צנזורה מפתיעה: סמסונג וגוגל נגד אפליקציות לקהילה הגאה

אפליקציית ההיכרויות לחברי קהילת הלהט"ב, הורנט (Hornet), אינה זמינה להורדה למשתמשי חנות האפליקציות של סמסונג. אפליקציה זו ועוד מספר אפליקציות דומות אינן זמינות בארה"ב, איסלנד, קוריאה ובעוד מספר מדינות, כך לפי דיווח של באזפיד.

אם חברה דרום קוריאנית גלובלית כסמסונג מרשה לעצמה להפלות משתמשי אפליקציות שתוכנן אינו עולה בקנה אחד עם השקפותיה, מה אפשר לומר על גוגל? מסתבר שלמרות שהחברה מציעה מספר אפליקציות כמו הורנט, גרינדר או סקראף למשתמשים הקוריאנים, אפליקציה פופולרית נוספת, Jack’d, נפסלה לשיווק במדינה בגוגל פליי בלי הסבר ברור.

מפנייה לגוגל, מסתבר שהחברה הורידה כ-293 אפליקציות מגוגל פליי לבקשת הוועדה הקוריאנית לדירוג משחקים - גוף ממשלתי האמון על מדרוג אפליקציות ומשחקים. דוברת של ארגון זכויות הגולשים, ה-EFF, הסבירה שבמקרה הזה, רוב הסיכויים שהדרישה להורדת האפליקציה הגיעה מגורם ממשלתי במדינה. 

מכשיר סמסונג. מה יש לחברה נגד אפליקציות לגייז? צילום: ניצן סדן

ומה עם האייפוניסטים?

דרום קוריאה מהווה דוגמה משונה ליישום מדיניות צנזורה באפליקציות. למשתמשי אייפון במדינה אין שום בעיה להוריד את האפליקציות האלה, וכולן זמינות להורדה מהאפסטור. אבל אחוז משתמשי האייפון היה זניח מאוד שם ועד השקת האייפון 6, החזיקו מכשירי אפל בפחות מ-15% מהשוק.

עוד נקודה מעניינת היא שלאפליקציית Jack’d יש כחצי מיליון משתמשים בדרום קוריאה, תוצאה של שימוש אקטיבי בשירותי VPN. מדיניות הצנזורה בדרום קוריאה היא תולדה של מלחמתה עם שכנתה הצפונית. אבל תוצאה מעוותת של היכולת לנטר את האינטרנט היא הרחבה של סמכויות הצנזורה גם לתוכן שמוגדר כ-"תועבה" או "תוכן שיכול הזיק לילדים".

מכתב ששלח מנכ"ל סמסונג למפתח של הורנט הבהיר שהאפליקציה לא יכולה להופיע בחנות בגלל ש"ערכי מוסר מקומיים או חוקים מונעים הפצה של תוכן להט"בי". האיזורים שנכללים בהגדרה הזו לדידה של סמסונג כוללים את המזרח התיכון, חלקים מדרום מזרח אסיה, ואפילו באופן מדפתיע מדינות ידידותיות לקהילה כארה"ב ואיסלנד.

המזרח הרחוק גיי-פרנדלי משנדמה. מתוך מצעד גאווה בסין צילום: איי אף פי

דוברת סמסונג הבהירה שהחברה אכן מגבילה תוכן להט"בי בהתאם למדינה - אך הסבירה שמדובר בהתנהלות שנכפית עליה בהתאם לחוקים והמנהגים המקומיים, ולא מתוך התחשבות בפירוש של המוסר או החוקים של המדינה.

"אנחנו מודעים לכך שישנם אי בהירויות או חוסר עקביות במדיניות שלנו ושהניסוח יכל לגרום לאי הבנה", הוסיפה הדוברת, קלי יאו. "סמסונג ממשיכה להתאים את המדיניות שלה בכל עת. קוד ההתנהגות הגלובלי שלנו מתחשב במגוון העובדים, השותפים העסקיים ולקוחותינו ברחבי העולם".  

צנזורה ברשת - לא לדיקטטורות בלבד

אין זו הפעם הראשונה שחברות טכנולוגיה נתפסות בצנזורה תמוהה של תוכן. זכורים מקרים רבים של הגבלת תוכן פוליטי, תרבותי ומיני בפייסבוק, טוויטר ורשתות חברתיות נוספות. אולם תופעה זו בדרך כלל מופיעה בשווקים "בעייתיים" כגון סין ורוסיה. אך אם התופעה כבר מתקיימת במקומות ליברליים יחסית כגון דרום קוריאה, זו חדשה רעה מאוד עבור שוחרי החופש ברחבי הרשת.

יש גם לזכור שהרחבת סמכויות הצנזורה בהתבסס על מצב פוליטי או בטחוני עלולה להופיע במקומות נוספים - ואפילו בישראל בה האווירה הציבורית כלפי קהילות מסויימות סובלת מפרצי שנאה וגזענות שנישאות לא פעם על גבי עמודי פייסבוק, אתרי חדשות ופורומים מפוקפקים למיניהם.