שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

תכנוני המס של האלפיון העליון בסכנה: המיסוי על דיבידנד מחברות ארנק יושווה למס הכנסה

מנכ"לים שכירים רבים מעדיפים להקים חברות ארנק ולמשוך מהן דיבידנדים במקום לקבל משכורת שמחויבת במס גבוה יותר. תזכיר חוק שהפיץ האוצר בשבוע שעבר קובע כי בשני המקרים שיעורי המס יהיו זהים. נסיונות קודמים לחסל את התופעה נזנחו

מיקי פלד 07:3129.08.16

משרד האוצר ורשות המסים לוקחים את הניסיון לסגור את חברות הארנק צעד אחד קדימה. בשבוע שעבר הפיץ המשרד את תזכיר הצעת החוק של רשות המסים לשינוי המיסוי על חברות הארנק שנחשבות לאחד מתכנוני המס הבוטים בקרב בכירי השכירים בישראל. באוצר מעריכים שבאמצעות מיסוי רווחים שנצברו בקופות חברות הארנק, מיסוי הלוואות מחברות הארנק בדומה לדיבידנדים ומתן האפשרות לרשות המסים להורות על חלוקת רווחים שנצברו, ניתן יהיה להעלות את הכנסות המדינה בכ־300 מיליון שקל וכן למנוע את הקמתן של חברות נוספות. ועדת שרים מיוחדת לתקציב המדינה ל־2017—2018 צפויה לדון בתזכיר החוק ולאשר אותו בעוד שבועיים.

 

המקרה הקלאסי שבו מוקמת חברת ארנק הוא של מנכ"ל בחברה גדולה שעובד בה במשרה מלאה ושמגיע להסכמה עם בעלי אותה חברה שלפיה במקום שיוגדר כשכיר ויקבל תלוש שכר, הוא יוגדר כספק של החברה ויקבל תשלום כנגד חשבונית. לשם כך אותו מנכ"ל מקים חברה שמספקת שירותי ניהול לחברה שבראשה הוא עומד ושבה הוא מועסק כשכיר.

 

הסיבה לכך כספית. חברת הארנק מאפשרת לשכיר למנכ"ל לשלם פחות מס, שכן חברת ארנק משלמת מס חברות של 25% על הכסף שמתקבל מהחברה שלה היא מספקת שירותי ניהול והמנכ"ל משלם רק 30% מס על הכספים שהוא מושך מממנה כדיבידנד (שמהווים את שכרו החודשי בפועל), בעוד על המשכורת שאותה קיבל כשכר הוא שילם מס הכנסה ודמי ביטוח לאומי שמגיעים לכמחצית משכר הברוטו שלו.

 

כך, למשל, מנכ"ל שמרוויח כשכיר 100 אלף שקל ברוטו בחודש ושעלות העסקתו היא 130 אלף שקל בחודש, משאיר בידיו משכורת נטו של 55,730 שקל בחודש, בעוד באמצעות חברת ארנק הוא ישאיר בידיו משכורת נטו של 61,596 שקל בחודש.

 

אך היתרון הגדול של חברות הארנק מבחינת המנכ"לים הוא לא ההבדלים בשיעורי המס, אלא האפשרות להשתמש בכסף שנשאר בקופת חברת הארנק ככסף אישי שהשימוש בו לא מצריך תשלום מס דיבידנד. בכסף הזה יכול אותו מנכ"ל לקנות ניירות ערך, מכוניות, דירות להשקעה, לרשום הוצאות פרטיות שונות כהוצאות משרדיות ואף לרכוש דירת מגורים שאותה החברה משכירה לבעליה. כל הרכישות הללו נחשבות להוצאות של החברה והן אינן מחויבות במס.

 

 

המטרה: להפוך את ההחזקה בחברות הארנק ללא כדאית

השינוי העיקרי שמנהל רשות המסים משה אשר רוצה להכניס לחוק הוא פשוט: אם מחצית מהכנסותיה של חברה כלשהי מגיעה מלקוח אחד, אז יראו בכל הכנסותיה — כולל אלו שהגיעו ממקורות אחרים — כהכנסה אישית של בעל החברה שמחויבת במס הכנסה.

 

במילים אחרות, אם החברה הכניסה 100 אלף שקל בחודש, היא תשלם מס חברות של 25% ובעלי החברה ישלם מס הכנסה על כל סכום שימשוך ממנה במקום מס דיבידנד. כלומר, אם אותו מנכ"ל שמשתמש בחברת ארנק בוחר למשוך את היתרה — 75 אלף שקל — הוא ישלם מס הכנסה של כ־50%, כלומר במקום מס דיבידנד של 30% כפי שהוא משלם היום. זהו הדין בנוגע לכל סכום שימשוך ממנה.

 

השינוי השני שרשות המסים רוצה להכניס לחוק נועד למנוע את הטריק שבמסגרתו הדיבידנד שנמשך מהחברה מוגדר כהלוואה — טריק שמאפשר להימנע מתשלום מס דיבידנד. לדוגמה, בעל חברת ארנק רוצה למשוך בחודש כלשהו 50 אלף שקל. אם ימשוך את הכסף בדרך המלך, הוא ישלם מס של 15 אלף שקל. במקום לעשות זאת, הוא יכול להגדיר את המשיכה כהלוואה שנותנת החברה לבעלים בתמורה לריבית שוק של 3% בשנה. כך הוא יחזיר לחברה שלו עצמו 1,500 שקל בשנה. פי תזכיר החוק, הלוואות מסוג זה שלא יוחזרו במלואן לחברה בתוך 90 יום ייחשבו כדיבידנד לכל דבר מבחינת מיסוי, וכך רק מי שבאמת זקוק להלוואה מהחברה שבבעלותו לתקופה קצרה יעשה זאת.

 

השינוי השלישי נוגע לכל החברות במשק וככל הנראה בעייתי יותר ליישום. ברשות מזמן רוצים לשים את היד על רווחים שנצברים בחברות ולא מחולקים לבעלי המניות, משום שהם אינם מחויבים במס מעבר למס חברות בשנה שבה נוצרו כל זמן שהם לא מחולקים. לעתים מדובר בעשרות מיליוני שקלים שנצברים במשך שנים בקופת החברה. ברשות טוענים שהחברות לא צוברות את הכספים האלו לצורך השקעות עתידיות שמתוכננות כבר היום, אלא רק כדי להתחמק מתשלום מס. ברשות רוצים לאפשר לקבוצה של פקידים בכירים להורות לחברה לחלק את הרווחים לבעלי המניות כדי שהם ימוסו.

 

כאן טמון מוקש. קשה לשים את האצבע על מתי מדובר בצבירת מזומנים לצורך השקעה עתידית ומתי לא. לדוגמה, בעל חברה יכול להגיד שהוא צובר מזומנים משום שהוא מחכה לירידת מחירים בשוק המשרדים כדי לקנות לחברה משרדים חדשים. האם במקרה כזה נכון להורות לו לחלק את הרווחים משום שמדובר בתכנון מס לא לגיטימי? כמה זמן סביר שבעל חברה יחכה לירידת מחירים בשוק? לשאלות האלו אין כרגע תשובה.

 

 

שר האוצר לשעבר יאיר לפיד. דחה את החקיקה בחצי שנה שר האוצר לשעבר יאיר לפיד. דחה את החקיקה בחצי שנה צילום: אוראל כהן

 

החוק לא חף מבעיות והפשרות בדרך

על המוקשים האלו עומדות ללחוץ לשכות עורכי הדין ורואי החשבון שנציגיהן ינכחו בדיונים של ועדת הכספים כשהנושא יגיע לשולחנה. כבר עכשיו אפשר לומר שבחלק מהמקרים האוצר יצטרך להתפשר ולתת משהו ללשכות המקצועיות ולחברי הכנסת כדי להבטיח שתזכיר החוק לא יסוכל ויהפוך לחוק.

 

כך, למשל, סביר כי בסופו של דבר הרשות תתפשר ותעלה את רף ההכנסה מלקוח יחיד שלפיו נקבע אם ההכנסה נחשבת לאישית ומחויבת במס הכנסה או לא מ־50% ל־70%–80%. אך גם אם זה מה שיקרה בסוף, זה לא באמת משנה משום שאם האוצר יצליח להעביר את הסעיף הזה, הוא יפגע בכל מקרה בפעילותן של חברות הארנק הקלאסיות ובתמריץ להקמת חברות נוספות משום שבפועל סעיף זה אומר שהמיסוי על בעלי חברת ארנק יהיה זהה למיסוי של שכיר.

 

בעיות משמעותיות יותר עולות נוכח הסעיפים האחרים. נשיא לשכת רואי החשבון יזהר קנה אמר כי "החלק שבולט בבעייתיות שלו הוא זה שנותן לרשות המסים אפשרות להורות על חלוקת רווחים. לפקיד השומה יהיה קשה להחליט שאתה צריך לחלק את הרווחים כי אתה לא מתכוון להשתמש בכסף בקרוב . בכלל, צריך מאוד להיזהר מלהרים את החיץ שבין בעלים של חברה לחברה עצמה. מה יקרה אם פקיד השומה יגיד שהוא דורש שהחברה תחלק את הרווחים הצבורים שלה, תשלם מס ואז החברה תיקלע לקשיים ולא יהיה לה כסף בקופה כי הוא חולק בהוראת רשות המסים? הבעלים שלה יתבעו את פקיד המס?". גם יו"ר משותף של פורום המסים בלשכת עורכי הדין, עו"ד ורו"ח יוסי אלישע, מסכים עמו: "זה אבסורד. הדבר מאפשר לרשות המסים להתערב בשיקולים לגיטימיים של חברה שאין לה כלים לבחון".

 

באוצר יודעים שמדובר בסוגיה מורכבת בשל שיקול הדעת הנרחב שיימסר בידי הפקידים הבכירים ברשות שמהווה פתח לתלונות רבות כולל תביעות בבתי משפט מצד חברות שקיבלו הוראה לחלק רווחים. לכן השאלה היא האם ברשות יצליחו להגיע לפשרה סבירה עם לשכות עורכי הדין ורואי החשבון מתוך הבנה שהסעיף הזה לא יוכל להתממש ללא קביעת גבולות גזרה שיהפכו את הוראת חלוקת הרווחים לאפשרית רק במקרים ברורים וחד־משמעיים.

 

לדברי קנה, גם הסעיף שמטרתו למנוע מתן הלוואות לבעלים גורף מדי: "במקרי הקיצון רשות המסים צודקת, אבל היא הולכת למהלך קשוח שמכליל הרבה מאוד מקרים סבירים. בוא נניח שלבעל מניות יש עסק עונתי והוא זקוק לעוד מעט אשראי לעונות החלשות. זה לא טריק שנועד להיות תכנון מס לא לגיטימי".

 

אלישע הוסיף ואמר שמלכתחילה "לראות את חברות הארנק כתכנון מס לא לגיטימי זה כמו לראות את השקעותיהם של משקיעים ברכישת שלוש דירות להשקעה כדבר לא לגיטימי.

 

 

מנהל רשות המסים משה אשר. מעלה הילוך מנהל רשות המסים משה אשר. מעלה הילוך צילום: עמית שעל

 

"לכל אחד יש זכות יסוד להתאגד כחברה במסגרת ההחלטה איך לבצע את הפעילות העסקית שלו. את המקרים שבהם הדבר מנוצל לרעה צריך לבחון, אבל בתזכיר החוק הזה רשות המסים רוצה לקבוע משהו קטגורי. נגיד במקרה של ההלוואות, אין סיבה לשלוח אדם לקחת הלוואה מבנק אם יש לו יכולת לגייס את הכספים ממקורות אישיים".

 

ואכן, ככל הנראה גם בנוגע לסעיף שמטרתו למנוע מתן הלוואה לבעלי חברת הארנק רשות המסים תצטרך להתפשר ולהאריך את התקופה שבה ניתן להחזיר את ההלוואה מ־90 יום לחצי שנה ואולי אפילו יותר. ייתכן גם שהפשרה תבוא בצורת הצבת תקרה לסכומים שניתן לקחת כהלוואה מחברות הארנק.

 

עד היום נעשו כמה נסיונות למסות את חברות הארנק בשיעורים גבוהים יותר אך בסופו של דבר הם נזנחו. ב־2011, לאחר המחאה החברתית, המליצה ועדת טרכטנברג להקים צוות מיוחד שידון בנושא. הצוות סיים את עבודתו והציג מסקנות ב־2013, אך ביולי 2014 החליט שר האוצר דאז יאיר לפיד לדחות את החקיקה בנושא משום שהתגלו אי־הבנות עם לשכות עוה"ד ורו"ח על יישום המלצות הצוות. בדצמבר של אותה שנה הממשלה התפרקה והחקיקה בנושא נדחתה.

האם הפעם מרחפת סכנה ממשית מעל תכנוני המס של בכירי השכירים במשק הישראלי?

בטל שלח
    לכל התגובות
    x