$
הייטק והון סיכון

ראיון כלכליסט

"סטארט-אפים מישראל מפרים חוקים בחו"ל ונמצאים בסכנה"

כך מספרת עינת גז, מייסדת חברת פאפאיה שמפעילה פלטפורמה להתאמת ניהול העובדים לחוקי מדינות זרות. זו החברה השלישית של גז, שמספרת ל"כלכליסט" על הקשיים שבהפעלת עובדים מעבר לים ועל הטעויות שעושים ישראלים בתחום

מאיר אורבך 15:1410.05.18
"חברות הסטארט-אפ הישראליות עוברות על החוק וגורמות לעצמן נזק רב", אמרה ל"כלכליסט" עינת גז, מייסדת חברת פאפאיה גלובל. עם 50% כוח עבודה נשי, ועוד 10% עובדים שמורכבים מצוות פלסטינית, חרדיות בצפת ובדואים בנגב, מחזור מכירות של 2 מיליון דולר בשנה השנייה לפעילותה ואפס השקעה עד כה מצד קרנות הון סיכון , פאפאיה גלובל היא סטארט-אפ יוצא דופן.

 

 

עבור גז, זו החברה השלישית שהיא מקימה; שתי הקודמות (רילוקיישן סורס בישראל ואקספרט סורס באסיה) היו חברות שירותים שקמו בלי גיוסי הון כלל וצמחו בצורה מהירה. ״פאפאיה גלובל היא הטרנספורמציה של כל עולם הידע הגלובלי שצברתי לאורך השנים למערכת שהייתה לי חסרה ביחסים עם הלקוח. מצד אחד אנחנו רגילים לנהל הכל בצורה מבוקרת, ממוחשבת ואוטומטית כשזה קשור לשכר והוצאות תקציביות במטה החברה, אבל מצד שני, בגלל המחסור בפתרונות לניהול גלובלי והקשיים שכרוכים בניהול גלובלי, חברות נאלצו להשאיר את זה כחור שחור שמנוהל ידנית, עם המון טעויות. אנחנו באים לפתור את זה בצורה מושלמת".

 

עינת גז עינת גז צילום: עמית שעל

 

 

לדבריה, הפידבק הכי טוב לחברה הוא העובדה שלקוחות החליטו לפתוח פעילות במדינות מהן נמנעו בעבר מטעמי מורכבות וחשיפה חוקית - דבר שמתאפשר להן בזכות פאפאיה.

 

פאפאיה גלובל גייסה 2.6 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים, ביניהם סר רונלד כהן, גידעון ארגוב, עידו גרינברג, דוד דריי ועוד ועל פי הערכה משלימה בימים אלה סבב גיוס נוסף. "כולנו, כולל כלל משקיעי ההון סיכון שעובדים בקרנות, מצפים בשורה התחתונה לקבל משכורת בסוף החודש ויותר מזה מצפים שהיא תשולם בזמן, תהיה מדוייקת לפי החוזה ותעמוד בכל חוקי העבודה במדינה,, אמרה גז. "אבל אף אחד לא משקיע מחשבה להסתכל על התהליך שקורה בארגון כדי שזה יקרה – איסוף המידע והעדכונים, העברה לחשבי השכר, בדיקת התלושים שעוברים, העברת הנטו לעובדים והעברת כלל התשלומים לגופים השונים - ביטוחים, מסים וסוציאליות".

 

"זה מערך שלם בארגון שעובד וצריך לנהל הרבה תהליכים. תסתכל על חברה גלובלית – יש לה כיום בערך 40% מכוח העבודה שלא יישב במטה אלא מפוזר בעולם, לפעמים על 10 מקומות שונים, והתהליך הזה כולו צריך להתנהל נכון בכל אחד מהמיקומים האלו עם כל הקשיים של מרחק, שפה וחוסר ידע מקומי. המערכת של פאפאיה לוקחת את זה ומנהלת הכל אוטומטית, בצורה ששומרת אותך כמעסיק שמכבד את כל חוקי העבודה המקומיים מבלי אפילו להכיר אותם".

 

איך בונים צוות עובדים מעבר לים? איך בונים צוות עובדים מעבר לים? צילום: שאטרסטוק

 

 

גז אמרה שפאפאיה יכולה לתת שירות שכזה ב-100 מדינות לחברות מהעובד הראשון ועד לאלפי עובדים במקרי רילוקיישן, מה שמאפשר לצמצם את ההתעסקות בנושא בחברה בצורה משמעותית. "זה מייצר עובדים מרוצים שמרגישים שהארגון דואג להם למרות שהוא מרוחק ובעיקר שומר על אפס טעויות בתהליך הפיירול תוך בקרה מלאה ויכולת להבין באמת מה ההוצאות, ויכולת לקבל החלטות מושכלות לגבי גיוס וצמיחה", הסבירה.

 

גישת "יהיה בסדר" - סכנה ליזמים

 

"לצערי הרב, אחרי המון שנים בעולם הגלובלי, אני עדיין רואה כל יום מחדש שמרבית חברות ההייטק הישראליות, לפחות 70% מהן שנמצאות בצמיחה מהירה, בוחרות לעשות קיצורי דרך רבים בתהליכים הגלובליים שלהם - תשלום לעובדים שלא דרך תלוש שכר, אי כיבוד חוקי עבודה מקומיים, העסקת עובדים בלי רישיונות עבודה ועוד. זה אבסורד. גישת 'יהיה בסדר' פה יכולה להוביל לסגירה של שווקים עבור חברות".

 

גז סיפרה ל"כלכליסט" על לקוח שהגיע לחברה אחרי שהקפיאו לו חשבונות בנק בסין כי גילו ששילם לעובדים ישירות לחשבונות בנק בהונג קונג מבלי לדווח על השכר שלהם בסין, מה שמנוגד לחוק. מצד שני, עדיין היו לו עובדים סיניים שהיו חייבים לקבל תשלום כדי שלא יעבור גם על תקנות הלנת השכר. בנוסף, סיפרה על לקוח שנתבע בידי העובדים שלו בברזיל, כי למרות שהיו חתומים על חוזה של קבלני משנה, עדיין זכאים לתנאים סוציאליים בהתאם לחוק המקומי.

 

מה שתופס בישראל, לא תופס בסין מה שתופס בישראל, לא תופס בסין צילום: איי אף פי

 

 

"זה לא נתפס בעיניי, הסיכונים שחברות מוכנות לקחת בדברים הללו. זה כמו שחברה תחליט לא לשלם מסים בישראל כי 'מה הסיכוי שיתפסו אותה'", אמרה גז. "איך אתה מסביר למשקיעים שלך שבמקום להתעסק בגדילה ולקוחות אתה כמנכ״ל מתעסק ביישוב תביעות מול רשויות מס במדינה שאתה בכלל לא מכיר או בתביעות עובדים בבתי משפט מקומיים. קלות הדעת של הסטארט-אפים בישראל חייבת להיפסק בעיניי. העסקת עובדים היא החשיפה הכי גדולה שיש לחברה, אף בית משפט לא יעשה לך קיצורי דרך אם לא שילמת כחוק".

 

בהתרחבות הגלובלית כיום יש פרדוקס - מצד אחד כולם מבינים שהם חייבים לצמוח מהר גם מבחינת גיוס כח אדם וגם מבחינת שווקים, כולם מדברים על ה״גיג אקונומי״ שהולך לכבוש את העולם ומצד שני, הקלות שבה ניתן לעבוד עם עובדים במדינות מרוחקות מנוגדת לגמרי לכיוון שחוקי העבודה וההגירה הולכים אליהם: רוב מדינות העולם מגבילות את נושא העסקת עובדים כקבלני משנה ומטילות סנקציות על חברות שמגייסות אותם במקום להגדירם כעובדים מן השורה; חוקי ההגירה נהיים קשים יותר והאפשרות למעברי עובדים נהיית מורכבת אף היא; ורוב המדינות מקשיחות חוקי עבודה ומתחילות לקבוע מערך של פנסיית חובה, פיצויי פיטורין והליך פיטורין מורכב. בנוסף, עובדים לא ממהרים לקחת הצעות עבודה שקיבלו מחברות בינלאומיות מבלי לקבל את כל ההטבות שהיה נותן להם מעסיק מקומי.

 

פיתרון מעבר לקו הירוק

 

"העתיד של פאפאיה באמת מרגש אותי, אנחנו מפתחים כלים שעוזרים לחברות להיות מעסיקים טובים יותר, אבל גם עוזרים להם להעסיק בקלות את העובדים המדויקים שהם צריכים בכל מקום בעולם", אמרה גז. "מבחינתי, פאפאיה היא הדוגמה הכי טובה: אחרי שגייסנו מיליון דולר ראשונים היינו צריכים לשאול את עצמנו לאן המיליון הזה יקח אותנו עם צוות פיתוח בארץ - הרי המיליון הראשון נועד לאפשר לחברה להרים את הראש מעל המים. הגענו למסקנה שצוות הפיתוח לא יישב בארץ, ואחרי תקופה קצרה של עבודה עם מעצבים בישראל, החלטנו גם להוציא את עבודת העיצוב לפולין".

 

 

 

"שנה לאחר מכן, רציתי להקים קבוצה של אנשי מכירות (SDR) דוברי אנגלית כשפת אם בישראל, ומצאתי את עצמי מחפשת מועמדים בנרות ובקושי מצליחה לשכנע אותם לבוא להתראיין, אחד המשקיעים שלי חיבר אותנו למרכז פיתוח בכפר הפלסטיני רוואבי ואיך שפגשתי את המנהלת שיווק שלהם שהייתה לה אנגלית מושלמת. שאלתי אותה איך היא משיגה לי עוד 5 עובדים עם אנגלית כמו שלה, פתחנו להם תחום חדש שלא היה אצלם לפני זה, קיבלתי עובדים שהם חצי שעה נסיעה מראש העין, מוטיבציה בשמיים והישגים מדהימים".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x