הבועה נרגעה: ההנפקות מוציאות את האוויר מחדי-הקרן

ואולם, בתקופה האחרונה נראה שהשפיות מתחילה לחזור לשוק. נכון, אובר עדיין מגייסת מיליארדים על ימין ועל שמאל וזוכה להערכות שווי מטורפות של עד 70 מיליארד דולר, אבל לפחות ברגעי האמת שלפני ההנפקה או המכירה האוויר פוקע מהבועות.

איור: יונתן פופר

בימים אלה שתי חברות יוצאות לבורסה לראשונה: שירות התשלומים סקוור של מייסד טוויטר ג'ק דורסי ומאץ' גרופ — שמפעילה אתרים ואפליקציות דייטינג פופולריים ובראשם טינדר, OKCupidו־Match.com. בניגוד להנפקות קודמות של חברות טכנולוגיה מדוברות, אלו אינן מלוות בפסטיבל תקשורתי נלהב ובהערכות שווי בלתי מבוססות.

שוויה של מאץ' גרופ מוערך בעד 3.4 מיליארד דולר בלבד, כמעט גרושים בהשוואה להנפקות הייטק אחרות בשנים האחרונות, ופחות ממחצית מהשווי שלפיו הונפקה קינג. אפליקציית טינדר המפורסמת אמנם אינה מספקת לה הכנסות ראויות לציון, אך בזכות שירותים ותיקים ומבוססים אחרים דיווחה החברה על הכנסות של 888 מיליון דולר ורווח נקי של 148 מיליון ב־2014.

סקוור, מצדה, אמנם אינה מוכרת ופעילה בישראל, אך בארה"ב היא כבר שם דבר: בתי עסק שמקבלים תשלומים באמצעות האפליקציה (וקורא הכרטיסים הנלווה) נמצאים בכל מקום — ממשאיות אוכל במנהטן ועד ירידי אמנות מחוץ לערים הגדולות. לא רק שיש לה טכנולוגיה מתקדמת, היא גם הצליחה ליצור שינוי אמיתי בכך שהתחברה לעסקים קטנים וביתיים שקודם לכן לא יכלו לקבל תשלומים בכרטיס אשראי. ואם לא די בזה, בעת האחרונה החל השימוש בסקוור אף להחליף פתרונות סליקה רגילים במסעדות פופולריות ובחנויות. שלא כמו סטארט־אפים אחרים, מדובר בשירות שהמודל העסקי עומד בלב פעילותו והוא נהנה מגידול בהכנסות בכל התרחבות.

טינדר. לא מכניסה הרבה כסף, אבל מאץ' גרופ שמאחוריה רווחית

ההנפקה של סקוור נחשבה לכשלון והיא לא גייסה את כל היעד שלה - זאת למרות שהורידה את השווי המשוקף לה מ-4.2 מיליארד דולר ל-2.9 מיליארד דולר בלבד. זאת לאחר שהכנסותיה עמדו על 708 מיליון דולר והיא רשמה הפסד נקי של 117 מיליון ב־2014. לפני שנה הוערך שווי החברה ב־6 מיליארד דולר. העובדה שהנתון הזה ירד בחדות לפני ההנפקה, למרות ההכנסות המרשימות ואפיק הגידול הניכר בשוק שמתעורר בימים אלה, מעידה על מתינות וזהירות — אולי אפילו זהירות יתר — מצד המשקיעים, שמשתלבת במגמה רחבה יותר של היחלשות המדדים המובילים בחודשים האחרונים. ההפך המוחלט ממה שקורה בבועה.

ואם נחזור לרגע לקינג ולקנדי קראש, אפילו היא הצטרפה למגמה החדשה. רכישתה החודש בידי ענקית המשחקים אקטיוויז'ן־בליזארד התבצעה לפי שווי של 18 דולר למניה, פרמיה של כ־20%. השווי הכולל עמד על 5.9 מיליארד דולר, 1.65 מיליארד פחות מבעת ההנפקה. לא בהכרח מהלך נבון, אבל עסקה סבירה, מפוכחת והגיונית בהתחשב בביצועי המניה והחברה.

"רגע", תגידו, "אבל מה עם סנאפצ'ט?". שירות ההודעות הפופולרי, שטרם הציג מודל הכנסות אמיתי, זכה להערכות שווי מטורפות עד העת האחרונה. אלא שאפילו הבועה הזאת פוקעת, עוד לפני ההגעה לבורסה (אם תהיה כזו): בסבב הגיוס האחרון שסגרה החודש הוערכה סנאפצ'ט ב־12 מיליארד דולר, ירידה של 25% לעומת קודמו.

זה לא אומר שכל הסטארט־אפים ירדו לקרקע המציאות, אבל זו כבר לא הריצה המטורפת להנפקות ענק שאפיינה את ימי זינגה וגרופון, שתי חברות שצאו לבורסה בשווי עצום (7.6 מיליארד ו־12.6 מיליארד דולר, בהתאמה) ב־2011 רק כדי להתרסק ולהיכתש ברבעונים שאחרי ההנפקה (2.3 מיליארד דולר ו־1.6 מיליארד דולר כיום, בהתאמה). הפעם נראה שיש ניסיון להצמיד לכל חברה, גם עתירת באזז, שווי אמיתי והגיוני. כזה שיאפשר לכלל המשקיעים להרוויח בשנים הבאות, במקום לאפשר למייסדים ולמשקיעים המוקדמים לעשות קופה ולברוח.

האם זה אומר שאין שום סיבה לחשוש מבועה? לא, אבל נראה שההתנהגות חסרת ההיגיון הקשורה לחברות טכנולוגיה לוהטות מתחילה להירגע. קול ההיגיון חוזר לתפוס פיקוד בעמק הסיליקון ובוול סטריט, וכעת היזמים צריכים להתמודד עם מציאות הרבה יותר שפויה.