שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
ועידת לונדון

ועידת לונדון

מה הסיכוי של יזמי הייטק ישראלים לגייס כסף בבריטניה?

מנהלת ההשקעות של Virgin Managment מאמינה שחברות ישראליות לא יתקשו בגיוס כספים בממלכה, בעוד שמנהל קרן דיסרפטיב חושב שלישראלים יש סיכוי נמוך מאוד לגייס מחוץ לישראל. מה חושבים הבכירים האחרים שהשתתפו בפאנל ועידת "כלכליסט" הנערכת בלונדון?

עומר כביר, לונדון 16:3217.11.16

"אין סיבה שחברה ישראלית תתקשה לגייס כסף בבריטניה" – כך אמרה קלאודיה דה אנתוני, מנהלת השקעות ב-Virgin Managment, במהלך Mind The Tech, ועידת לונדון לחדשנות וטכנולוגיה של "כלכליסט", שנערכת במתחם MarketTech בקמדן מרקט.

 

"אנחנו מעוניינים בחברות ישראליות, בגלל היזמים ובגלל מגזרים שלא חזקים כאן", אמרה דה אנתוני, שדיברה בפאנל שעסק בתפיסות של משקיעים ו-VC בנוגע לתעשיית ההייטק בישראל, בהנחיית מנכ"לית לאומיטק, יפעת אורון. "לונדון היא פלטפורמה נפלאה להיכנס לכל אירופה, זה האקוסיסטים הכי טוב באירופה. המיקוד שלנו משתנה גם לחברות בתחומי הפינטק והאדטק, ויש הרבה חברות חזקות בישראל. יש לנו זרוע השקעות ירוקה שהשקיעה בחברות בתחום בישראל, ואנחנו רוצים להגדיל את ההשקעות שלנו ולעשות יותר בישראל וגם באירופה".

 

 


 

דה אנתוני ניסתה גם להסביר למה אין חברות בריטיות שרוכשות חברות ישראליות: "ייתכן שזה קשור לתחומי הפעילות. יש כאן הרבה חברות פינטק ושירותים, ואני לא בטוחה שיש התאמה מושלמת לסטארט-אפים בישראל. יכול להיות שיהיו חברות שיבואו לישראל בשביל אדטק, אבל זה לא המיקוד של העיר הזו".

 

מנגד, טל ברנוח, מייסד ומנהל קרן דיסרפטיב, העריך שחברות ישראליות יתקשו לגייס כסף במדינות זרות. ליזמים ישראלים יש סיכוי נמוך לגייס מחוץ לישראל", הוא טען. "יש תחרות ענקית. אם המשקיעים שלך בעמק הסיליקון או בלונדון יש תחרות גדול יותר, והם גם יעדיפו חברות שנמצאות בסביבה הקרובה שלהן. ואם חברה מנסה לגייס בבריטניה אבל השוק שלה בארה"ב או באסיה, משקיעים לא יתעניינו כי הם רוצים מוצר שרלוונטי בעבורם".

 

רמי ברכה, שותף מנהל בפיטנגו, הוסיף: "יש חוסר התאמה בין הכסף שזמין לסטארט-אפים בישראל לבין הביקוש. הביקוש הרבה יותר גבוה מההון הזמין. יש מעט מאוד שומרי סף עם קצת כסף לעומת ביקוש עצום. אנחנו מנסים לבחור את הסטארט-אפים הטובים ביותר. המשקיעים בבריטניה גם רוצים להשתתף במסיבה הזו, ושולחים נציגים שיהיו חלק מהאקוסיסטם. מנגד, יזמים שהולכים לבריטניה כי לא גייסו בישראל, זה בעייתי".

 

יוסי מולדבסקי, מייסד פלאס ונצ'ורס, אמר שקרנות ההשקעה הבריטיות הן אלו שצריכות לעשות מאמץ גדול יותר על מנת להתחבר למשקיעים ישראלים. "רוב היזמים שאנחנו רואים מחפשים את הלקוח הראשון שלהם, וישראל היא כמעט תמיד שוק טוב יותר בעבורם – מבחינת הסביבה, התרבות, אזור הזמן וכו'", הוא אמר. "רק אחרי הלקוח הראשון הם ילכו לארה"ב. אנחנו מעודדים יזמים לבדוק אם הם יכולים לעשות את הלקוח הראשון כאן, כי אפשר לעשות את זה גם אם יש כמות קטנה של כסף בבנק. החברות הבריטיות צריכות להשקיע יותר מאמץ להגיע לישראל. החברות האמריקאיות הן יותר חלק מהאקוסיסטים שלנו, וליזם ישראלי יותר קל להיפגש אתן ולהתחיל בשיחה. החברות בבריטניה צריכות להיות יותר פעילות, לבוא לישראל ולפתח מערכות יחסים. אני מקווה שהם יגיעו לישראל ויחפשו שם השקעות". 

משתתפי פאנל המשקיעים בוועידת "כלכליסט" בלונדון. מימין: מנחת הפאנל יפעת אורון, טל ברנוח, רמי ברכה, לימור בקר, יוסי מולדבסקי וקלאודיה דה אנתוני משתתפי פאנל המשקיעים בוועידת "כלכליסט" בלונדון. מימין: מנחת הפאנל יפעת אורון, טל ברנוח, רמי ברכה, לימור בקר, יוסי מולדבסקי וקלאודיה דה אנתוני צילום: אוראל כהן

 

לימור בקר, מנהלת הפעילות בישראל של Hamilton Lane, אמרה: "אנחנו מאמינים בישראל ומשקיעים בישראל כי סבורים שההחזר יהיה נהדר. יש כאן הון אנושי ואקוסיסטם נהדרים שדומים רק לאלו של סיליקון ואלי. חברות בישראל שואפת להיות גלובליות מהיום הראשון, ואנחנו מאוד אוהבים את זה. יש כאן יזמים שהם מובילים עולמיים בתחומם, אנחנו מקווים להגדיל את ההשקעות ולגוון אותן בעתיד ולהביא הרבה כסף לישראל".

 

עוד דנו הפאנליסטים על המהפכה שעברה בשנים האחרונות תעשיית ההייטק הבריטית. "השוק בבריטניה גדול פי 8 מישראל מבחינת אוכלוסיה, אבל מבחינת השקעה היא זהה", אמר ברנוח. "עשו כאן זינוק מדהים בשנים האחרונות, וצריך לבחן את האקוסיסטם כדי להבין האם התעשייה תצליח. עכשיו עושים כאן מה שישראל עשתה לפני 20 שנה – הממשלה תומכת ודוחפת חזק את תעשיית ההייטק. זה נתן סיוע משמעותי לחברות צעירות, בדיוק כפי שקרה בישראל.

 

"בישראל יש יותר VC מכאן והם הרבה יותר פעילים. אלו שכאן מעטים יותר, אבל הההשקעות שלהם גדולות יותר. אחרי הברקזיט, התחלתי לבדוק בקרב מכרים כמה מהם מתכוונים לעשות עסקים או להשקיע בברטיניה. מכיוון שהשוק האירופי כל כך מפורר, הרבה יותר קל לנו לעשות השקעות כאן. האקוסיסטם התפתח מאוד, ואני מעודד מאוד ממה שראיתי כאן".

 

ברכה סיפר: "לפני חצי שנה השתתפתי בוועידת חדשנות בנורבגיה, שכונסה בעקבות הירידה במחירי הנפט. בדברים שנשאתי שם דיברתי על השקעות של מדינות שונות בחדשנות. ישראל ובריטניה היו בראש הרשימה, נורבגיה ואלבניה בתחתית. לישראל יש משאב טבע משמעותי אחד – שאין לנו שום משאבי טבע. היינו חייבים ליצור ולייצא טכנולוגיה גלובלית. המצב בבריטניה אחר – יש להם גם שוק גלובלי וגם שוק מקומי. לנו אין את הבעיה הזו, אנחנו חושבים רק גלובלית.

 

"בתור משקיעים, כשאנחנו מסתכלים על בריטניה אנחנו עושים את זה משתי זוויות. יכול להיות שנראה כאן חברה שחושבת גלובלי כמו שאנחנו מכירים בישראל, והשקענו באמת בחברה כזו בתחום למידת המכונה. אבל אנחנו גם מתעניינים בחברות מקומיות. ככה צריך להסתכל על אירופה".

 

לסיום, דיברו חברי הפאנל על ההשפעה האפשרית של האקזיט על תעשיית ההון סיכון בבריטניה. "לא ראיתי בקרב משקיעים בבריטניה סנטימנט שלילי או שינוי משמעותי לפני או אחרי הברקזיט", אמר ברנוח. חשבנו שהברקזיט יהיה סוף העולם, אבל העולם ממשיך. השוק כאן חזק, יש רעב גדול, משקיעים רוצים להשיך להשקיע. לא ראיתי שום שינוי".

 

מולדבסקי אמר דברים ברוח דומה: "מי שיש לו מוצר טוב יצליח לגייס כסף. מי שלא, יתקשה. אני לא רואה השפעה של הברקזיט. משקיעים בוחנים את ההשקעה בפני עצמה".

 

בקר, מנגד, דווקא היתה אופטימית. "בשנים האחרונות ראינו נזילות גדולה מאוד והפצה גדולה של כסף, מה שהוביל לשוק גיוס גדול", היא אמרה. "רוב השותפים בחברות הגדולות מוצאים הזדמנויות בחברות אירופאיות שיהיו המובילות הגלובליות. אף אחד לא יודע מה יהיו התוצאות של הברקזיט, אבל הוא יכול להיות הזדמנות ואנחנו נמשיך להשקיע בכל האזור".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x