שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חדשות טכנולוגיה

מסמכי תביעה חושפים: "הונאה ידידותית" של ילדים ע"י פייסבוק

מדובר בתביעה ייצוגית שהמסמכים המצורפים אליה הותרו השבוע לפרסום, ולפיהם, הרשת החברתית ניסתה להגדיל את הכנסותיה ממשחקי רשת; הם מתארים כיצד עובדים בחברה עודדו מפתחי משחקים לאפשר לילדים להוציא כסף ללא צורך באישור ההורים

רפאל קאהאן 17:2925.01.19
מסמכים משפטיים שמקורם בתביעה ייצוגית נגד פייסבוק והותרו השבוע לפרסום בארה"ב מעלים אפשרות שהחברה השתמשה במשחקים ברשת כדי להוציא כסף מילדים באופן מודע. על פי המסמכים, שכוללים התכתבויות של עובדי הרשת החברתית, תזכירים, מסמכי אסטרטגיה ומיילים, פייסבוק ניסתה להגדיל בדרך זו את הכנסותיה ממשחקים כגון אנגרי בירדס, PetVille ונינג'ה סאגה. 

 

 

הרשת החברתית כיוונה את מאמציה לילדים מתוך ידיעה שאלו מהווים מטרות קלות. במסגרת 135 עמודי המסמכים המצורפים לתביעה, מתואר כיצד עובדים בחברה עודדו מפתחי משחקים לאפשר לילדים להוציא כסף ללא צורך באישור ההורים. יתרה מכך המהלך עצמו כונה בתוך החברה כ"הונאה ידידותית" או “friendly fraud”.
אנגרי בירדס אנגרי בירדס

 

עוד עולה מהמסמכים שלעתים הילדים כלל לא היו מודעים לכך שהוריהם משלמים עבור המשחקים דרך כרטיסי האשראי שלהם המקושרים לחשבונות פייסבוק. הילדים גם לא היו מודעים לכך ששילמו בכסף אמיתי עבור שירותים או תוספים שונים. עם זאת, עובדים בחברה היו מודעים לעניין זה.

 

למעשה במשך שנים התעלמו בכירי החברה מאזהרות העובדים שניסו להעלות את העניין לדיון או להתריע על כך. צוות של עובדי פייסבוק אף פיתח מטעם עצמו מנגנון שיצמצם את בעיית הוצאת הכספים בידי הילדים אך בחברה לא הטמיעו את הפתרון. בנוסף נאמר למפתחי המשחקים שהרשת החברתית מתמקדת בהגדלת ההכנסות.

 

6,500 דולר על משחקי רשת 

במקרה מסוים התגלה שנער בן 15 הוציא כ-6,500 דולר על משחקי רשת, ופייסבוק סירבה לבקשת ההורים להחזיר להם את הכסף. יתרה מכך, עובדי פייסבוק התייחסו לילדים האלה כ"לווייתנים" (Whales), מושג מעולם ההימורים והקזינו שמתאר שחקן שנוהג להוציא סכומי כסף גדולים. בפייסבוק ציפו לכך שילדים יוציאו עשרות ואף מאות דולרים ביום על תוספים, שיפורים לדמויות או נשקים וזאת מבלי שהילדים היו בכלל מודעים לכך שמדובר במוצרים בתשלום.

 

ברוב המקרים ההורים נאלצו לפנות לארגונים כגון ה-BBB (המקבילה האמריקאית לרשות הגנת הצרכן בישראל) שעוסקות בסיוע והגנה על צרכנים, לחברות האשראי או אפילו לפתוח בהליכים משפטיים כדי לקבל את כספם חזרה. למעשה היקף הדרישות של ההורים להחזרים הכספיים שאושרו בפועל ושנבעו מפעילות הו היו גבוהים בהרבה מההיקף שב-FTC (ועדת הסחר הפדרלית) מגדירים כאינדיקציה להונאה.

 

המסמכים יכולים להצביע על כך שבפייסבוק התייחסו להתנהלות הזו כאל החלטה עסקית מודעת ומושכלת. רוב המסמכים שנחשפו מתוארכים בין השנים 2010 ו-2014. במקרה אחד שמתואר במסמכים, ילד בן 12 הוציא מאות דולרים על משחק בשם נינג'ה סאגה. האם שלא הבינה מהיכן מגיעים החיובים שמה לב לכך שכאשר הילד משחק ומבצע פעולות מסוימות במשחק אלה מתורגמות לרכישות בכרטיס האשראי. עם זאת כאשר ניסתה למצוא דרך ליצור קשר עם פייסבוק כדי לבקש החזר, היא נוכחה לגלות שלמעשה לא היתה שום דרך רשמית לשלוח בקשת ביטול או אפילו לבדוק זאת. עוד עולה מהמסמכים שעובדים של החברה עצמה היו מודעים לבעיה וניסו לפתור אותה, אך ללא הועיל. 

 

המסמכים עצמם היו חלק ממהלך משפטי שיזמו הורים של ילדים שנפגעו ושהוכר כתביעה ייצוגית. התביעה הוסדרה ב-2016 לאחר שנתיים של דיונים - אך עורכי הדין של פייסבוק הצליחו להביא לכך שהמסמכים שהוצגו במהלך הדיונים יחסו תחת צו איסור פרסום. הצו הוסר רק בתחילת השבוע האחרון לבקשת אתר החדשות revealnews.org שגם פרסם בהרחבה את הסיפור.

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x