שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
תקשורת

המדינה החליטה להפקיר את הפריפריה בפריסת סיבים אופטיים

משרד התקשורת מגבש מתווה שאמור לשים קץ לדשדוש בפריסת סיבים אופטיים, הדור הבא של תשתית האינטרנט. בזק תקבל פטור מחובת פריסה כלל ארצית, ואת הפריסה בפריפריה אמורה לסבסד קרן במימון חברות התקשורת. ממשלת ישראל, מצידה, לא תשקיע שקל בצמצום פערים

אביאור אבו 07:1505.11.19

משרד התקשורת יפרסם היום לשימוע ציבורי את מתווה פריסת הסיבים האופטיים עליו עמל בחצי השנה האחרונה בשיתוף משרד האוצר ורשות התחרות.

 

בתחילת השנה מינה מנכ"ל משרד התקשורת נתי כהן, ועדה בין משרדית לבחינת סוגיית חובת הפריסה הכלל ארצית של סיבים אופטיים, בראשות ד"ר עופר רז דרור, מנהל מינהל הכלכלה במשרד התקשורת.

 

הרישיון של בזק ו־HOT לא מחייב אותן לפרוס סיבים - הדור הבא של תשתית האינטרנט הנייחת - אך מחייב אותן להציע את שירותיהן ב־100% משטח המדינה במידה ויחליטו לפרוס. בזק החלה לפרוס סיבים אופטיים כבר ב־2013 ורישתה כ־60% מהמדינה אך השהתה את חיבורם הממשי לבתים ובתי עסק בשל מה שהגדירה כחוסר כדאיות כלכלית בחובת הפריסה הכלל ארצית, לה הייתה, כאמור, מחויבת לו היתה מתחילה בשיווק ממשי של הסיבים כתשתית אינטרנט. מאז ועד היום מנהלת בזק שיח עם משרד התקשורת בדרישה לתת מענה לסוגיה.

 

משרד התקשורת הרים את הכפפה באיחור משמעותי בשנה החולפת ומינה ועדה ששמעה את התייחסותן של כלל חברות התקשורת. מסקנות הביניים שלה (טרם שימוע) מתפרסמות הבוקר, באיחור של כחמישה חודשים ביחס למועד שנקבע בכתב המינוי שלה. את ההמלצות הסופיות שיכתבו ידרש לאשר שר התקשורת, ואחריו הממשלה. אחר כך צריך יהיה לעגן אותן בחקיקה.

 

מנגנון התמרוץ לפריסה וחיבור

 

הוועדה קובעת כי בזק צודקת בטענה שלפיה אין כדאיות כלכלית בפריסה ארצית ובאותה נשימה מציינת כי לא קיימת חובת פריסת סיבים אוניברסלית באף מקום בעולם. לכן, על פי מתווה הועדה תוסר לראשונה חובת הפריסה הכלל ארצית מבזק, והיא תידרש להודיע למשרד התקשורת בתוך פרק זמן קצוב מהו היקף הפריסה שהיא מעוניינת שיחול עליה במסגרת רשיונה. באזורים בהם בזק תבקש להמנע מפריסה, ושלא יכללו ברשיונה, יאסר עליה להיות שחקנית פעילה בתחום זה, בחלק מהמקרים למשך פרק זמן מוגדר מראש שמשכו יקבע בעתיד.

 

אזורים אלה יוגדרו "אזורי תמרוץ" ובהם יופעל מנגנון השקעה שיעודד את מתחרותיה של בזק (סלקום - IBC ופרטנר) לפרוס ולשווק תשתית של סיבים אופטיים. בועדה מקווים כי מערך תמריצים זה יעודד את בזק לבחור בשטח פריסה רחב יחסית.

 

בעבר מסרה בזק למשרד התקשורת כי בכוונתה לפרוס סיבים ב־80% משטח ישראל. המדינה מחולקת ל־3,000 אזורים גיאוגרפיים, ובכל אזור בו בזק תבחר לפרוס תשתית סיבים, היא תידרש לעמוד באבני דרך ידועות מראש: רישות 60% מהאזור בתוך שנתיים, 80% בתוך שלוש שנים ו־100% בתוך חמש שנים. מרגע חיבורו של אזור לתשתית תדרש בזק לחבר לתשתית עד 80% מהלקוחות שירצו בכך בתוך פרק זמן של שבועיים ואת היתר בתוך חודש ימים.

 

התקנה של סיבים אופטיים התקנה של סיבים אופטיים צילום: יוסי וייס

 

מנגנון התמרוץ לפריסת וחיבור התשית במקומות שבהם לא תפעל בזק יורכב משני חלקים: הראשון - הפחתה בדמי חכירת התשתית הפסיבית של החברות מידי בזק. כיום בזק שולטת בתשתית הת־קרקעית הפרוסה ברחבי המדינה, ועל־מנת למנוע חפירות נוספות בקרקע קבעה המדינה במסגרת רפורמת "השוק הסיטונאי" כי מתחרותיה של בזק יוכלו להשתמש ב"צנרת" שלה על מנת לפרוס את הסיבים האופטיים שלהן. כיום עומד התעריף שמשלמות החברות לבזק על כ־400 שקל בחודש עבור ק"מ אחד. באזורי התמרוץ, ידרשו החברות לשלם לבזק עלות תחזוקה בלבד, שתיקבע בהמשך.

 

חלקו השני של מנגנון התמרוץ יכלול את הקמתה של "קרן אוניברסאליות" שכספיה ישמשו לעידוד החברות לפרוס באזורי פריפריה, שהם אלה שנחשבים כבלתי משתלמים כלכלית. מקור המימון של הקרן יהיה חברות התקשורת עצמן, כאשר כל אחת תפריש חצי אחוז מההכנסות השנתיות שלה לצורך זה. מדובר בכלל החברות הפועלות בשוק, ולא רק בתחום פריסת הסיבים, ביניהן: בזק (שלא תוכל ליהנות מכספים אלה), HOT, פרטנר, סלקום, IBC, גולן טלקום, אקספון ועוד כמה חברות קטנות. הסיבה להשתתפותן של חברות הסלולר בקרן נובעת מכך שסיבים אופטיים מהווים את הבסיס לתשתית דור 5.

 

אם להסתמך על הכנסות החברות בשנת 2018, סכום הקרן יגיע ל־100-90 מיליון שקל בשנה, כאשר חלקה של קבוצת בזק בקרן יעמוד על 44%. בזק תצטרך להכריע מה משתלם לה יותר: להפריש כסף לקרן או להעלות את אחוזי הפריסה שלה. הקרן, שפעילותה נתחמה לעשר שנים, תחלק את הכסף באמצעות פרסום מכרזים לפריסת תשתית סיבים באזורים הבלתי משתלמים כלכלית, שבזק אינה פעילה בהם.

 

נתי כהן מנכ"ל משרד התקשורת, מיכל הלפרין הממונה על התחרות, דודו מזרחי מנכ"ל בזק נתי כהן מנכ"ל משרד התקשורת, מיכל הלפרין הממונה על התחרות, דודו מזרחי מנכ"ל בזק צילומים: תומריקו, אוראל כהן

 

הפרמטר העיקרי יהיה יעילות הפריסה: חברה שתציע את מחיר הפריסה הנמוך ביותר, עבור מקסימום משקי בית בפרק הזמן הקצר ביותר, תזכה לתמרוץ מכספי הקרן. אותה חברה תהיה מחויבת להחכיר את התשתית שלה באזור למתחרותיה, במסגרת מתווה השוק הסיטונאי. בכך מקווים במשרד התקשורת שתווצר תחרות על המחיר לצרכן, וזאת למרות שאין כלל ודאות שתהיה הענות למכרז או להצטרפות לשוק סיטונאי באזור כזה או אחר.

 

על פי בדיקה שערכה הוועדה על הנעשה בעולם, בארה"ב ובקנדה פועלת גם כן קרן הממומנת על ידי מיסוי חברות תקשורת. מאידך, במדינות דוגמת שוודיה, יפן וברזיל הממשלה משתתפת במימון הקרן.

 

בישראל המדינה בוחרת שלא לסבסד את ההשקעה בתשתית הסיבים, למרות שהיא מגדירה אותה כתשתית בסיסית, וזאת למרות מצבן הרעוע של כמה מהחברות הבולטות בשוק.

 

ישראל נמצאת הרחק מאחור

 

כיום, כ־22% ממשקי הבית בישראל, המהווים כחצי מיליון בתי אב, מונגשים לסיבים אופטיים. בהשוואה בינלאומית, ישראל נמצאת הרחק מאחור אך עדיין עוקפת מדינות כמו בריטניה וגרמניה. עם זאת, רק 4% ממשקי הבית מחוברים בפועל. חזון המשרד לסוף 2019 עמד על 25% בתים מונגשים ו־5% בתים מחוברים.

 

שתי החברות היחידות שמנגישות סיבים אופטיים כיום, לרוב באזורים חופפים, הן פרטנר שהנגישה כ־500 אלף בתי אב ו־IBC, שרכשה את פעילות הסיבים של סלקום והנגישה כ־300 אלף בתי אב. כאמור, בפועל רק חצי מיליון בתי אב מונגשים מכיוון שמדובר בפריסה כפולה של החברות.

 

חברת HOT טרם החלה בפריסת סיבים וגם לא מאותתת על כוונה כזו בעתיד הנראה לעין. אם תכנס לתחום, תידרש בחינה נפרדת עבורה, אך כבר עתה המליצה הוועדה להפחית גם את חובת האוניברסליות שלה.

 

באחרונה קיבלה החברה הקלה בפריסת האוניברסלית של תשתית הכבלים שלה, ובנוסף, בזמן ש־HOT משווקת מהירות של 500 מגה ללא כל מגבלה, משרד התקשורת אישר לבזק לשדרג את המהירות ל־200 מגה רק באזורים בהם טרם פרסה סיבים. הוועדה ציינה בהמלצות ששיפורים טכנולוגיים ייבחנו לגופם ונראה עתה כי אם בזק תרצה לשדרג את המהירות במקביל לפריסת סיבים, המשרד ישקול זאת בחיוב.

 

התעריפים שהחברות ישלמו לבזק

 

כמו כן, הוועדה בחרה שלא לעסוק במודל הקיים בישראל בלבד: הפרדה בין תשתית לספק. כיום, לקוח המעוניין לרכוש שירות אינטרנט מבזק או HOT נדרש להתקשר עם שתי חברות שונות, חברת תשתית וספק (ISP), וזאת בשל ההפרדה המבנית החלה על החברות. מודל זה ישאר תקף גם כשבזק תבקש לשווק תשתית סיבים אופטיים.

 

באוגוסט פרסם משרד התקשורת שימוע הקובע את התעריפים אותם ידרשו לשלם החברות לבזק עבור חכירת תשתית הסיבים האופטיים שלה במסגרת השוק הסיטונאי: 400 מגה ומטה — במחיר של 83 שקל כולל מע"מ; מעל 400 מגה ועד 1,000 מגה — במחיר של 100 שקל כולל מע"מ.

 

כמו כן, הודיע המשרד לחברות כי הן ידרשו לשווק מחיר זהה ללקוח - בין אם הוא מחובר לתשתית עצמאית של החברה או לתשתית שהיא חוכרת מחברה אחרת.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x