שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
הייטק והון סיכון

בלעדי לכלכליסט

גבר ואישה מקימים סטארט-אפים; בחברה של הגבר ישקיעו פי שניים

מתוך כל מאה סטארט־אפים שקמים בישראל, 93 מובלים על ידי גברים ורק שבעה על ידי נשים. בעוד שבשלבי הסיד יקבלו הנשים והגברים מהמשקיעים סכומים דומים, ככל שיתקדמו, יסתפקו הנשים בחצי מהסכום שיקבלו הגברים. מחקר של IVC חושף את אפליית הנשים האדירה בהייטק

הגר רבט 06:5308.04.18

מקרים של הטרדה מינית מעסיקים את עולם ההייטק, גם בישראל, והמקרה של רמי ברכה שנחשף בתוכנית "עובדה" ודאי לא יהיה הדוגמה היחידה לכך; אבל הדרכים שבהן עולם ההייטק סוגר את שעריו בפני נשים לרוב מעודנות הרבה יותר. מיעוט הנשים בטכנולוגיה, הן בצד הסטארט־אפים והן בקרנות ההון שמשקיעות בהם, הוא עובדה ידועה. מחקר חדש של חברת IVC, המתמחה בהייטק הישראלי, מאשר שמאז שנת 2000, נשים היו רק 7% ממייסדי הסטארט־אפים שהוקמו בישראל (לבד או כחלק מצוות). המספר הזה עדיין לא מעיד על אפליה, אלא שהמחקר, שמתפרסם כאן לראשונה, חושף גם תופעה מטרידה יותר.

 

אבל נתחיל בסיפור. במחצית הראשונה של שנות התשעים, חברת תוכנה אמריקאית בשם Trilogy (טרילוג'י) היתה השם החם בענף הטכנולוגיה המתהווה. אף שישבה באוסטין, טקסס, היא נחשבה למקום העבודה המועדף על בוגרי סטנפורד ואוניברסיטאות יוקרתיות אחרות. כדי לברור בין עשרות המועמדים נעזרה טרילוג'י בשיטת מיון חדשה - סדרת שאלות שכונו brainteasers, כגון "כמה כסף תגבה על ניקוי כל החלונות בסן פרנסיסקו" או "כמה כדורי גולף צריך כדי למלא אוטובוס קומתיים". השאלון לא נועד לבחון ידע כללי או מתמטי, אלא להתרשם מהביטחון העצמי של המועמד ומנכונותו לענות על שאלות שאין לו שום דרך לדעת את התשובה עליהן. 

 

 

 

טרילוג'י לא המציאה את המבחן, אבל היא הקפיצה את הפופולריות שלו, והוא אומץ במהרה בחברות רבות. השאלון התאים כמו כפפה לעולם ההייטק החדש של שנות התשעים, שהיה רווי הערצה למייסד אפל סטיב ג'ובס. דמות היזם החדש היתה צריכה להיברא בצלמו: בטוח בעצמו עד לזרא ומוכן לקחת סיכונים יוצאי דופן. ככה זה בעולם שבו הסיכוי לגייס הון לחברה שהקמת תלוי ביכולת להקסים משקיעים פוטנציאליים ולהאמין בעצמך כמעט ללא גבולות.

 

טרילוג'י נשכחה מאז, אבל מבחן הקבלה המשיך לככב הרבה אחריה. גוגל, למשל, חדלה רק ב־2013 להשתמש בו בתהליכי המיון שלה. ראש מחלקת משאבי האנוש המיתולוגי של החברה לזלו בוק הסביר אז ל"ניו יורק טיימס" ש"בריינטיזרס הן בזבוז זמן מוחלט, הן לא מנבאות כלום".

 

לכאורה, לבריינטיזרס לא היה קשר לדחייה של נשים דווקא; אבל מחקרים רבים מראים שביטחון עצמי מופרז ולקיחת סיכונים הן תכונות אופייניות לגברים הרבה יותר מאשר לנשים. זו רק אחת מעשרות דוגמאות לסיטואציה שבה נשים הרגישו שהן לא שייכות לעולם הטכנולוגיה, גם בלי שהדבר נאמר להן מפורשות. המשותף לכל הדוגמאות האלה הוא שההדרה מעולם לא נעשתה במכוון או במוצהר. כנעף ליברלי, ההייטק מעולם לא טען במפגיע שהוא "תחום גברי". הוא רק גרם לנשים להרגיש פחות רצויות, לא מתאימות או נחותות.

 

המחקר החדש שנערך בשיתוף חברת IVC מספק דוגמה עגומה ומפתיעה. הוא גסוקר את ההיסטוריה של גיוסי ההון של יזמים ויזמות בהייטק הישראלי וחושף פערים עצומים בסיכויי נשים וגברים לעמוד באתגר קריטי: קבלת מימון לחברה החדשה.

 

פערים בגיוס הקושי עולה מסבב לסבב

 

IVC בחנה מעל 13 אלף סבבי גיוס שהתרחשו בשנים 2000—2017. על מנת לוודא שהמשקיעים אכן נפגשו עם גבר או אשה, נכללו במחקר רק חברות שבהן היזם או היזמת כיהנו בתפקיד המנכ"ל בזמן הגיוס. הסכום החציוני (כדי להציג נתונים משקפים, סכומים אבנורמליים משני הצדדים לא הוכללו בסטטיסטיקה) שגויס על ידי יזמים גברים בכל סבב עומד על 2 מיליון דולר ואצל נשים על חצי מזה - מיליון דולר בלבד. מתוך 7,100 חברות שבהן אחד היזמים כיהן גם כמנכ"ל, רק 490 — 7% - היו נשים. נמצא שבזמן גיוס הסיד גברים ונשים מגייסים סכומים כמעט זהים (0.6 מיליון דולר ו־0.5 מיליון דולר בהתאמה), אבל הפער הגדול נמצא הוא בכמות העסקאות — 200 מנכ"ליות גייסו סיד ב־17 השנים האחרונות לעומת 2,564 מנכ"לים. יתרה מזאת, ככל שהחברות גדלות ומתקדמות בסבבי הגיוס, כך יש צניחה תלולה במספר הנשים, עד להיעלמות מוחלטת שלהן.

 

מיכל קאהן, יזמת ותיקה שמאחוריה האקזיט המוצלח של חברת השבבים דיון (נמכרה לברודקום תמורת 178 מיליון דולר ב־2009), מציעה הסבר ל"היעלמות" הנשים מהתחום: "הרבה פעמים, לפחות בהתחלה, היזם הוא המנכ"ל כי אין כסף לשכור מישהו חיצוני. לא מפתיע אותי שנשים מוותרות על תפקיד המנכ"ל, אבל יש כנראה גם מקרים של גברים שאמורים להתחלף ולא עושים זאת. הרבה פעמים כשהחברה מגיעה לשלב של סבב גיוס שלישי, המנכ"ל צריך להתחלף כי החברה נמצאת במקום אחר. לאשה כנראה קל יותר לקבל את זה שהיא כבר לא מתאימה, לגבר יותר קשה".

 

הפער בין הסכומים שגויסו גדל אחרי הסבב הראשון, ומהסבב השלישי ואילך יזמות נשים כמעט שלא מיוצגות. המספרים הממוצעים באופן כללי מדגישים את השונות הזו במימון. עד 2010 היו פחות מעשר עסקאות בשנה שהובלו על ידי נשים יזמות, אבל מאז אותה שנה אובחנה עלייה אטית ויציבה. ככלל, IVC בדקה 5,628 עסקאות מימון, כאשר רק 318 (5.7%) מהן נעשו על ידי נשים, במיוחד בסבבי הסיד ובסבבים ראשונים. לפי נתונים מקבילים של Pitchfork, המצב בארה"ב אינו שונה מהותית — ב־2017 נשים יזמות זכו רק ב־2% מכספי המשקיעים או במילים אחרות, 1.9 מיליארד דולר לעומת 97.8 מיליארד שגייסו גברים. בעוד עסקת גיוס הון ממוצעת של אשה עמדה באותה שנה על 5 מיליון דולר, עסקה שהוביל גבר עמדה על 12 מיליון דולר.

 

המספר הנמוך של נשים יזמות וכאלה בתפקידי מנכ"ליות משפיע על חלוקת ההון. עד 2017 רק כ־50 נשים יזמות היו מעורבות באקזיט (מכירה או יציאה להנפקה) של חברה שהקימו לעומת 1,044 גברים (כ־5%), מספר נמוך יותר משיעורן בקהילת המשקיעים. 33 נשים שביססו את החברה שלהן במהלך העשור האחרון עשו אקזיטים מוצלחים לעומת 562 גברים בתקופה המקבילה.

 

דליה פרשקר, ניו דיימנשן דליה פרשקר, ניו דיימנשן

 

 

אורית חשאי, מייסדת הסטארט-אפ בריולה אורית חשאי, מייסדת הסטארט-אפ בריולה

 

 

מיכאל קאהן (דיון נטוורקס) עם שותפיה מאיר פלג, אייל דגן ועופר עיני מיכאל קאהן (דיון נטוורקס) עם שותפיה מאיר פלג, אייל דגן ועופר עיני צילום: נמרוד גליקמן

 

 

נקודת האור היא שמאז 2010 מתרחש שיפור אטי אך רצוף. "כמו בסקטורים אחרים, נשים אינן מיוצגות בהייטק הישראלי בהתאם לחלקן באוכלוסייה", אומר מנכ"ל IVC בנצי שגב, "ולכן לא מפתיע שאין יזמות ומנהלות בסבבים המאוחרים, שגם כך רק חלק קטן מהיזמים שיוצאים לדרך מגיעים אליו". אף על פי כן, נראה שאנחנו מצויים בעיצומו של שינוי: "נכון ל־2017, נשים יזמות שמקימות חברה חדשה מצליחות לגייס הון בשלבים המוקדמים בהיקפים דומים לאלו של הגברים המקבילים להן. עם זאת, בשל שיעורן הנמוך בתעשייה, כמעט שאין יזמות שמגייסות הון משמעותי בסבבים מתקדמים. אבל התעשייה משתנה, ואנו מאמינים שבתוך כמה שנים יזמות יהיו מעורבות בגיוסי הון מאוחרים יותר ובהיקפים גדולים בהרבה".

 

נקודת הפתיחה: פחות נשים פונות להייטק

 

הפערים המוצגים בכל פרמטר שנבדק גדולים כל כך שלא ניתן לתרץ אותם בסיבה בודדת. לפי עבודה של יעל מזוז וזאב קריל, שפרסמו אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר ומשרד העבודה והרווחה בספטמבר האחרון, נכון ל־2014, שיעור הנשים מבין ההייטקיסטים עומד על 24.3%, זאת לעומת שיעור של 49.5% מקרב כלל העובדים בשוק. עוד צוין כי הסיכוי של נשים להפוך להייטקיסטיות נמוך בהרבה מזה של גברים. מזוז וקריל מציעים כסיבה אפשרית לכך את בחירת תחומי הלימוד השונה אצל הנשים — רק 11.6% מהנשים מהרבעון העליון של ציוני הפסיכומטרי בוחרות ללמוד את מקצועות ההייטק לעומת 31.8% מהגברים. נשים בעלות יכולות מתמטיות גבוהות נוטות לתחומים כמו ביולוגיה, מקצועות הרפואה, פסיכולוגיה, משפטים וכלכלה. הכותבים מפנים את תשומת הלב גם לעובדה שככל שיותר נשים לומדות תחום מסוים, כך הפרמיה לשכר הנובעת מתחום הלימוד נמוכה יותר, ולהפך. הם תוהים לגבי כיוון הסיבתיות — האם נשים בוחרות בתחומי לימוד רווחיים פחות או שמא רוב נשי במקצועות מסוימים הוא הגורם לשכר נמוך בהם. אחת ההשערות שהם מעלים היא שנשים מייחסות חשיבות פחותה לבחירה במקצוע בשל התגמול הכספי שלו ויותר בשל העניין שהוא מסב להן.

 

האם הנטייה הזו רודפת אחרי נשים גם כשהן מקימות חברה? טענה שעולה שוב ושוב אצל משקיעים היא הבחירה של מייסדות בסקטורים פחות מלהיבים, כמו אי־קומרס, חינוך, בריאות ומדיה. סקר מקיף של אתר טקרנץ' הראה שב־2016 31% מהמיזמים שהקימו נשים היו בתחום האי־קומרס, בעוד רוב הכסף של קרנות ההון הופנה באותה שנה לחברות בתחומי הפינטק, האבטחה, ה־VR וה־AI.

 

מאיה גורה, יזמת סדרתית שעומדת היום מאחורי Missbeez, אפליקציה שמחברת בין לקוחות לנותני שירות ומאפשרת להן להזמין הביתה שירותי טיפוח ובריאות, רואה את הדברים אחרת: "גברים, גם בהשקעות, נסחפים אחרי באזוורדס. גברים ידברו על AI כשאפילו אין להם עדיין פלטפורמה. גם החברה שלי גם תשתמש ב־AI עוד שנה, אבל אני לא אקרא לה פלטפורמת AI". לשאלה לגבי הטענה שיזמות מתמקדות יתר על המידה בתחום האי־קומרס, יש לה תשובה שקצת קשה להתווכח איתה: "נשים יודעות על מה הן מדבות כשהן מדברות על אי־קומרס — נשים הן כוח הקנייה הגדול בעולם".

 

שומרי הסף: הכל תלוי בפגישה עם המשקיע

 

אבל הקושי של נשים להיכנס לעולם הטק אינו נובע רק מהבחירה שלהן בתחום מסוים, אלא גם מהדרך שבה התחום הזה פועל מקדמת דנא, ובעיקר מהתפקיד החשוב של קרנות ההון. כולם אמנם שמחים למצוא משקיעים, אבל יש משקיעים ששווים הרבה יותר מהסכום שהשקיעו. קרנות ההון המובילות יספקו ליזמת גם רשת של קשרים, יוקרה שתסייע לה בסבבי הגיוס הבאים, עזרה בגיוס עובדים ועוד. והרוב המוחלט של המשקיעים הללו הם גברים — 92% בעמק הסיליקון וקרוב לוודאי מספר דומה גם בישראל. אלה מחפשים אמנם רעיון רווחי, אבל מכיוון שהשקעה, במיוחד בשלבים הראשונים, מקנה גם מושב בדירקטוריון ויחסי עבודה קרובים למשך עשור בדרך כלל, לא פלא שהמשקיע רוצה להרגיש שיש לו חיבור מסוים עם היזם.

 

"דווקא סבב הסיד קשה מאוד לגיוס כי את צריכה שמישהו יתחבר לרעיון שלך, ובסבבים המאוחרים יותר המשקיע פשוט מסתכל על המתמטיקה", מעידה אורית חשאי, מייסדת חברת בריולה, שמאפשרת לנשים לרכוש הלבשה תחתונה ברשת בקלות וביעילות. חשאי, שגייסה את סבב הסיד שלה ממשקיעים פרטיים ורק אז פנתה לקרנות ההון, מעידה ש"לא קל לגייס כשאת מדברת על מוצר של נשים, כי משקיעים משלימים את ההשקעה מהבטן. כשמשקיע יושב מול יזם, הכל צריך להתחבר. גם ברמה האישית. יש משקיעים שרוצים להיות בעלי ערך בחברה ופעילים בה כשהם מגיעים לבורד. אם הם לא מרגישים שהם יכולים לתרום, אני לא יכולה להגיד כלום נגד זה". חשאי מזהה שני שיקולים מרכזיים אצל משקיעים: "האם הרעיון גדול מספיק, והאם היזם שעומדים מולו יכול להוציא אותו לפועל".

 

האם התשובה היא לנסות להציג את החברה שלך לנשים המעטות שיושבות בקרנות ההון? גורה טוענת כי "מניסיוני, יש מעט נשים בכירות בקרנות צמיחה שיש להן הסמכות להעביר החלטה והרצון לגבות אשה. זו החלטה שדורשת מאותה משקיעה להיות מאוד בטוחה בעצמה, כי כנראה מדובר במיזם שנראה פחות סקסי". גם חשאי לא בטוחה שזה הפתרון: "אין הרבה משקיעות בארץ. כשהתחלתי, אמרו לי 'לכי תפגשי משקיעות בכירות', אבל זו היתה עצה מיותרת כי הפורטפוליו שלהן לא התאים לי. אני לא אפנה לאשה רק בגלל שהיא לובשת חזייה ויש לה כסף".

 

ההפסד של כולנו: נשים מעלות את הרווחיות

 

השנים האחרונות משופעות במחקרים שמראים כי ככל שהגיוון התעסוקתי בתוך החברה גדול יותר, גם שורת הרווח גדלה בהתאם. מחקר של חברת הייעוץ מקינזי מ־2015 סקר 350 חברות באמריקה ובבריטניה ומצא שלחברות שמובילות את מדד הגיוון בהעסקת נשים יש 15% יותר סיכוי להציג תשואות טובות יותר למשקיעים. בחברות שיש בהן גם גיוון אתני, האחוזים האלה גבוהים אפילו יותר. למעשה, על כל עלייה של 10% בגיוון המגדרי, ניתן לראות עלייה של 2% עד 4% בשורת הרווח.

מחקרים כאלה דוחפים את חברות הטכנולוגיה ואת קרנות ההון להעסיק עוד נשים במגוון תפקידים, אבל הסיבה לא צריכה להיות רק שורת הרווח. מחצית האוכלוסייה הן נשים, ומגיע להן להשמיע את קולן בתעשייה ששולטת בכל תחומי החיים.

 

למרבה השמחה, נתוני המחקר והיזמות שדיברנו איתן מעידים שבשנים האחרונות ניכר שינוי. יש יזמים, וכנראה גם משקיעים, שהחליטו במודע לקדם נשים לתפקידי מפתח בכל השקעה חדשה ועם כל מינוי חדש בחברה. ובכל זאת, יש לקוות שנתונים כמו אלה שהצגנו בכתבה הזו יגבירו את המודעות לאפליה המתמשכת. ואולי, כמו שאומרת חשאי, יותר נשים יגלו את היתרונות שבהקמת חברה משלהן — "דווקא כשאת הבוסית של עצמך, קל הרבה יותר לשלב בין קריירה למשפחה. תהיי את הבוסית במקום להיות כפופה לבוס שקובע פגישות בשש בערב".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x