$
הייטק והון סיכון

FoodTech 2018

מזון למחשבה: “ערכת ינשוף תמליץ לנו על הארוחה הבאה"

מנהל החדשנות הקונצרני בתנובה שי כהן והמנהל המקצועי והטכנולוגי של המו”פ בחטיבת החלב הוד ינובר פועלים ליצירת שותפויות אסטרטגיות עם סטארט־אפים בתחום הפודטק: “היום תחליפי החלבון והבשר זה שוק מתעורר ששועט קדימה”

הארכת חיי מדף, הפחתת מלח וסוכר, מציאת מקורות חלבון חלופיים – עם האתגרים האלה מתמודד ענף המזון, שצמא לחידושים לכל אורך השרשרת, מגידול חומרי הגלם, עבור בשלבי העיבוד ועד לשלב האריזה. מי יהיה זה שיפתח את ה־waze של תעשיית המזון? על המשבצת הזו נלחמים כולם, מהקונצרנים הגדולים ועד לסטארט־אפים קטנים.

 

 

שטראוס היא שמובילה בישראל את קידום תחום החדשנות בענף המזון, עם חממת החדשנות הטכנולוגית שלה, שהוקמה ב־2015 בשיתוף המדען הראשי (כיום "רשות החדשנות"), ללא התחייבות שהטכנולוגיה תשמש דווקא את שטראוס. בשנה האחרונה גם תנובה נכנסה לפעילות זו, ולצד פעילות המו"פ הטכנולוגי המסורתי, הקימה יחידת חדשנות משלה שתסייע לה להיכנס כשותפה אסטרטגית לסטארט־אפים מתאימים.

 

הוד ינובר, מנהל מקצועי וטכנולוגי של המו"פ של חטיבת החלב בתנובה, ושי כהן, מנהל החדשנות הקונצרני בתנובה, סיפרו על החיפוש אחר החידוש הפודטקי הבא שיטלטל את הענף. "תכננו איך לייצר מסלולים נכונים לחברות חיצוניות לחבור אלינו ולהטמיע חדשנות בתוך תנובה, שבעינינו תהיה ה’בטא סייט’ (אתר ההטמעה בתעשייה) הטוב ביותר בארץ", אמר כהן.

 

שי כהן והוד ינובר שי כהן והוד ינובר צילום: עמית שעל

 

 

אתם מתכוונים להשקיע בחברות פודטק מבטיחות, כפי ששטראוס עשתה?

"אם הצורך של סטראט־אפ הוא ההשקעה הונית, אולי שטראוס היא הכתובת הנכונה לו. אבל אם סטארט־אפ צריך שותף אסטרטגי, אנחנו הכתובת. נפתח בפניו את המפעלים שלנו, את המו"פ שלנו, את השיווק שלנו, ונעטוף אותו עם יכולות הניהול שלנו. יותר מהשקעה הונית בסטראט־אפ, חשוב לנו להשקיע את המשאבים בהבאת המוצר של הסטארט־אפ לשוק בזמן מהיר ככל האפשר תוך הטמעת הטכנולוגיה או המוצר שלו במוצרים של תנובה".

 

מכה קלה בכנף

 

אתם לא חוששים ששטראוס לא תשים יד על כל הסטארט־אפים השווים?

"אנחנו מעריכים את התפקיד ששטראוס לקחה על עצמה, אבל אין סתירה ששטראוס תשקיע בסטארט־אפ ואנחנו נהיה השותף האסטרטגי של סטארט־אפים בחממה. כרגע אנו מעורבים בכ־15 פרויקטים מן הסוג הזה, כשעיקר המשקל הוא לטובת שיתוף פעולה עם האקדמיה. ב־2019 שיתוף הפעולה עם סטארט־אפים יהיה במוקד הפעילות".

 

באילו תחומים אתם שואפים לחדש?

ינובר: "אנו בודקים גם תהליכים שרחוקים מסל הפתרונות שתעשיית המזון מציעה. אנחנו יודעים לתפוס חוקרים מאוד יצירתיים בשלבים ראשונים, כשהרעיונות רק מתחילים להירקם במוחם, לקחת את הרעיונות המאוד בוסריים האלה ולנתב אותם למקום יישומי לפני בכלל שיש איזשהו מוצר. פה החוזקה של תנובה. גם כשיש רעיון מדהים, לכאורה מגובש, אנחנו יודעים לתת את המכה הקטנה בכנף שתהפוך אותו ליישומי. בתעשיית המזון זה ממש לא עובד כמו בתעשיית הסטארט־אפ. לא מספיק רק מחשב, מקלדת ורעיון, צריך פה יכולת ייצור, ראייה תעשיתית".

 

 

בניין תנובה בניין תנובה צילום: צביקה טישלר

 

 

תן דוגמה לרעיון שהפכתם ליישומי.

ינובר: "בא אלינו חוקר שטען שהוא יכול לשפר משמעותית את ניקיון הצנרת, החלק הפנימי של מערכות הייצור, תחום שאנחנו משקיעים בו תקציבים גדולים. כיוון שהחומר התברר ככזה שפוגע בעמידות חיידקים לטיפולי חום, לקחנו את הרעיון הזה ליישומים אחרים. לקחנו את החומר, שהוא תוסף מזון מוכר ומאושר, והשתמשנו בו בתוך מוצר. זה בעצם סוויץ’ שעשינו, וזה מתקדם יפה, אנחנו היום בבדיקת היתכנות תעשייתית של זה. יש לזה השלכה ישירה על שיפור הטעם והמרקם, מכיוון שהודות לרכיב הזה הוא זקוק לפחות עיבוד".

 

מה החדשנות במעדן למבוגרים יולו?

ינובר: "עם המותג הזה פרצנו את הדרך והבאנו חדשנות שלא היתה פה. פיתחנו בעצם קטגוריה חדשה של אוכלוסיית יעד שעוד לא טופלה. אחרינו הגיעו מותגים אחרים שניסו לחקות אותנו (למשל ספלנדיד של שטראוס, ד.ב). אי אפשר להתעלם ממנו, זה הטביע חותם ויצר סטנדרטים אחרים בקטגוריה שהיתה רדומה, נשלטת על ידי מוצרים שמיועדים בעיקר לילדים.

 

 

 

“חיפשנו את הדבר הבא בשוק המעדנים, ראינו התמקדות במוצרי פרימיום, שיש בהם איזשהו שפיץ מאוד מיוחד. באירופה ראינו חברות מעדנים שחברו לחברות שוקולד. עבודת מחקר מאוד אינטנסיבית זיהתה צורך של מבוגרים ובני נוער למעדנים ייעודיים. אז הכנסנו טבליית שוקולד לתוך גביע, פחות שומן, יותר חלבון, עם סידן, ערכים שאפשר לקבל ממוצרי חלב. משם זה הגיע.

 

“פיתחנו את המוצר, הגדרנו תהליך ייצור, התחלנו לייצר במנות קטנות, בעשרות ליטרים. כשאישרו את ההשקעה רכשו מכונות ייעודיות. השלב הקשה היה לעבור משלב הפיילוט לייצור תעשייתי. כל התהליך הזה לקח קצת פחות מארבע שנים. היום אנחנו עומדים ביעדים שהוגדרו למותג הזה, והיום הוא רק הולך וגדל, ואנחנו מחיים אותו עם עוד חדשנות, כגון יולו עם רכז ערביקה, מיצוי וניל ועוד. הכיוון הוא פיינשמעקעריות, אנשים פשוט עפים על זה".

 

מזון למדפסת

 

מה היה האתגר הטכנולוגי של גו פרו המועשר בחלבון?

ינובר: "גו התחיל ממקום הרבה יותר צרכני. השיווק זיהה טרנד שקיים בארץ מאוד חזק, הטרנד של ספורטאים או ספורטאים למחצה שיש להם צורך בהעשרה בחלבון. קל מאוד להוסיף חלבון למוצרים, אבל זה מוליד בעיות שמחייבות פתרונות אחרים. חלבון חלב למשל מביא איתו לקטוז שמתפרק לסוכר, וזה הדבר האחרון שספורטאים רוצים. אז החלטנו שהמקור יהיה מי גבינה, שלהם יש ערך חלבוני יותר גבוה, אבל זה בא עם טעם לוואי. בעיה שלישית היתה מרקם: ככל שמוסיפים יותר חלבון, התוצאה היא מוצר סמיך מדי. פה היה האתגר הטכנולוגי, להביא את כל מה שאתה צריך בלי לסבול מכל התופעות הנלוות. להגיע לפיצוח הזה זה לא פשוט".

 

מה הגביע הקדוש שכל הענף חותר אליו?

ינובר: "היום כל תחליפי החלבון והבשר זה שוק מתעורר ששועט קדימה. כל יום שומעים על כאלה שמגדלים המבורגר במעבדה, זה סוג של הדבר הבא. הכיוונים האלה של להדפיס מזון או לגדל או ליצור משהו שהוא אחר. לפעמים, וזה הקטע היפה בחדשנות, אנחנו לא יודעים להגדיר את הדברים האלה, ולא יודעים מאיפה הם יבואו".

 

איך נצרוך מזון בעוד עשור או שניים?

כהן: "להדפיס מזון במדפסת, להכניס למדפסת מזון קפסולה שממנה יצא סטייק, יהיה חלק מהחיים. גם מטבח חכם, שיודע לנטר את המקרר, להזמין לך את מה שחסר לך מהסופר, ואולי אפילו לבשל לך את מה שרצית, זה העתיד שהאנושות הולכת אליו. יכול להיות שכבר לא נקנה סטייקים או מוצרי חלב אלא קפסולות, והן יהיו מותאמות לפרופיל החיידקים שלנו במעיים, והכל יהיה הוליסטי. ענת גרוס, מנכ”לית חטיבת החלב, מצביעה הרבה פעמים על זה שיש לנו צרכים מנוגדים. מצד אחד כצרכנים יש לנו כמיהה לבישול הביתי הישן והטוב, ומצד שני כולנו רצים לחדשנות, והמתח בין הצורך בישן והטוב לעולם החדש הוא התפר שעליו חברות המזון פועלות היום. שם אנחנו כיחידת חדשנות צריכים למצוא פתרונות ישימים שאפשר להביא לשוק”.

 

בקרוב, דרך מדפסת בקרוב, דרך מדפסת צילום: rentcafe

 

 

ינובר: "ייתכן שבעתיד לא יהיה צורך בחלב מפרות. נוכל לגדל ולרקוח חלב וממנו לייצר את כל המוצרים שאנחנו יודעים לייצר עם כל התכונות הבריאותיות והסנסוריות, והוא אפילו יהיה הרבה יותר בריא, כי יהיו משקים שונים שירקחו חלב מותאם לאוכלוסיות שונות. השמים הם הגבול. היום תחליפי החלב מבוססי הסויה, חומוס ושיבולת שועל סובלים מחסרונות של טעם, והחלבון שבהם פחות זמין ופחות טוב. אם נצליח לרקוח חלב לבד, זה יהיה חסכוני. לא נצטרך רפתות ולא נפגע בבעלי החיים ובאיכות הסביבה".

 

ספרו על סטארט־אפ מעורר השראה שנתקלתם בו.

כהן: "סטארט־אפ שפוצץ לי את המוח הוא של חברה בשם מטה־פלואו. אתה נושף לתוך מכשיר, כמו ינשוף מתוחכם, ועל פי ניתוח הנשיפה שלך ממליץ לך על הארוחה הבאה שלך, מה נכון לך תזונתית בהתאם למטרה שלך. זו בדיוק הפרסונליזציה. כמו ווייז, אתה יודע איך לנסוע לעבודה, אבל הוא חוסך לך קבלת החלטות ומשפר אותן".

 

 

 

הבעלות הסינית של תנובה פחות מזוהה עם חדשנות. עד כמה הבעלים הסינים מתכוונים להשקיע בחדשנות?

ינובר: "זה מעביר את חובת ההוכחה עלינו, להראות שאנחנו אלה שמביאים את החדשנות ומפיצים אותה בעולם”.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x