• תפריט
חדשות טכנולוגיה

NSO הישראלית סייעה לאיחוד האמירויות לרגל אחר שליטי קטאר וסעודיה

כך לפי תחקיר שפרסם "ניו יורק טיימס"; המקרים נחשפו בעקבות שתי תביעות שהוגשו נגד NSO בקפריסין ובישראל; החברה סירבה להגיב

רפאל קאהאן 20:2131.08.18

חברת הסייבר הישראלית NSO השוכנת בהרצליה סייעה לאיחוד האמירויות להאזין לשיחות טלפון של בכירים במדינות שכנות ולמתנגדי משטר, כך לפי תחקיר של הניו יורק טיימס המתפרסם היום (ו'). החברה אף התבקשה לסייע בהאזנות לשליט קטאר ולמפקד המשמר הלאומי לשעבר של סעודיה. אין זו הפעם הראשונה שהעיתון מפרסם תחקיר על החברה, וגם בעבר נטען כי סייעה לממשלות שונות כמו מקסיקו לעקוב אחרי עיתונאים.

 

 

 

החברה מתמחה בטכנולוגיות פריצה וניטור מבוססות נוזקות שפיתחה, והדיווח מתבסס על מיילים מודלפים שהוגשו במסגרת שתי תביעות שהוגשו נגדה בישראל ובקפריסין ומאשימות אותה בפעילות ריגול. לפי העיתון האמריקאי, NSO היא היצרנית הידועה ביותר של תוכנות ריגול שפולשות לסמארטפונים, והתביעות הוגשו על ידי אזרח קטארי ועיתונאים ופעילים ממקסיקו, שהיו קורבנות של תוכנת הריגול של החברה, וכן על ידי עורך הדין הישראלי עלאא מחאג'נה.

 

מימין: שלו חוליו ועמרי לביא מימין: שלו חוליו ועמרי לביא צילום: בר כהן

 

מהמסמכים שנחשפו במסגרת התביעה עולה שהחברה סייעה לאיחוד האמירויות גם לצותת לטלפון של עבד אל-עזיז אל-חמיס, עורך עיתון ערבי גדול שבסיסו בלונדון. אל-חמיס אישר כי הוא ערך את השיחות שהוקלטו אך אמר כי לא היה לו מושג שהוא תחת מעקב.

 

NSO מכרה את המוצר שלה לממשלת מקסיקו תחת תנאי מפורש שישתמשו בו רק נגד פושעים וטרוריסטים. אך מתברר כי כמה מעורכי הדין לזכויות אדם הבולטים במדינה וכן עיתונאים ופעילים נגד שחיתות נפלו קרבן לתוכנה. הם הפכו כעת לתובעים נגד NSO. על פי מסמכים שהוגשו לבית המשפט, גם ממשלת פנמה רכשה את התוכנה, והנשיא באותה תקופה השתמש בה כדי לרגל אחר יריבים הפוליטים.

 

החברה אמנם מתעקשת כי היא דורשת מהממשלות להשתמש בתוכנה רק נגד פושעים, אך התביעה הקשורה לאיחוד האמירויות הערביות חושפת סיפור מעט שונה. המיילים המודלפים מגלים כי חברה הקשורה ל-NSO השתמשה בתוכנה כדי לרגל אחר בכירים בממשלות זרות. מהמיילים עולה, כי באמירויות ביקשו ב-2014 לצותת לשיחות הטלפון של אמיר קטאר. רשימת הטלפונים שיש לפרוץ אליהם, כללה גם את יורש העצר לשעבר בסעודיה, הנסיך מוטאיב בן עבדאללה, שגם עמד בראש המשמר הלאומי. באמירויות תמכו ביריבו של מוטאיב לכתר, הנסיך מוחמד בן סלמן, שאכן הפך מאז ליורש העצר הרשמי, ובשנה שעברה אף עצר את מוטאיב כחלק מחקירת שחיתות. "הם לא צריכים לפרוץ לטלפון שלי, אני אספר להם מה אני עושה", הגיב מוטאיב לניו יורק טיימס. המיילים חושפים עוד כי באמירויות ביקשו גם לצותת לטלפון של סעד חרירי, ראש ממשלת לבנון.

 

"אנחנו מבקשים שהחוק יעמוד בקצב של הטכנולוגיה ויפסוק שיצרניות תוכנות הריגול שותפות להפרות של הפרטיות", מסר לעיתון מחג'אנה, עורך הדין הישראלי שהגיש את התביעה ביחד עם מאזן מסרי, מרצה בכיר למשפטים באוניברסיטת סיטי בלונדון.

 

איך זה עובד? 

הטכנווגיה פועלת על ידי שליחת הודעה לסמארטפון של היעד, בתקווה שהוא יתפתה ללחוץ על הקישור הנלווה. במקרה כזה, התוכנה הנקראת פגסוס מורדת בחשאי ומאפשרת ללקוחות לנטר שיחות טלפון, מיילים ואפילו שיחות פנים מול פנים. הנוזקה שמותקנת לרוב דרך משלוח של הודעת SMS ולחיצה על קישור מיועדת למעקב על גבי סמארטפונים. סוכן של החברה סייע בין השאר לעצב את הודעות הטקסט כך שימשכו את המשתמש להקליק על הקישור וכך להחדיר את הנוזקה למכשירו. בנוסף מסמכים טכניים מעידים שהחברה סייעה ללקוחותיה על ידי שליחה של המידע שנאסף ליעדו דרך רשת מחשבים ייעודית.

 

במקרה של האמירויות, המיילים חושפים כי נציגים של החברה הבת הם שהציעו את נוסח ההודעה שנשלחה, שהותאמה במיוחד לקורבנות. ההסכם עם האמירויות נחתם באוגוסט 2013. כשנה וחצי לאחר מכן, חברה בת בריטית של NSO ביקשה מהאמירויות להעביר תשלום שישי של 3 מיליון דולר, זאת בהתאם לחוזה המקורי. מכאן עולה כי הסכום הכול של העסקה עם איחוד האמירויות עמד על 18 מיליון דולר לפחות. שנה לאחר מכן נמכרה גרסה מעודכנת של התוכנה, הפעם דרך חברת בה בקפריסין בעלות של 11 מיליון דולר שהועברו בארבעה תשלומים.

מהחברה נמסר בתגובה לכתבה שהיא לא יכולה להגיב כל עוד מתנהלים דיונים משפטיים. מעבר לפן הפלילי נטען בתביעה שהפעילות הזו מהווה גם נדבך של שיתוף הפעולה חשאי בין איחוד האמירויות וישראל. המכירה של הנוזקה של NSO לאיחוד האמירויות אמורה להימצא בפיקוח של משרד הביטחון, שלא ברור אם ידע עם המהלך.

 

משרדי NSO בהרצליה משרדי NSO בהרצליה צילום: אוראל כהן

 

אחת החברות החשאיות במדינה

NSO, שנוסדה ב-2009, היא אחת החברות החשאיות בישראל, בוודאי ביחס לשווי של מיליארד דולר שהוצמד לה ולמספר עובדיה (כ-600, רובם במרכז הפיתוח בהרצליה). לרוב, חברות בסדר הגודל הזה זוכות לחשיפה תקשורתית רחבה והעומדים בראשן מוכרים היטב גם מחוץ למעגל המיידי של עולם הטכנולוגיה. אלא שעל NSO ידוע מעט מאוד. פעילות החברה חשאית, מייסדיה שלו חוליו ועמרי לביא מסרבים להתראיין ורשימת הלקוחות שלה, שמורכבת אך ורק ממדינות וסוכנויות ממשלתיות, היא סוד מסחרי שמור. "אנחנו רוח רפאים", אמר לביא בראיון נדיר שהעניק לפני שנים לכתב העת המקצועי Defense News. "אנחנו שקופים לחלוטין למטרה שלנו, לא משאירים שום עקבות".

 

 

 

מייסד שלישי של החברה הוא ניב כרמי. שלושה שבועות לאחר הקמתה, כרמי פרש ומכר את מניותיו לחוליו וללביא. חוליו משמש כיום כמנכ"ל החברה ולביא כדירקטור. כשהחברה נמכרה בשנת 2014 לפרנסיסקו פרטנרס ב-110 מיליון דולר, שני המייסדים הנותרים נשארו עם נתח של כ־11% ממניות החברה כל אחד. בשנה האחרונה התנהל מו"מ למכירת החברה לוורינט לפי שווי של מיליארד דולר, אך חוליו ושלו התנגדו והמו"מ הופסק.

 

בהכנת הכתבה השתתף רפי קאהאן

בטל שלח
    לכל התגובות
    x