$
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי

תקנות הסייבר של נאט"ו: פוטין מת מצחוק

התייחסותה של הברית הצפון-אטלנטית לתקיפות רשת מקנה יד חופשית לנשיא רוסיה ולהאקרים שלו, אובר שוברת שיאים בתרגילים הזויים להתחמקות מרגולטורים ואיך רצח דאע"ש את הארנק הסלולרי של חברות הטלפוניה האמריקאיות

יוסי גורביץ 15:5204.09.14
ניצבים יחדיו, בערך

 

מאז 1991 ועד שלשום בערך, אחת השאלות החביבות על מומחי בטחון לאומי בארה"ב ואירופה היתה "מי צריך את נאט"ו". ארגון הברית הצפון-אטלנטית הוקם בעקבות, ובכן, ברית ההגנה הצפון-אטלנטית שנחתמה ב-1949. כעבור כמה עשורים, היו חברות בו מדינות שראו את צפון האוקיינוס האטלנטי רק בתמונות: יוון וטורקיה, למשל.

 

המטרה שלו היתה התגוננות מפני תוקפנות סובייטית והיכולת של ברית המועצות להיות תוקפנית התפוגגה יחד עם אימפריית הרשע עצמה. אם יש משהו שהביורוקרטיה של נאט"ו שמחה עליו בשקט, הרי זו האשליה של פוטין שהוא יכול להיות סטאלין: פתאום צריך את נאט"ו, פתאום אובמה מבקר במדינות הבאלטיות, מזכיר את הכיבוש הסובייטי שלהן ומבטיח שנאט"ו יגן עליהן. מאחר והארגון שרד איכשהו 60 שנה ויותר והצליח להגיע פחות או יותר בחתיכה אחת ל-2014, אז לא היה מנוס מגיבוש אסטרטגיה ללוחמת סייבר.

 

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין צילום: אי פי איי

 

נתחיל מהחדשות הטובות: על פי התקנות החדשות של הארגון שאמורות להיות מאושרות השבוע, בפעם הבאה שפוטין ינסה לעשות אסטוניה לאחת ממדינות הארגון - קרי, לשלוח את החוליגנים המקוונים והלאומנים שלו לתקוף את המחשבים שלה - נאט"ו תראה בכך מקבילה של התקפה פיזית וכל המדינות בברית מתחייבות להגיב - גם בצעדים צבאיים. מסיבות מובנות הם לא כתבו את השם המפורש "פוטין" אבל כולם יודעים למה הכוונה.

 

זה נחמד, אבל יש רק שתי בעיות: קודם כל, לך תזהה את התוקפן. כשנגמ"ש רוסי מפר את הריבונות האוקראינית, יש צילומי לוויין ובדרך כלל גם סמלי קשר מטומטמים שמאפשרים לזהות את זה. כשאסופת גלוחי ראש של נוער פוטין מחליטה לתקוף את התשתיות של ליטא, לא כל כך. התקפות סייבר יכולות להיראות כאילו הן מגיעות מכל מקום. ולפני שאתה מפציץ מישהו, כדאי שיהיו לך הוכחות רציניות מאד שהוא אשם.

 

הבעיה השניה: ההתקפה צריכה להיות "משמעותית". הפלת עמוד הפייסבוק של נשיא ארה"ב כנראה שלא תעשה את זה. מה לגבי התקפה על הבנק המרכזי של לאטביה? התקפה על אתר הפרלמנט של פולין? התקפה משולבת על אתרי ממשלת צ'כיה? מה יהיה משמעותי מספיק, כדי שמפציצים של נאט"ו יתקפו את המתנ"ס בפאתי סמולנסק שממנו מגיעה ההתקפה?

 

שני הסעיפים האלה מבטיחים שבפועל, לא תהיה תגובה צבאית על התקפת סייבר - והם יתמרצו את משטר פוטין לבצע התקפות כאלה בדיוק, כדי לבדוק את התגובה של נאט"ו. לא טוב.

 

הביטוח שלנו? סוד מסחרי

 

בית משפט גרמני אסר על שימוש בשירות של אובר, אבל זו מתעלמת בעליצות מהפסיקה וממשיכה לפעול. הפסקת הפעילות נועדה כדי לאפשר לרגולטור הגרמני לבדוק אם בכלל מותר לאובר להפוך נהגים חובבים לנהגי תחבורה ציבורית. אבל אובר לא רוצה להפסיד אף יורו-סנט בזמן הזה.

 

ואם חשבתם שזה מדהים, עוד לא ראיתם מה קורה באוהיו. אחת הטענות כנגד אובר, שעושה כמיטב יכולתה להתחמק מרגולציה, היא שבעצם אין לנהגים שלה ביטוח, או שיש להם ביטוח חלקי, ועל כן נוסעים שעולים על רכבים של אובר מסכנים את העתיד שלהם. הסניף של רשת הטלוויזיה ABC הגיש בקשת חופש מידע לממשלת אוהיו, בדרישה לחשוף את פוליסות הביטוח של החברה שהוגשו למדינה כחלק מהליך הרישוי שלה.

 

אפליקציית הנסיעות אובר אפליקציית הנסיעות אובר

 

בתגובה, אובר הודיעה שהיא תובעת את מדינת אוהיו. הדרישה שלה היא להימנע מחשיפת הפוליסות - בתירוץ המרענן שפוליסת הביטוח שלה היא בעצם סוד מסחרי. לטענת החברה, יש לה פוליסה חדשנית שמיועדת למכוניות בנסיעות משותפות - וחשיפתה תאפשר לחברות אחרות לגנוב את הקניין הרוחני שלה.

 

וואלה. אז במקרה כזה, אולי תתבעו את הגנבים? איך לעזאזל חברה שמתהדרת ב"חדשנות", "יזמות", וכל שאר מילות הבאז של עולם ההייטק מסוגלת להגן על הטענה שפוליסת הביטוח שלה היא סוד? הכלכלה הזו, שאומרים שהיא חדשה, כלל איננה חדשה: היא פשוט מקלפת את שכבות ההגנה של 150 השנים האחרונות ומחזירה אותנו למאה ה-19.

 

דאע"ש, חזית הקניין הרוחני

 

אם תראו את נאט"ו יוצאת בקרוב במבצע רחב היקף נגד ארגון הטרור דאע"ש, שנראה כאילו הוא מתעקש להציג את עצמו כנבל ג'יימס בונדי, אל תופתעו: החליפות דה לה שמאטע לא רק רצחה כמה עיתונאים, היא מאתגרת את חברות ההייטק האמריקאיות.

 

לא, לא באמצעות משחקי החתול והעכבר של הטרוריסטים ביוטיוב, פייסבוק וטוויטר; באנגלית קוראים לדאע"ש ISIS, ראשי תיבות של "המדינה האיסלמית בעיראק וסוריה". לפני שעורפי הראשים השתלטו על המותג, עם זאת, Isis ציינה בעיני רוב האנשים את האלה המצרית איזיס, דמות שנחשבת לחיובית בדרך כלל. היתה אפילו גיבורת-על בשם הזה, עם סדרת טלוויזיה בשנות השבעים.

 

פעיל דאע"ש. ניצחון בזירה לא צפויה פעיל דאע"ש. ניצחון בזירה לא צפויה צילום: רויטרס

 

לפני כארבע שנים, הכריזו ענקיות הטלקום האמריקאיות - טי-מובייל, ורייזון ו-AT&T - על הקמת מיזם ארנק אלקטרוני. בגלל שאף אחד לא שם לב מה קורה אז בעיראק, הן בחרו למיזם שלהן, שפעל בשיטת ה-NFC שאז נחשבה למבטיחה, את השם Isis. אלה מצרית של טבע וקסם, מה יכול להיות רע?

 

ואז הגיעה דאע"ש, או ISIS. וטראח. פתאום המותג, שבסך הכל עוסק בפעילות הקפיטליסטית לעילא של להקל על אנשים להוציא כסף, מזוהה לא עם חדשנות, אלא עם ברברים רצחניים מטורפים. על כן הודיעה החברה בהכנעה אמש שהיא מוותרת על המותג לדאע"ש, משנה את השם שלה ותקרא מעכשיו Softcard – כנראה מתוך חשיבה אסטרטגית שאומרת ששום ארגון טרור לא יכניס את המילה "רך" לשם שלו. "אבו ג'יהאד אל בגדדי, הרך והענוג" פשוט לא עושה את זה. 

 

קצרצרים

 

1. אינטל הודיעה שעד 2016, כל השבבים שלה יהיו נטולי מינרלי דמים. החברה התחייבה לקנות זהב, טנטלום, טונגסטן ובדיל רק ממכרות שאינם באזורי סכסוך, אינם מעשירים אלי מלחמה ואינם משתמשים במה שהוא בפועל עבודת עבדים. כך צריך; מי יתן וכל שאר ענקיות הטכנולוגיה ילכו בעקבותיה. השלב הבא: לקנות חומרים רק ממכרות בהם נשמרים תנאי עבודה הוגנים - שבימינו הם נדירים יותר מכל מינרל.

 

כריית זהב בקונגו כריית זהב בקונגו צילום: אימג'בנק, Gettyimages

 

2. עד כמה מכונת הבאז של אפל בצרות? עד כדי כך שהמעצב הראשי שלה, ג'וני אייב, היה צריך כמעט להוציא מהארון את אחד המוצרים שלה. אייב התייחס לשמועות על כך שאפל עומדת להוציא שעון חכם והשתחץ ש"שווייץ בצרות" - אם כי הניו יורק טיימס, העיתון המהוגן לכל המשפחה שהביא את הציטוט, ציין שאייב השתמש בביטוי עסיסי יותר. 

  

3. מי שכבר לא יכולים להמתין להכרזה של אפל הם עלובי החיים שמזוהים כמעריצים עיוורים של מוצריה: כמה מהם כבר חונים מול חנות אפל בניו יורק, כדי להיות הראשונים שיוכלו לקנות את האייפון החדש. אתם קולטים כמה זה מוזר? לבזבז זמן ומאמץ כדי להיות בין הראשונים שיקבלו משהו שכל מי שירצה יוכל לקנות זמן קצר אחר כך. ההכרזה על המכשיר צפויה להגיע בעוד חמישה ימים תמימים. יהיה ממש, ממש מצחיק אם החברה תפתיע ותדחה את השקת הטלפון. זה לא יקרה, אבל נסו לדמיין את הפרצופים שלהם אם כן. 

 

4. מגיפת גניבת הסמארטפונים מכה בבריטניה. הסמארטפון הוא מכשיר אידיאלי מבחינת הגנב: קטן וקל לגניבה ולהסתרה, מיוצר ביצור המוני וכל מכשיר דומה למשנהו, יקר יחסית וקל למחוק את התוכן שעליו ולמכור אותו בשוק השחור. בקליפורניה כבר העבירו חוק שקובע שכל שחנבון חייב להגיע עם כפתור הרג, אפליקציה שמאפשרת את מחיקת התוכן שלו מרחוק ואת הפיכתו לבלטה לא רווחית בעליל. בבריטניה, שרת הפנים נוקטת בגישה שונה: היא מתכוונת להודיע לציבור אילו מכשירים חביבים במיוחד על הגנבים ולהמליץ לנקוט במשנה זהירות או פשוט לא לקנות אותם. זה משונה, אבל גם שיטה, אני מניח. 

 

5. סוף חלאן לתליה: בית משפט בריטי הרשיע את הטרול פטר נאן באיומי אונס על חברת הפרלמנט סטלה קריסי ובסוף החודש יקבע את עונשו. נאן עמד מאחורי חלק מההתקפות על קריסי בפרשת האיומים בטוויטר מהשנה שעברה. התביעה הבריטית, בצדק, לא הסכימה להכנע לתפיסה שאם אתה מנסה לשמור על אנונימיות ברשת, אז אתה חופשי להתעלם מהחוק. השופטת קרעה לגזרים את עדותו של נאן, ויש לקוות שהעונש שלו יהיה בהתאם.  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x