שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
הייטק והון סיכון

תקרת זכוכית בצה"ל: המחסור בנשים בהייטק מתחיל ב-8200

שיעורי השתתפות נמוכים של נשים בתפקידי מחשוב - 15% בלבד מהקצונה הטכנולוגית באמ"ן - דחפו את צה"ל לגייס את הבנות להייטק כבר בחטיבת הביניים. האם כך ייפתר תת הייצוג שלהן בתחום?

הגר רבט 14:4316.07.19
מנכ"ל רשות החדשנות אהרון אהרון, מייסד צ'ק פוינט שלמה קרמר ומנכ"ל מרכז הפיתוח של מיקרוסופט ישראל אסף רפפורט - שלושתם דמויות מפתח בהייטק הישראלי, שלושתם יוצאי יחידה 8200 המפורסמת. קשה להפריז בתפקיד המפתח של צה"ל בכלל ויחידה 8200 באגף המודיעין בפרט בהפיכתה של ישראל לאומת הסטארט-אפ. אך לא בכדי שלוש הדוגמאות הללו הן של גברים; ההייטק הישראלי, כמו ההייטק העולמי כולו, גברי ברובו.

 

 

דו"ח של רשות החדשנות מאשתקד אמד את שיעור הנשים בהייטק בישראל על כ-30% מכלל המועסקים, אך שיעורן בתפקידים טכנולוגיים נמוך מכך ועומד על 23%. שיעורן בתפקידי ניהול טכנולוגי נמוך עוד יותר ועומד על 16% בלבד. נתונים שנמסרו לכלכליסט מעלים כי המחסור בנשים מתחיל עוד בצבא: נכון ל-2019, נשים מהוות 22% מהמערך הטכני בשירות חובה וממלאות 27% מתפקידי התכנות.

 

 

 

בשנים האחרונות שיעור הקצינות הטכנולוגיות בצה"ל טיפס בהתמדה, אך חלקן מתוך כלל הקצינים בתפקיד עדיין נמוך. הזינוק המרשים ביותר נרשם בקרב קצינות טכנולוגיות בזרוע היבשה, ששיעורן טיפס בתוך חמש שנים מ-14% לכדי 21% השנה. עם זאת, השיעור הנמוך ביותר של קצינות טכנולוגיות נרשם דווקא באגף המודיעין על יחידותיו היוקרתיות: השנה עמד שיעורן על 15% בלבד.

 

בצה"ל מודעים למחסור בנשים במקצועות הטכנולוגיים ומפעילים בארבע השנים האחרונות תוכנית בשם "מובילוגיות", שמרוכזת בידי יחידת יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר (יוהל"ם). במסגרת היוזמה נשלחות קצינות בכירות בתפקידים טכנולוגיים מחיל המודיעין, חיל התקשוב וחיל האוויר לבתי ספר, כדי להסביר לתלמידות על תפקידיהן ולעודד אותן לבחור במגמות טכנולוגיות כבר בתיכון. בשנה האחרונה נערך הפרויקט ב-10 בתי ספר ברחבי הארץ.

 

חיילי יחידת מודיעין טכנולוגית חיילי יחידת מודיעין טכנולוגית צילום: דובר צה"ל

 

 

"הבנו שאנחנו חוליה ברצף, חיילים לא נולדים בגיל 18", אמרה לכלכליסט היוהל"ם תא"ל שרון ניר, שבעבר שירתה בשורת תפקידים באגף התקשוב, כולל פיקוד על בית הספר לתקשוב (בה"ד 7). "אם נראה יותר נשים במקצועות ריאליים בתיכון, יותר מהן ישתלבו אחר כך ביחידות טכנולוגיות בשירות צבאי ובהמשך בשוק האזרחי. בסופו של דבר, ארגז הכלים שהן צוברות כבר בתיכון מאפשר להן להשתלב טוב יותר בתפקידים טכנולוגיים".

 

קצינה טכנולוגית שמהווה מודל לחיקוי לתלמידות

 

נערות הן לא המוקד היחיד של היוזמה, שפונה גם להורים ולמורים. "בדרך כלל אנחנו מצוותות לבית הספר קצינה צעירה יחסית, שמדברת עם הבנות כי קל להן יותר להזדהות איתה", הסבירה אל"מ יעל גרוסמן, ראש מחלקת עתיד בחיל התקשוב, שמשתתפת בעצמה בפרויקט. "הקצינות הבכירות יותר מגיעות לשוחח עם המורים וההורים, כדי להציף את הדילמות וכדי להסביר איך אפשר לעשות דברים אחרת".

 

זהות בתי הספר שאליהן נשלחות הקצינות הושארה למשרד החינוך, והבחירה מתמקדת בבתי ספר שיש בהם פונטציאל ונכונות לשיח מסוג זה. "לא מדובר רק בבתי ספר במרכז הארץ אלא יש דווקא מיקוד בפריפריה חברתית וגיאורפית", הדגישה ניר. "זה פוטנציאל לא מנוצל. לא נלך לבתי ספר שיש בהם נערות רבות במגמות טכנולוגיות".

 

היוהל"ם תא"ל שרון ניר היוהל"ם תא"ל שרון ניר צילום: דובר צהל

 

 

עם זאת, הודתה שהצלחת המהלך תלויה מאוד בשיתוף הפעולה מצד בית הספר וההורים: "יש מקומות שבהם הזמנו את ההורים למפגש ורבים מהם לא הגיע", אמרה. "אני מציעה שהורים לבנות 16-15 ישאלו את עצמם עד כמה הם מעודדים בנות עם פוטנציאל ללמוד מדעים מדויקים".

 

הקצינות נפגשות עם הבנות עד חמש פעמים במשך שנה, ועורכות מפגש נוסף לקראת סוף השנה, כשמגיע המועד לבחור מגמות לימוד לתיכון, עם ההורים והמורים. במפגשים עצמם נידונות סוגיות כמו תפיסות מגדריות ומודעות, ומוסברים מה התפקידים הטכנולוגיים שזמינים לתלמידות בצבא. "נוכחות של קצינות טכנולוגיות בסביבת התלמידות מעניקה להן מודל לחיקוי, ומראה להן שזה דבר קיים ואפשרי", אמרה ניר.

 

מה התגובה של הקצינות שמשתתפות במפגשים הללו?

"התגובה מדהימה. אחת הקצינות אמרה לי שהיא מרגישה שהנוכחות בבתי הספק משנה תפיסות ומעוררת מוטיבציה בקרב התלמידות. יש יותר נשים בדרגות בכירות בצה״ל בכלל וביחידות הטכנולוגיות, והן מספרות את הסיפור של עצמן. יש מנטורינג חוצה דרגות, אלו מעגלים שהולכים ומתרחבים. אנחנו כל הזמן עולים כיתה בשירות נשים, גם במערכי לחימה וגם בתפקידים טכנולוגיים. האם יש עוד למה להתפתח? ודאי".

 

מתי נראה מפקדת ליחידה 8200?

"תמיד שואלים אותי את זה ואני לא יכולה לענות. היתה מפקדת לממר"ם, יש עכשיו אל"מ מחשוב, היתה מפקדת לוט"ם (החטיבה שמפתחת מערכות תקשוב לצה"ל - ה"ר), יש קצינות בכירות מאוד במערך הטכנולוגי".

 

 

קיים מחסור במתכנתות במגזר ההייטק. אילוסטרציה קיים מחסור במתכנתות במגזר ההייטק. אילוסטרציה צילום: שאטרסטוק

 

 

מהמגמה בתיכון לצה"ל, ומשם לתעשייה האזרחית

 

לפי ניר, אף שחלה עלייה בגיוס נשים לכלל מקצועות המחשוב בצה"ל - לדבריה, נשים מאיישות 50% ממקצועות המחשוב ברפואה - היא מודעת לכך שבמקומות רבים המספרים עדיין נמוכים. "מקצועות הסייבר נתפסים כיותר הארדקור ויותר יוקרתיים, וגם הם צריכים להשתפר מבחינת שיעורי השילוב של נשים", אמרה.

לפי נתוני דובר צה"ל, שמתייחסים ליחידות סייבר באגף התקשוב וחיל המודיעין, שיעור הנשים מקרב המשרתים בתפקידי סייבר בשירות חובה הוא 17%. נתון זה אמנם מהווה שיפור מנתון של 9% בלבד שנרשם ב-2014, אך הוא צורם במיוחד לנוכח הביקוש העצום לתחום גם באזרחות. דו"ח עדכני של מערך הסייבר הלאומי העריך את מספר העובדים החדשים הנדרשים לענף המקומי ב-800 בשנה.

 

בין אם זו תוצאה של הביקוש האדיר ובין אם של היוקרה, תחום הסייבר אחראי גם למשכורות מהגבוהות בתעשיית ההייטק. נתוני הלמ"ס ל-2018 אמדו את השכר הממוצע בתחום אבטחת המידע ב-18.6 אלף שקל בחודש, לעומת שכר ממוצע של 12.3 אלף שקל בחודש במגזר ההייטק כולו.

 

מכיוון שהיוזמה החלה רק לפני ארבע שנים ומתחילה בכיתות ח'-ט', מוקדם למדוד את השפעת המפגשים, אך לדברי אל"מ גרוסמן, המדד להצלחה הוא יותר שיבוץ בתפקידים טכניים בצבא: "הצלחה זה המשך של הבנות מהצבא לתעשייה", אמרה. "זה סיפור לאומי, שמתחיל בבתי הספר, ממשיך בצבא וחוזר לקהילה. עם בונה צבא בונה עם, ו-50% מהעם זה נשים".

 

תלמידי ותלמידות בית ספר תיכון תלמידי ותלמידות בית ספר תיכון צילום: גדי קבלו

 

 

גרוסמן רואה חשיבות בפעילות הקבוצתית של המפגשים: "הילדות לא רוצות להגיע לבד", סיפרה. "כשאני שואלת במפגש עם תלמידות מי הולכת ללמוד מקצוע טכנולוגי ורק אחת מהן מרימה את היד, אז היא מתחילה להתלבט כי היא לא רוצה להיות היחידה. רוב הבנות יגידו שמספיק שתבוא איתן עוד חברה אחת. חלק מהסיפור זה לייצר את העוד אחת, ואחריה יגיעו עוד ועוד".

 

 

את חושבת שזה מביא לשינוי גם בתוך היחידות הצבאיות?

"אנחנו לא מודדים את זה אבל השיח נראה אחרת. בצבא אפשר להגיע פעמים רבות לשיח לעומתי, וכשנשים משולבות ביחידות זה מושך גם את הבנים לכיוון אחר. חשוב מכך, זה דוחף לרעיונות חדשים ולצורת עבודה אחרת שיש בה יותר שיתוף פעולה. נשים מתעקשות על 'אני אשמע אותך ואתה תשמע אותי'".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x