שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
הייטק והון סיכון

ניתוח כלכליסט

ההייטק הישראלי נוסק - והקרנות נדחקות החוצה

שלושת גיוסי הענק בשבוע האחרון מצטרפים למגמת ההשקעה העולמית והקרנות המקומיות לא עומדות בקצב. הישראלים דומיננטיים בסבבים המוקדמים והקטנים וסוללים את הדרך למפלצות מחו"ל שמזרימות מאות מיליוני דולרים

הגר רבט 07:0107.08.19

שלוש עסקאות ענק הזרימו כחצי מיליארד דולר לענף ההייטק בשבוע האחרון והרעידו את עונת הקיץ המנומנמת. בשלישי שעבר מאנדיי הודיעה על סגירת סבב רביעי של 150 מיליון דולר. אם כוללים בחישוב גם את רכיב הסקונדרי בעסקה - כספים שלא זורמים ישירות לחברה עצמה - היא מגיעה כבר לכ־200 מיליון דולר.

 

 

למחרת הצטרפה לייטריקס עם סבב שלישי של 135 מיליון דולר (כ־50 מיליון מתוכו בסקונדרי) ואתמול ציינה סייבריזן סבב חמישי של 200 מיליון דולר מסופטבנק היפנית. כל אלה מצטרפים להודעה על השקעה של 370 מיליון דולר בחברת קומפאס, שאמנם אינה מחזיקה מרכז בישראל אך מייסדה, אורי אלון, ישראלי. אולי באיחור קל, אבל ההייטק הישראלי הצטרף לחגיגת ההשקעות העולמית.

 

הסבבים האלה, לצד גיוס של 300 מיליון דולר ללמונייד באפריל שגם אותו הובילה סופטבנק, הובלו על ידי קרנות זרות. גם הקרנות המקומיות תופחות, אולם אין בהן כאלה שמסוגלות להוביל סבבים של מאות מיליוני דולרים בחברות עם מחזור הכנסות של עשרות מיליוני דולרים בשנה). ברוב המקרים, כשחברות ישראליות מגיעות לשלב החד־קרן (הערכת שווי של יותר ממיליארד דולר) הן עושות זאת באמצעות השקעה של קרן זרה.

 

Monday. המייסדים רועי מן וערן זינמן. פיתחה תוכנה לניהול פרויקטים Monday. המייסדים רועי מן וערן זינמן. פיתחה תוכנה לניהול פרויקטים

 

 

"אין כאן מספיק היצע"

 

״גם אם היו מציעים לי מחר מיליארד דולר להשקעות בהייטק הישראלי לא הייתי לוקח״, אומר ל"כלכליסט" רן אחיטוב, שותף בקרן אנטרי (Entrée) שמשקיעה במאנדיי כבר מסבב הגיוס הראשוני שלה. המדינה שלנו קטנה מדי. יש לנו גם קרן המשקיעה בשלבים שונים של החברות ומשקיעה כיום בחברות צמיחה בינלאומיות, אבל לא היינו יכולים לעשות את זה בארץ כי אין כאן מספיק היצע. אתה לא יכול לקחת את כל העסקאות״.

 

 

Cybereason. המייסדים יוסי נער, ליאור דיב ויונתן שטרים. מספקת אבטחת סייבר מתקדמת לחברות וארגונים Cybereason. המייסדים יוסי נער, ליאור דיב ויונתן שטרים. מספקת אבטחת סייבר מתקדמת לחברות וארגונים

 

 

כמו רוב הסטארט־אפים שמוקמים כאן, את ההון הראשוני שלה מאנדיי גייסה ממשקיעים ישראלים, אבל היום רובם כבר לא נמצאים בה. קרן ג׳נסיס לדוגמה, אחת הקרנות הוותיקות בתעשייה, נרכשה לאחרונה על ידי קרן Insight האמריקאית והיא זו שלקחה חלק בסבב הנוכחי. וינטאג׳ המקומית גם הצטרפה לגיוס, אבל באחוזים קטנים יותר. בעוד כמה שנים, אם מאנדיי תונפק או תימכר, מעט מאוד משקיעים מקומיים ייקחו חלק בהצלחה.

 

 

מייסדי לייטריקס.גייסה 135 מיליון דולר. מימין: עמית גולדשטיין, ירון אינגר, זאב פרבמן וניר פוצטר מייסדי לייטריקס.גייסה 135 מיליון דולר. מימין: עמית גולדשטיין, ירון אינגר, זאב פרבמן וניר פוצטר צילום: אלכס קולומויסקי

 

 

"הפכנו לסקייל־אפ ניישן"

 

״ישראל הפכה מסטארט־אפ ניישן לסקייל־אפ ניישן״, מסביר מייקל אייזנברג, מייסד קרן אלף שהשקיעה בסבב הראשון של למונייד. ״התרבות המקומית של המוסדיים (גופים כמו קרנות פנסיה, חברות ביטוח ובנקים), לא באמת הסתגלה למצב ולכן הכסף לא נמצא פה. חלק גדול מהאנשים כאן עדיין לא מאמין שאפשר לבנות חברות גדולות מישראל.

 

"הכסף הוא בינלאומי. היפנים משקיעים בכל מקום וכך גם הסינים והאמריקאים. מה גם שחברות צמיחה, אחרי גיוסים כאלה, צריכות גישה למוצרים פיננסיים אחרים ולא רק למימון - בנקים, הלוואות, קווי אשראי ועוד, אלה דברים שהמשקיעים הזרים יכולים לסלול בהם את הדרך בצורה טובה יותר".

 

 

Lemonade. המייסדים שי וינינגר ודניאל שרייבר. עוסקת בביטוח רכוש לבעלי בתים ולשוכרי דירות Lemonade. המייסדים שי וינינגר ודניאל שרייבר. עוסקת בביטוח רכוש לבעלי בתים ולשוכרי דירות

 

 

אייזנברג מוסיף כי "שאלה אחרת היא איך זה משפיע על המוסדיים בארץ והתשובה היא שצר לי עליהם, אבל אין להם את המומחיות הדרושה לבצע השקעות בהייטק והם לא מוכנים לשלם למנהלי השקעות מומחים שיעשו זאת בשבילם. הרי יש מלא ישראלים בקרנות בינלאומיות כאלה בחו״ל, שמרוויחים הרבה יותר כסף ממה שהמוסדיים פה מוכנים לשלם להם, אבל על טאלנט צריך לשלם. העובדה שהם לא חלק מהמשחק לא מפריעה לענף ההייטק עצמו כי הכסף כאמור קיים בחוץ.

 

"מי שזה צריך להטריד אותו זה חברות הביטוח, הקרנות והחוסכים עצמם. אם תסתכלי היום על המדדים הגדולים בעולם, יותר נתחים מהם עוברים מהתעשייה המסורתית להשקעות בהייטק, שהופך לחלק גדול מהכלכלה העולמית ואם אתה לא יודע להשקיע בו אתה תפספס את כל התשואה מהמגזר הזה״.

 

 

InSightec. המייסד והיו"ר קובי וורטמן.טכנולוגיית אולטרסאונד המאפשרת לבצע טיפולים לא פולשניים במוח  InSightec. המייסד והיו"ר קובי וורטמן.טכנולוגיית אולטרסאונד המאפשרת לבצע טיפולים לא פולשניים במוח

 

 

הגישה של אייזנברג מאפיינת חלק גדול מהתעשייה המקומית, אבל לא את כולה. אחיטוב דווקא מביע גישה הפוכה: ״כשאנחנו מדברים עם פמילי אופיס (חברות המספקות שירותי ניהול נכסים למשפחות עשירות), גדולים בחו״ל, ההמלצה שלנו היא שישקיעו רק 2%-2.5% מההון שלהם בהייטק. לא בגלל הסיכון הגבוה בתחום אלא בגלל נתח השוק של ההייטק מכלל הכלכלה. לנו בארץ נראה ש־80% ממה שהעולם עושה זה הייטק, אבל זה הפוך. לדוגמא חיפה - תכפילי אותה פי 100 וקיבלת עיירה קטנה בסין, איבדנו פרופורציה״.

 

 

JFrog. המייסדים שלומי בן חיים, פרד סימון ויואב לנדמן. אוטומציה של עדכוני תוכנה JFrog. המייסדים שלומי בן חיים, פרד סימון ויואב לנדמן. אוטומציה של עדכוני תוכנה

 

גם הכסף המקומי זר

 

חשוב לציין שעל אף ההפרדה בין קרנות ישראליות לקרנות זרות, בסופו של דבר גם מרבית ההון שהקרנות המקומיות משקיעות, מקורו בכסף זר של פמילי אופיסס או קרנות מוסדיות זרות. לפי דו"ח של מאגר IVC מחודש יולי, על אף שמשקיעים ישראלים השקיעו ברבעון האחרון את הסכום הרבעוני הגבוה ביותר מזה 6 שנים - 704 מיליון דולר ב־ 174 עסקאות, יחס ההשקעה בינם לבין הזרים נשמר: 70% הון זר, 30% הון ישראלי. אומנם יש יוצאים מן הכלל, אך בניגוד לקרנות הישראליות, מרבית המשקיעים הזרים נכנסים להשקעות בחברות בשלות יותר ומזרימים להן יותר כסף.

 

המוסדיים בישראל חוששים לטבול את רגלם בהייטק המקומי , חלקם מושקע בסכומים קטנים בקרנות הון סיכון ישראליות, אבל בהיקפים קטנים יחסית. דעתו של אחיטוב בעניין זה נחרצת: ״הדבר האחרון שאני רוצה זה שהכסף של הפנסיה שלי יישב באותו מקום שאני מקבל בו שכר. בשיעור שני בתואר בכלכלה אומרים לך לגוון בהשקעות ולא לשים את כל הביצים בסל אחד. אם מחר נופל פה טיל אז אין לי בית ולא עבודה וגם לא פנסיה. מה שהמדינה צריכה לעשות זה לקחת את כספי הפנסיה שלנו ולשים אותם בקרנות בינלאומיות גדולות ורק אחוז קטן בבית״.

 

 

Landa Digital Printing. הנשיא בני לנדא. מספקת מערכות הדפסה ננוגרפיות לשוק הדפוס המסחרי, האריזות וההוצאה לאור Landa Digital Printing. הנשיא בני לנדא. מספקת מערכות הדפסה ננוגרפיות לשוק הדפוס המסחרי, האריזות וההוצאה לאור

 

לשאלה כיצד מדינת ישראל יכולה להרוויח ממיסוי של ההייטק בלי להשקיע בו ישירות יש לאחיטוב תשובה מוכנה: ״המשחק האמיתי הוא דווקא משהו שמדינת ישראל עשתה בו התקדמות משמעותית - מס החברות. אנחנו צריכים להשאיר את הקניין הרוחני של החברות פה ואז המדינה תהנה ממיסוי לאורך שנים״. אחיטוב מתייחס לחוק לעידוד השקעות הון שעבר לפני שנתיים וקובע כי חברות הייטק, שעיקר הכנסותיהן הן מקניין רוחני ושהשקעותיהן במחקר ופיתוח עולות על היקף מסוים, יהנו ממס מופחת של 6%-12% במקום תשלום מס חברות מלא של 24%. ״ההסתכלות צריכה להיות מעבר לנקודת האקזיט״ הוא אומר, "כמו חברת ורינט מערכות שעדיין משלמת פה מיסים 17 שנה אחרי האקזיט״.

 

 

מימין: רן אחיטוב מקרן אנטרי ומייסד קרן אלף מייקל אייזנברג מימין: רן אחיטוב מקרן אנטרי ומייסד קרן אלף מייקל אייזנברג צילום: עמית שעל

 

אבל לא כל האקזיטים יניבו למדינה הכנסות ארוכות טווח ממיסוי. באקזיטים בסדר גודל בינוני, כאלה של מאות מיליוני דולרים בודדים, הסטארט־אפ הישראלי מוטמע בתוך החברה הרוכשת או הופך למרכז הפיתוח המקומי שלה. ״בהרבה מקרים סוגרים אחרי שנתיים את הפעילות המקומית או מושכים מכאן את הקניין הרוחני״ אומר אחיטוב, ״זה משהו שהרבה יותר קשה לעשות במקרה של חברה גדולה שכבר נטועה כאן".

 

אחת הסיבות לכך שחברות ישראליות מתחילות לקחת חלק בסבבים גדולים כל כך לא לגמרי קשורה להישגים מקומיים. ככל שההון הזמין גדול יותר, הקרנות מחפשות אפיקי השקעה חדשים, וחברות צמיחה קיימות במספר מוגבל. הקרנות הבינלאומיות פשוט מגדילות את שדה המשחק שלהן וישראל נהנית מכך. מה גם שהשדה כאן נחשב לתחרותי פחות בדיוק בגלל שהקרנות הישראליות לא מסוגלות לתמוך בסבבי ענק.

 

סיבה נוספת היא המוכנות של היזמים עצמם. חברה שמגיעה לשלב הצמיחה כבר הכפילה עצמה פי כמה וכמה במהלך הדרך. היא צמחה מ־8 מפתחים ל־50, יש לה מוצר שפועל, לקוחות משלמים ומחלקת שיווק. אבל שלב הצמיחה הבא כבר אינו כמותי אלא איכותי. חד־קרן הוא אומנם מושג שמציין הערכת שווי, אבל הוא מסמן גם אבן דרך שלא כל חברה יכולה לדלג מעליה. מחזור מכירות של עשרות מיליונים בשנה מסמן עבור החברה את שלב ה־Scale שבו היא צריכה להעביר את הדגש מפיתוח מוצר למכירות ולכיבוש ושמירה על נתח שוק. הצלחה תהפוך אותה לחברת ענק, אבל לא חסרות דוגמאות לחברות שלא הצליחו לעשות את הקפיצה הנוספת הזו.

 

״בסוף כשאתה מקבל החלטה על השקעה אתה לוקח סיכון אדיר״ אומר אחיטוב. ״אתה יושב עם היזם וצריך להחליט אם אתה מאמין שהוא מסוגל ללכת את הדרך הקשה שעוד נשארה לו. היום יש יותר יזמים ישראלים שרוצים ומסוגלים לעשות את זה כי הם עברו כמה סבבים וזה מורגש בפגישות. ההייטק הישראלי הסיר את תקרת הזכוכית. שנת 2019 מסמנת קפיצת מדרגה בתפיסת היזמים הישראלים ככאלה שמכוונים הכי גבוה שאפשר״. ״אני חושב שזו רק יריית הפתיחה״ אומר אייזנברג, אבל מוסיף מיד: ״לפחות עד שהשוק יירד בכל העולם״.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x