כך הפכה תל אביב לזירת ניסוי עבור סטארט-אפים בינלאומיים
שוק נעדר מתחרים משמעותיים, אוכלוסיית משתמשים צעירה וצמאה לחידושים ומזג אוויר נוח: במשך עשורים שלמים חיכו הישראלים בסבלנות להגעת חידושים טכנולוגים כאייפון, נטפליקס וספוטיפיי. בשנה האחרונה יותר ויותר שירותי טכנולוגיה זרים בוחרים בת"א כיעד ראשון להתפשטות עולמית. למה זה קורה?
"טסתי לתל אביב לפגישת היכרות ובדיקה, הסתובבתי הרבה בעיר וחשבתי 'וואו, זה חייב לעבוד'", תיאר פטריק שטודנר, מנהל פעילות אזור EMEA בסטארט-אפ השכרת הקורקינטים האמריקאי Bird את ההתרשמות הראשונה שלו מהעיר. לפי שטודנר, הוא חשב שת"א תהיה מדהימה כבר ביום שהצטרף לבירד. "לא היה איזה מודל מחשב שפלט את תל אביב", הוא מספר. "חשבתי שזו תהיה עיר נהדרת. האוכלוסייה צעירה, מזג האוויר נהדר. היא כמו לוס אנג'לס של המזרח התיכון".
- ישראל במגעים להצטרפות לרשת הגלובלית של הפורום הכלכלי העולמי
- היפנים באים: ראקוטן תרחיב את השקעותיה בישראל
- 4 עסקאות ענק הצילו את ההייטק הישראלי ב-2018
כחצי שנה לאחר מכן, כשמפעילת שירות השכרת הקורקינטים החשמליים הכריזה על יציאה ראשונה מחוץ לגבולות ארה"ב היו ברשימה שלה שתי ערים בלבד: פריז ותל אביב (שאליה הצטרפה מאז רמת גן הסמוכה).בירד נמצאת במרכז אחד הטרנדים החמים בעמק הסיליקון בשנה האחרונה, והגיעה לשווי של שני מיליארד דולר תוך פחות משנתיים.
קורקינטים של בירד בלב תל אביב צילום: יח"צ
הבחירה של חברה כזו להגיע קודם כל לישראל אינה מובנת מאליה. מסורתית, ישראל תמיד היתה בתחתית סדר העדיפויות עבור שירותים בינלאומיים. אלו נכנסים לכאן בדרך כלל רק בשלב מאוחר יחסית, כחלק ממאמץ גלובלי נרחב שכולל כניסה מקבילה לעשרות רבות של מדינות.
כך, חנות iTunes של אפל הגיעה לישראל רק ב-2012, כעשור לאחר שפתחה את שעריה בארה"ב ולאחר שהמהפכה שחוללה במכירת מוזיקה דיגיטלית כבר היה עובדה מוגמרת. גם שיווקו הרשמי של האייפון בישראל, ואיתו תמיכה מלאה באפסטור, יצאו לדרך רק בסוף 2009, כמעט שלוש שנים לאחר שסטיב ג'ובס חשף את המכשיר. גם ענקית הסטרימינג נטפליקס הגיעה לישראל רק ב-2016, כחלק מהתרחבות לעשרות מדינות אחרות.
אבל אשתקד נראה שמשהו השתנה. בתוך שנה אחת, החלו להגיע לישראל שירותים בינלאומיים שנמצאים רק בתחילת ההתפשטות הגלובלית שלהם. בירד היא אולי המקרה הבולט ביותר, אבל לצדה אפשר למנות שורה של שירותים נוספים: שירות משלוחי המזון הפיני וולט (Wolt), שנכנס לישראל בנובמבר כיעד ראשון אחרי ארצות סקנדינביה ומזרח אירופה; שירות הזמנת המוניות יאנגו מבית הענקית הרוסית יאנדקס ולצדו שירות המוזיקה בסטרימינג של החברה, שישראל היא עבורם שוק ראשון מחוץ למדינות הגוש הקומוניסטי לשעבר.
פטריק שטודנר, מנהל EMEA של בירד צילום: Andreas Gebert
ב-2017 היתה זו מפעילת שירות השכרת האופניים הסינית ofo, שישראל היתה עבורה אחד השווקים הראשונים אחרי סין, ארה"ב, בריטניה וסינגפור (אף שמאז החברה סגרה את פעילותה בארץ על רקע קשיים גלובליים). "לוקח לאקוסיסטם זמן לגדול", אמר שטודנר. "אבל ברגע שזה קורה, היא מתגלגלת מעצמה וגדלה משנה לשנה. כשיותר ויותר חברות מגיעות, הן יכולות לעזור זו לזו ודברים מתפתחים".
"אובר היו יהירים, בישראל דברים עובדים אחרת"
הסיבות לבחור דווקא בישראל כאחד השווקים הראשונים להתפשטות בינלאומית מגוונות מטבען: "כשחברות מחליטות איך להתרחב לחו"ל הן שוקלות גורמים שונים שמשתנים מעסק לעסק", אמר אראם סרגסיאן, מנהל EMEA של יאנגו מבית יאנדקס. "במקרה שלנו, אנחנו בוחנים את גודל השוק, את הרקע התחרותי ואת המסגרת המשפטית לפעילות שלנו.
"כשזה מגיע לגודל שוק, ישראל היא לא מדינה קטנה, היא די גדולה. תראה את אובר, שניסתה להיכנס לשוק לפני כמה שנים אבל נכשלה (משרד התחבורה סירב לאפשר לאובר להפעיל נהגים שאינם נהגי מונית - ע"כ). מבחינתנו, היה די ברור שמדובר באחד השווקים הגדולים ושיש בו רק מתחרה אחד (Gett המקומית - ע"כ). זה שוק קצת מאתגר מבחינת רגולציה ומשתנים מקומיים, אבל פרט לכך זה שוק די מעניין שקל לחדור אליו כי יש רק שחקן אחד, וכזה שהיקף הפעילות שלו די קטן. ציפיתי שהם יהיו הרבה יותר גדולים".
מונית יאנגו צילום: מאיר אורבך
היקף הפעילות של Gett קטן?
סרגסיאן: "לפי מידע שקיבלנו מנהגים, ממשתמשים וממחקרי שוק, לשחקן הגדול ביותר בישראל יש רק 25-30% מהשוק. זה נתח מאד קטן לחברה שנמצאת בשוק הרבה שנים. אחת המגבלות שלהם היא שאין להם מספיק נהגים, ובשעות העומס קשה למצוא מונית. זיהינו ביקוש ברור. הם עשו עבודה טובה בחינוך השוק אבל לא זכו בנהגים, יש שאוהבים אותם ויש ששונאים אותם. זה אתגר".
למה אתה חושב שתצליחו איפה שענקית כמו אובר נכשלה?
"לדעתי אובר היו קצת יהירים. הם חשבו שהם יכולים להיכנס עם החוקים שלהם ולעבוד כמו בכל מדינה אחרת, בלי להבין את ההקשר המקומי. בישראל דברים עובדים אחרת, אי אפשר לבוא ולהכתיב. אם אתה רוצה לשנות משהו אתה צריך קודם להתאים את עצמך, ואז להציע ולנסות למכור את הרעיון. אבל אם אתה נכנס ומנסה לשנות כללים מבוססים, אתה נענש".
המניעים של בירד להיכנס לישראל היו שונים לגמרי: "כשהתחלתי לבחון את האזור חיפשנו מקומות שתומכים בחדשנות", הסביר שטודנר. "ביקרתי בעבר לא מעט בתל אביב, זה מקום בחזית השימוש בחלופות מיקרו-מוביליות. אך מעבר לכך, ישראל רצופה במאמצים מוקדמים ובאנשים שאוהבים חדשנות ופתוחים לנסות דברים חדשים. זה נכון גם לפרטים אבל גם לגופי ממשל. תל אביב וישראל היו בין הראשונות לקבוע תקנות שמגדירות בבירור מה זה קורקינט חשמלי. יש עדיין מדינות באירופה שאין להן הגדרה.
אראם סרגסיאן, מנהל EMEA של יאנגו צילום: TROYANKER
"דבר נוסף שמושך מותגים רבים, ומשך גם אותנו, הוא שבתל אביב יש אוכלוסייה סופר צעירה: 60% מהתושבים הם בני פחות מ-40. כל הגורמים האלה - וגם מזג האוויר הנהדר בתל אביב, שזה חשוב לבירד - גרמו לנו להבין שתל אביב תהיה מקום נהדר להתחיל לפעול בו מחוץ לארה"ב. עכשיו אנחנו בחודש החמישי בישראל והיה מדהים לראות את קצב האימוץ".
הזינוק בגיוסים קיצר את לוחות הזמנים להתפשטות
אף ששטודנר וסרגסיאן חיפשו בתל אביב דברים שונים, הם מסכימים שישראל הופכת ליעד מבוקש יותר לפריסת שירותים חדשים בכלל: "חברות המדיה, השותפים והממשלה, כולם מאוד מאוד פתוחים", אמר סרגסיאן. "אפשר לדבר איתם בקלות והם פתוחים להשקעות ולשחקנים חדשים, וזה די טוב.
"תל אביב הפכה לעיר גלובלית, כפי שלא היתה לפני עשר שנים. ישראל מתפוצצת מכישרון, במיוחד בטכנולוגיה. יש יותר ויותר סטארט-אפים שיוצאים מתל אביב וישראל עשתה עבודה נהדרת בהקלה על יזמים וסטארט-אפים וזה פתח דלתות".
עם זאת, שטודנר ציין שישראל היא חלק ממגמה רחבה יותר במסגרתה חברות מתחילות את ההתפשטות הבינלאומית מוקדם מבעבר: "העולם מתקדם מהר יותר משנה לשנה, לוחות הזמנים מתקצרים, אנשים מתרגשים ממוצרים מהר יותר והדרישה גוברת", הוא מסביר. "זה נכון לא רק לטכנולוגיה, אבל היא הפכה את העולם לקטן יותר.
"חברות אחרות שעבדתי בהן נשארו בעיר אחת או במדינה אחת בשנותיהן הראשונות. בבירד התחלנו לבחון כניסה לתל אביב שבעה חודשים אחרי הקמת החברה. יש יותר מימון בעולם הטכנולוגיה, גיוסי סבב A שבעבר היו מיליון דולר עומדים היום על 10-20 מיליון, אז יש יותר תחמושת להתרחב מהר ומוקדם יותר. כל פעם שיש יותר השקעות רואים האצה בצמיחה".
