חדשות טכנולוגיה

יהודה שפר עבר ממאבק בהלבנת הון למיזם פינטק שמסייע ליהלומנים

מייסד הרשות להלבנת הון יהודה שפר ייעץ לסטארט-אפ מזלית, המפתח ארנק דיגיטלי לעסקאות יהלומים. החברה מספקת שירותים פיננסיים שונים לתעשיית היהלומים העולמית, שגלגלה 117 מיליארד דולר אשתקד

מאיר אורבך 07:3013.08.18

יהודה שפר, מייסד הרשות לאיסור הלבנת הון שכיהן עד לאחרונה כמשנה לפרקליט המדינה, ישמש כיועץ בכיר בחברת הפינטק מזלית (MAZALIT) המפתחת תשתית דיגיטלית לעסקאות ביהלומים. המוצר של מזלית מאפשר ליהלומנים ברחבי העולם להעביר תשלומים באופן מאובטח דרך ארנק דיגיטלי. השימוש באפליקציה מוגבל לסוחרים מורשים העומדים בדרישות הרגולציה.

 

 

 

את מזלית הקימו לפני כשנה היהלומן זאב מימון ובן יניב צ’צ'יק, ממקימי Payoneer ו-Zooz. בהמשך הצטרפו אליהם טל גרינברג, ממייסדי Paybox, והמנכ"ל לשעבר של פייפאל ישראל עודד זהבי. החברה כבר גייסה 1.7 מיליון דולר מגופים מובילים בענף היהלומים, ביניהם חברת שילוח היהלומים מלכה עמית - הגדולה מסוגה בעולם, חברות היהלומים MID ונובל קולקשן, שהשקיעה גם בסרין טכנולוגיות העוסקת בניתוח מדויק של יהלומים..

יהודה שפר יהודה שפר צילום: אוראל כהן

 

 

מזלית כבר קיבלה היתר למתן שירותים פיננסיים מרשות שוק ההון, ולאחר שערכה בחודשים האחרונים פיילוט עם מספר כמה חברות יהלומים, היא מתחילה כעת לגייס לקוחות בישראל.

 

"יש צורך ממשי לעגן את המסחר הגלובלי ביהלומים תחת מטרייה מוסדרת ומאובטחת אבל גם יעילה וחסכונית", מסביר שפר. "הסדרה דיגיטלית תאפשר לגורמים בענף לסחור ביניהם בלי לעבור על חוקי הרגולציה הבנקאית או על חוקי איסור הלבנת הון".

 

זאב מימון, ממייסדי החברה, הוסיף: "גייסנו את חוד החנית בתחום הפינטק, הלוגיסטיקה והמסחר בכדי להקים את נותן השירותים הפיננסי הייעודי הראשון לתעשיית היהלומים , ואנחנו עומדים בקשר עם המפקח על היהלומים, משרד האוצר, רשות שוק ההון ובנק ישראל בכדי להבין גם את הצרכים של הרגולטורים. היהלומן הישראלי נדרש לעשות עסקים כאשר יהלומי הגלם נמצאים בצד אחד של העולם והלקוחות נמצאים בצד השני של העולם – עובדה זו הופכת את הפעילות בישראל למאתגרת". לדבריו, הטכנולוגיה של מזלית כוללת שיתופי פעולה עם בנקים בארץ ובעולם, כדי לספק מענה בתחומי העברות הכספים, המרות המטבע, האשראי והסליקה.

 

 

 

ענף היהלומים העולמי (יהלומי גלם ומלוטשים) גלגל כ-117 מיליארד דולר אשתקד ומהווה נתח משמעותי בתמ"ג של הודו, בלגיה, הונג קונג, ישראל ומדינות נוספות. השימוש בפלטפורמה הסגורה של מזלית נעשה רק על ידי סוחרים מאושרים. משתמש שעבר בהצלחה את הליך "הכר את הלקוח" (KYC) בהתאם לדרישות הרגולוטריות, מוריד את האפליקציה לסמארטפון או למחשב ובאמצעותה מבצע העברות כספים בינ"ל באופן מידי. זאת, לעומת תהליך העברת הכספים הבנקאי בו הבנק מכיר רק צד אחד בעסקה ולכן התהליך נמשך ימים ארוכים, ומגביר את הסיכונים בעסקה - בייחוד עבור מי שמסר את היהלום או התכשיט וטרם קיבל את הכסף עבורו או להיפך.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x