שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חדשות טכנולוגיה

חשיפת כלכליסט

הפיתוח החדש של הסטארט־אפים: גיוס תיכוניסטים

כשגיוס עובדים הופך מאתגר יותר מגיוס כספים הסטארט־אפים צריכים לחשוב מחוץ לקופסה. יוצאי 8200 והיחידות הטכנולוגיות יקרים מדי, והפתרון שצובר תאוצה בעשרות חברות הוא גיוס תלמידי תיכון ממגמות סייבר ומחשבים בתיכונים בשכר מינימום

סופי שולמן 07:0224.06.19

ההתנפחות חסרת התקדים של השכר בהייטק דוחפת את הסטארט־אפים לפתרונות יצירתיים בכל הקשור לאיתור עובדים. המרדף אחרי העובדים מתחיל כעת כבר בתיכון, לאחר שגם הלהיט הקודם – משתחררי 8200 ויחידות טכנולוגיות מובחרות – הופך להיות יקר מדי. ל"כלכליסט" נודע כי עשרות בודדות של חברות סטארט־אפ צעירות, כאלה שנמצאות אחרי הגיוס הראשון או השני, החלו בתקופה האחרונה לצרף לשורותיהן תלמידי כיתות י"ב ממגמות סייבר ומחשבים בתיכונים.

 

 

 

תלמידי התיכון מחליפים את המשתחררים הטריים, שעד לא מזמן היו היעד העיקרי של מחלקות כוח האדם בסטארט־אפים. אם לפני חמש שנים ניתן היה לגייס אותם ברמות שכר של 20–25 אלף שקל ברוטו לחודש, כיום הם כבר דורשים שכר ברמות של 30 אלף שקל ואף יותר ברוטו לחודש. על כן בהיררכיית השכר שנוצרה בהייטק הישראלי היום, רק הסטארט־אפים הבוגרים יותר שכבר גייסו עשרות מיליוני דולרים יכולים להעסיק אותם. בקצה פירמידת ההעסקה ניצבים כיום מרכזי המו"פ של הענקיות כגון גוגל, אמזון ופייסבוק שהובילו לקפיצה ניכרת ברמות השכר בישראל. כך, למשל, בכירה בחברת טכנולוגיה ישראלית בגודל בינוני מעידה כי אחד מעובדיה הציג לה חוזה שקיבל מגוגל ובו הצעה להכפיל את שכר הברוטו ל־80 אלף שקל בחודש לעומת 40 אלף שקל שהוא משתכר כרגע.

 

 

אלה כמובן הקצוות ורק אחוזים בודדים של מהנדסים ומתכנתים "טאלנטים" זוכים לחוזים כאלה, אבל גם רמות שכר של 40–50 אלף שקל של "מתכנתים רגילים" שורפות מהר מדי את כספי הגיוס. בסטארט־אפים שכבר גייסו תלמידי תיכון מעידים כי לתיכוניסטים משלמים לרוב שכר מינימום בשלב הראשון – כ־5,300 שקל בחודש – ואם הם לא מתגייסים, אלא הולכים למסלול של עתודה אקדמית וממשיכים לעבוד בחברה, שכרם יעלה לרמות של 15 אלף שקל.

 

עבור סטארט־אפ בשלבי חייו הראשונים עלויות השכר הן המשמעותיות והכבדות ביותר, וכפי שמעידים מנהלי החברות האלה, הם פשוט כבר לא יכולים להרשות לעצמם בוגרי אוניברסיטאות. "ככל שראיינו מועמדים וקיבלנו את דרישות השכר שלהם, הבנו שלא נוכל לעמוד בזה", אומרת מירית קגרליצקי, מייסדת ומנכ"לית חברת wenspire שהוקמה ב־2018 ומתמחה בפתרונות הגנה על מערכות מידע וממשקים. "הבנו שצריך להתחיל לחשוב מחוץ לקופסה. אני גרה ברמת גן לא רחוק מתיכון בליך ושמעתי שיש להם מגמת סייבר", ממשיכה קגרליצקי, בעצמה בוגרת תוכנית תלפיות של האוניברסיטה העברית בירושלים. "למגמות סייבר אין באמת קשר לסייבר. זה שם מטעה לילדי PC שרוצים ללמוד רשתות מחשבים ותכנות. ראיינו כמה תלמידי י"ב וגייסנו אותם לחברה וזה הוכיח את עצמו – הם עשו עבודה ברמה גבוהה יותר מחלק מבוגרי תואר ראשון", היא מוסיפה.

 

מירית קגרליצקי, מייסדת wenspire: "ראיינו תלמידי י"ב, גייסנו אותם לחברה וזה הוכיח את עצמו – הם עשו עבודה ברמה גבוהה יותר מחלק מבוגרי תואר ראשון" מירית קגרליצקי, מייסדת wenspire: "ראיינו תלמידי י"ב, גייסנו אותם לחברה וזה הוכיח את עצמו – הם עשו עבודה ברמה גבוהה יותר מחלק מבוגרי תואר ראשון" צילום: DORON LETZTER

 

"השמועה כבר התפשטה"

 

לדברי קגרליצקי, התיכוניסטים מתאימים בעיקר לעבודות פרויקטליות שניתן לסיים בתוך כמה חודשים, לרוב עד הגיוס. כך, למשל, אחד התלמידים שלומדים במגמת סייבר בבליך כתב במשך חמשת החודשים שבהם עבד ב־wenspire את ההדגמה למערכת של החברה. קגרליצקי מוסיפה כי מאז העסיקה את התלמידים הראשונים, השמועה כבר התפשטה וכיום היא וגם מנהלי סטארט־אפים נוספים שהיא מכירה, מקבלים פניות יזומות מהתלמידים עצמם ומהוריהם.

 

לצד wenspire, גם חברות גדולות יותר שכבר גייסו כמה עשרות מיליוני דולרים ובהן aqua security ,XM cyber ו־cympier, מעסיקות תיכוניסטים ממגמות סייבר. השתייכותן של החברות למגזר הסייבר אינה מקרית, שכן שם המצוקה היא האקוטית ביותר.

 

לפי דו"ח מיוחד שהכינה חברת המחקר IVC עבור מערך הסייבר הלאומי, רק במגזר הסייבר חסרים היום 800 עובדים ו־90% מהמנהלים שנסקרו לצורך הכנת הדו"ח העידו כי גיוס כוח אדם הוא הבעיה הגדולה כיום והחסם המשמעותי ביותר לצמיחה. לפי הדו"ח, "סטארט־אפים חדשים בתחום הסייבר נפתחים בקצב אדיר והמחסור גורם לעתים להתפשרות על רמת העובדים". לפי הדו"ח, רק בחמש השנים האחרונות הוקמו 367 חברות סייבר, והן מהוות מחצית מכלל חברות הסייבר הפעילות כיום בישראל.

 

קגרליצקי החלה לקבל פידבקים מלא מעט סטארט־אפים נוספים שנואשו מהחיילים המשתחררים היקרים ועברו להתמקד במסיימי תיכון. "התחלופה בהייטק בכל מקרה גבוהה ואתה לא יודע מה יהיה איתך בעוד עשרה חודשים, כך שאופק התעסוקה הקצר של התיכוניסטים לא מהווה בעיה", היא מציינת. כמובן שההעדפה של מנהלי חברות הסטארט־אפ היא שהתיכוניסט שלהם ידחה את הגיוס ויבחר במסלול של עתודה אקדמית, מה שיאפשר לו להמשיך לעבוד במקביל ללימודים. לדבריה, "תלמיד תיכון עם כישורי תכנות גבוהים מאוד אך חסר ניסיון, מקבל הזדמנות ייחודית להיכנס לפרויקט פיתוח אמיתי, לקבל חניכה מקבוצה מנוסה ולהתחכך בטכנולוגיות הכי חדשניות. החברה מקבלת מישהו עם מהירות לימוד אסטרונומית, מלא מוטיביציה ומבריק בתכנות. זה Win-Win".

 

שר החינוך רפי פרץ שר החינוך רפי פרץ צילום: אלכס קולומויסקי

 

500 סטארט־אפים נוספים בשנה

 

בינתיים מדובר בכמה עשרות סטארט־אפים שהחלו במהלך, ובקרנות הון סיכון שמתמחות בהשקעות בשלבים מוקדמים כבר מכירים את הנושא. "בכל סטארט־אפ יש את המייסדים ויש את עובדי המפתח שמתוגמלים ביד נדיבה וזה בסדר", אומר בכיר בתעשיית קרנות הון סיכון שמתמחה בהשקעה בשלבים מוקדמים. "הבעיה מתחילה כשאתה צריך מסה של עשרות מתכנתים ברמה בסיסית. שם ההוצאות מתחילות להתנפח וחייבים למצוא פתרונות להאטת קצב שריפת המזומנים", הוא מוסיף.

לדבריו, מאגר נוסף של תיכוניסטים עבור חברות הייטק מגיע מתחרויות תכנות למיניהן, כמו למשל התחרות קוד גורו שבמסגרתה עשרת הזוכים במקומות הראשונים מקבלים הצעות עבודה מחברות הייטק. אלה, אגב, נמצאים בקצה הגבוה יותר של מקבלי השכר הצעירים ויקבלו הרבה יותר משכר המינימום.

 

בשנים האחרונות תחרות על העובדים היא אחד הקשיים המרכזיים של הסטארט־אפים ומנהלי חברות לא מעטים מעידים שאפילו גיוס הכסף שהיה האתגר המרכזי בעבר, פחות מורכב היום, לפחות בהשוואה לגיוס טאלנטים. הבעיה היא העלייה המתמדת בביקוש לצד היצע שנותר כמעט קבוע. מדי שנה נפתחים בישראל כ־500 סטארט־אפים נטו (חברות חדשות בניכוי החברות שנסגרות) בעוד מספר החיילים ביחידות הטכנולוגיה ומספר בוגרי התארים בתחום המחשבים נשארים כמעט בלא שינוי. הקושי הוא לא רק בגיוס אנשי מחקר ופיתוח, אלא גם בגיוס אנשי תמיכה בלקוחות, עובדים שמייצרים הדמיות, קדם מכירות וארכיטקטורה של רשתות. לדברי המנהלים, לוקח 6–8 חודשים לאייש תפקידים. פתרון נפוץ שציינו המנהלים הוא לקחת עובד הייטק עם ידע כללי בתחום, ולהתאים את הכשרתו לסייבר.

 

חברות בוגרות יותר, גם פרטיות, פותרות את הבעיה באמצעות הקמת מרכזי פיתוח במזרח אירופה ובראשן אוקראינה, אבל הדבר דורש תשומת לב ניהולית גדולה יחסית ומתאים לחברות גדולות יותר מסטארט־אפ בתחילת דרכו. במקביל, התפתחה גם התופעה הנרחבת של aquihire – רכישת חברות סטארט־אפ לא עבור הטכנולוגיה או המוצר שלהן, אלא כדי לשים את היד על עובדיהן.

 

במשרד החינוך כבר נחשפו לביקוש מצד עשרות הסטארט־אפים לתלמידי מגמות הסייבר והמחשבים שקיימות היום ב־300 בתי ספר. אף שהסטארט־אפים מרוכזים כמובן ברובם במרכז, מגמות סייבר פועלות היום גם בתיכונים באילת בדרום ובמג'דל שאמס בצפון.

 

ועל הדרך מרגיעים את ההורים

 

במשרד החינוך מנסים למנף את העניין בתלמידים מצד המגזר העסקי כדי לשווק לתלמידים את מגמות המחשבים. לפני חודשים אחדים קיים המשרד יריד שמיועד עבור תלמידי כיתות ט' במטרה לשכנע אותם להצטרף למגמות הטכנולוגיות. ביריד השתתפו לצד היחידות הצבאיות המבוקשות גם חברות סטארט־אפ מצד אחד כדי להראות במה הן עוסקות, ומצד שני כדי ליצור את הקשר הראשוני עם הגאונים שבעוד כמה שנים כבר יהיו מועמדים פוטנציאליים לעבודה. מתברר שזה יקרה מוקדם יותר ממה שהתלמידים עצמם חשבו.

 

העסקת תלמידי ובוגרי מגמות סייבר בהייטק עשויה לפתור בעיה גם למשרד החינוך שמתמודד באחרונה עם תלונות הורים על כך שלמרות ההבטחה כי יתגייסו ליחידות טכנולוגיה כמו 8200 המבוקשת, בצבא לא בדיוק שמעו על התוכנית. כך, בחודשים האחרונים סוערות הרוחות ביישוב במרכז מכיוון שאיש מבין תלמידי מגמת הסייבר בתיכון לא רק שלא התקבל ליחידה, אלא אפילו לא קיבל זימון לבחינות.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x