת ה־IoT הגיע לבשלות, ומנהלי מערכות מידע (CIOs) ומנהלי אבטחת מידע (CISOs) בתעשיות רבות מתעדפים תחום זה מתוך הבנת הסיכונים המשמעותיים במכשירים מסוג זה המחוברים לרשת החברה", אמר דיברוב בידיעה שהתפרסמה ב"כלכליסט" על הגיוס האחרון. "הפלטפורמה שלנו מוכוונת מטרה להתמודד עם נקודות החולשה הללו, מכשירים שלא ניתן להתקין עליהם מערכות הגנה מובנות".

 

בעיית המכשירים המחוברים לאינטרנט הפכה לקשה בשנים האחרונות. החדירה לארגונים דרך מכשירים אלו הפכה להיות אבן הנגף של מערכות האבטחה. כך לדוגמה רשת מחשוב של ארגון כבית חולים יכולה להיפגע מחדירה למכשירים הרפואיים השונים, מפעלי ייצור יכולים להיסגר תוך כדי חדירה למערכות השליטה ובקרה וכדומה.

 

זוהר זיסאפל. יזם ההייטק השקיע בארמיס זוהר זיסאפל. יזם ההייטק השקיע בארמיס צילום: אוראל כהן

 

 

בשנה שחלפה נרשמו מספר אקזיטים מרשימים בתחום הסייבר. דמיסטו הישראלית נרכשה על ידי חברת פאלו אלטו בתמורה לכ־560 מיליון דולר; כמו כן רכשה פאלו אלטו את טוויסטלוק ביותר מ־400 מיליון דולר; חברת פרוף פוינט (Proofpoint) רכשה את חברת הסייבר הישראלית אובזרויט (ObserveIT) ב־225 מיליון דולר; וגם חברת הסייבר תופין הנפיקה באפריל בארה"ב, וגייסה 108 מיליון דולר לפי שווי של 480 מיליון דולר.

 

תחום רותח

 

התחום שבו פועלת החברה הוא אחד התחומים החמים להשקעות ופעילות של ענקיות ההייטק. לאחרונה הכריזה מיקרוסופט על מערכת הגנה כוללת לתחום המכשירים המחוברים. התחום אשר מנוהל בישראל מהווה, לדעת החברה, את אחד הבעייתיים ביותר מבחינת אבטחת מידע. גם ענקית אבטחת המידע סיסקו הכריזה לאחרונה על פעילות משמעותית בתחום.

 

חברות סייבר ישראליות רבות פועלות בתחום, ובהן ShieldIOT, שמאפשרת זיהוי מוקדם של מתקפות סייבר באמצעות ניטור המכשירים המחוברים לרשת וזיהוי שינויים בהתנהגות המשתמשים; חברת נאנולוק (NanoLock Security) שפיתחה פתרון להגנה, ניטור וניהול של התקנים מקושרים, הן כאלה שמחוברים לאינטרנט והן לרשתות ייעודיות; חברת VDOO שפיתחה פלטפורמה לאבטחה ומערכות משובצות מחשוב ואחרות.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x