עמק הסילי-קון והאפליקציה ששולחת אתכם לאכול עם תמהונים

GrubWithUs, יישום שמאפשר לכם לאכול ארוחות עם זרים חסרי כישורים חברתיים זוכה לשבחים בתעשייה ולכישלון בעולם האמיתי, גוגל סבורה שהרגלי גלישה אינם מידע פרטי ומעריצי אפל רוצים לבנות פסל של ג'ובס בגובה 150 מטר

יוסי גורביץ 16:2520.08.13

תגיות:

ממשיכים לחיות בסרט

פרנסי עמק הסיליקון חיים להם בבועה חמימה ונעימה שבה כל אפליקציה היא מהפכנית והדבר שהכי חסר לאנושות הוא עוד קנדי קראש. לאחרונה צצה עוד דוגמה ססגונית לניתוק שלהם מכם, הצרכנים. הפעם, מהרגלי האכילה שלכם.

הכירו את GrubWithUs, אפליקציה שנשענת על הנחת היסוד המופרכת שיש המון אנשים בעולם שרוצים לצאת לאכול מסעדה ופשוט אין להם עם מי. עד כדי כך, שיתמלא ליבם בשמחה אם יזדמן להם לאכול עם זרים גמורים. האפליקציה תזמין לכם מקום במסעדה, תקיף אתכם בזרים רנדומליים ואפילו תסייע לכם בפילוח החשבון. אז למי שפיספס, לא מדובר סתם בארוחה עם סתם זרים; מדובר באנשים שהם נטולי כישורים חברתיים ברמה כזו שאפילו להזמין מקום במסעדה זה משהו שהם צריכים בו עזרה.

לא רוצה לאכול לבד? היית רוצה שיצטרפו אליך זרים משונים? כך חשבנו

כל זה נשמע נהדר, אלא אם אתה במקרה גר במקום נידח שקוראים לו החיים האמיתיים. ספק אם יש משהו שמתאר את הבועה שעמק הסילי-קון חי בה יותר מהאפליקציה הזו; כמה מבטאוני התעשייה הקדישו לאפליקציה הזו כתבות מפרגנות. TechCrunch שבבלות מייקל ארינגטון אפילו פרסם עליה לא פחות מחמש כתבות.

שאר האוכלוסיה מפגינה פחות התלהבות מהשטות הזו: מסתבר שהאנשים שמצטרפים אליך לארוחה הם לעיתים קרובות עובדי החברה - כדי שלא ייווצר מצב בו מישהו השתמש ביישום וגילה שאף אחד לא רוצה לאכול איתו. בבדיקה שנערכה לאחרונה, נמצאו רק שני אנשים בניו יורק שהשתמשו ב-GrubWithUs.

אכילה היא פעולה חברתית. אנשים רוצים לאכול עם אנשים שהם מכירים ואכפת להם, לא זרים רנדומליים שנבחרו על ידי אפליקציה. אם הם היו רוצים לדבר עם סתם אנשים, הם היו פותחים את צ'אטרולט. זוכרים אותו? או את הגרסה החדשה שלו, איירטיים של שון פארקר? בדיוק.

מאחדים משפחות

עתה, נעבור לאפליקציה שאשכרה מצליחה להועיל לאנושות למרות שאין בה ממתקים שצריך לפוצץ. לא רחוק מאיתנו, כמה מאות קילומטרים דרומה, מתחילה אפריקה. ישראל מנסה להכחיש את העובדה שהיא נמצאת על גבולה של היבשת העניה בעולם בערך כפי שהיא מנסה להדחיק את העובדה שהיא יושבת על השבר הסורי-אפריקאי. ומה שהולך שם הוא בל יתואר: ה-Onion הסאטירי כתב לאחרונה שמצרים התדרדרה למצב של מזרח תיכון, אם כי למרבה המזל טרם פרצה שם אפריקה מלאה.

אפריקה מלאה בנקודות אסון שרבות מהן עמוסות בפליטים. בקונגו עדיין מתנהלת מה שעמיתי איתמר שאלתיאל כינה לפני כעשור "מלחמת העולם האפריקאית" שגבתה יותר מחמישה מיליון קורבנות. המצב באוגנדה לא הרבה יותר טוב.

פליטים בצ'אד צילום: cc by mknobil

UNICEF, הארגון הבינלאומי להגנה על ילדים, התחיל לאחרונה לבנות אפליקציות משלו. המטרה שלהן, בין השאר, היא לאפשר לילדים עקורים למצוא מחדש את משפחותיהם. לעתים הילדים נמצאים באותו מחנה פליטים אליו הגיעו הורים, אבל הדוחק והצפיפות לא מאפשרת להם למצוא זה את זה.

אנשי יוניסף מצלמים את הילדים ומעלים את תמונותיהם לאפליקציה. המידע הזה מסתנכרן עם המכשירים שמחזיקים אנשי ארגוני הסיוע בחלקים אחרים של מחנה הפליטים. את התמונות והשמות מראים להורים. התוצאה: זמן האיחוד הממוצע בין ילד ומשפחתו ירד משישה שבועות לשעות ספורות. אלמלא היתה זו אפריקה, הייתי אומר שזה מהפכני וקסום, אבל לאפריקה היו די והותר מהפכות ולא נותר הרבה קסם.

הסוסים ברחו? מהר, הציתו את האורווה!

שלשום (א') התברר שמשטרת בריטניה עצרה בנמל התעופה של לונדון את דיוויד מירנדה, בן זוגו של כתב הגרדיאן גלן גרינוולד. זה האחרון פרסם מידע על מערכת PRISM, אותו קיבל מהמדליף אדוארד סנודן. מירנדה הוחזק במשך תשע שעות מתוקף חוקי הטרור של בריטניה, ואחר כך החרימו השוטרים את הציוד האלקטרוני שלו. אמש (ב') הודה הבית הלבן שהמודיעין הבריטי תיאם איתו את המעצר של מירנדה.

אם היתה חסרה לעולם הוכחה שחוקי המלחמה בטרור בארה"ב ובריטניה עברו כל היגיון, הנה היא: נעצר אדם שלא היה קשור בשום צורה לפעילות חבלנית, שוחרר ללא כתב אישום וכל פשעו היה להיות מקורב למישהו שפרסם מידע מפי מישהו שהממשלה לא אוהבת. המילה "טרוריסט" משנה את הגדרתה לנגד עיניכם מ"מבצע פעולה יזומה של פגיעה בחפים מפשע" ל"מישהו שאפשר לדרוך עליו כי אנחנו הממשלה".

אדוארד סנודן, מדליף PRISM. גם מי שקשור למי שדיבר איתו חשוד בטרור צילום: רויטרס

אבל רגע, רק התחלנו: לאחר שהשוטרים החרימו את הציוד האלקטרוני של מנדוזה, הם גם השמידו אותו. למה? כי אולי הוא הכיל מידע שהיה קשור לסנודן. זה לא המקרה היחיד: עורך הגרדיאן, שפרסם חלק ניכר מההדלפות של סנודן, דיווח אמש (ב') שלפני זמן מה הגיעו אליו טיפוסים מפוקפקים מהממשלה, החרימו את הדיסקים הקשיחים שהכילו מידע שקיבל מסנודן, ירדו למרתפים של הגרדיאן ושם ניפצו אותם.

העורך, אלן רוסברידג'ר, ניסה להסביר לבריונים בעלי הסמכות שחלק ניכר מהפרסום על סנודן בוצע בכלל מניו יורק; שהם לא יכולים למנוע מהגרדיאן להמשיך ולפרסם את המידע מכל מקום אחר בעולם; שיש העתקים של החומר אצל אחרים, בכללם גרינוולד; שגרינוולד בכלל יושב בברזיל. זה לא שינה. הדיסקים הושמדו.

אז אחת משתיים: או שהממשלה הבריטית מעסיקה אידיוטים, או שהשמדת הרכוש נועדה להטיל אימה על מי שמעז להתנהג כאילו הוא חי בחברה חופשית. ומדובר בהתנהגות הכרחית: הדיסידנט הגדול ואצלאב האוול הראה שכדי להגביל משטר מדכא, יש להתנהג כאילו יש לכם את החירויות שהמשטר הבטיח - ולא בהתאם למעט שנכון בשטח.

חוק? הצחקתם את גוגל

ענקית החיפוש מצליחה לעצבן את בריטניה פעם אחר פעם: אחרי שהפרלמנט הבריטי העלה את התמנון העליז על ראש שמחתו לאור הצלחתו המובהקת בהעלמת מס, מודיעה עכשיו גוגל שהיא לא חושבת שחוקי הפרטיות של בריטניה אמורים לחול עליה.

לפני כשנתיים נתפסה גוגל כשהיא פורצת לחשבונות של משתמשי האייפון. ברירת המחדל של הפרטיות בדפדפן של האייפון היתה "לכי תמותי, גוגל", כלומר שהמידע לא עובר לספקית הפרסומות הגדולה. גוגל שתלה סקריפט בדפדפן ששינה את הגדרות הפרטיות במכשיר וגנבה את המידע הזה.

לארי פייג', מנכ"ל גוגל. לא מתרגש מפלישה לפרטיות שלכם צילום: בלומברג

זה תרגיל שרק בגללו היה צריך לקנוס את החברה בכל הכסף שהיא הרוויחה אי פעם, להכריז עליה כאויבת הציבור, להעמיד לדין את המנהלים שלה ולקבוע שכל מי שהיה מעורב בפרשה הזו לא יוכל לנהל עסק לעולם. למרבה הצער, אנחנו חיים בחברה קפיטליסטית שבה לזכותם של מעטים לעשוק את הרבים יש הרבה יותר כוח מאשר לזכותם של הרבים שלא להיעשק, אז גוגל יצאה מזה בארה"ב בנזיפה קלה ונאלצה לשלם כמה חרוזי זכוכית, קרי 22.5 מיליון דולר - אם ללארי פייג' היה אוגר סיבירי, גם הוא לא היה יוצא מהמיטה בבוקר בשביל סכום כזה.

שורה של משתמשי אייפון בריטים גם הם לא אהבו את העובדה שגוגל פרצה להם למכשירים וגנבה את המידע שלהם, שאמור היה להיות חסום בפניה - והגישו תביעה נגדה במדינה. עכשיו טוענת גוגל שני דברים: קודם כל, שחוקי הפרטיות הבריטיים לא אמורים לחול עליה; ושנית, ש"הרגלי הגלישה של משתמשי הרשת אינם מוגנים כמידע פרטי, אפילו כאשר הם עשויים פוטנציאלית להתייחס לבריאותם או למיניותם". כלומר, גלשתם ברשת וגוגל הצליחה לרגל אחריכם, למרות שנאסר עליה לעשות זאת? זב"שכם.

בתי המשפט הבריטיים בדרך כלל מגלים קצת יותר חוט שדרה מול חברות. יש לקוות שהפעם גוגל תחטוף על הראש.

קצרצרים

1. תעצרו את הפלנטה, אני רוצה לרדת: קבוצה של מעריצי אפל החליטה לסגוד לאליל שלה, סטיב ג'ובס, בדרך הישנה והטובה. הם רוצים לגייס 50,000 דולר כדי לבנות פסל בגובה חי של המת. אם הם יצליחו לגייס יותר, הם הולכים על פסל שאמור להתחרות בגודלו באחד משבע פלאי העולם העתיק, הקולוסוס של רודוס. גובהו של הג'ובס-זילה יעמוד על כ-50 מטר. מעריצים שיקדישו 200 דולר למטרה יקבלו סוודר שחור בסגנון שהיה אהוב על המשיח הנוכל, אלה שיתרמו 666 דולר (המחיר של מחשב Apple 1 והמספר של אחד, לוציפר) יוכלו "להשפיע על עיצוב הפסל" ומי שיתרום 1,995 דולר (החשיבות הקוסמית של המספר הזה חמקה מעיני) יוזמן להשקת הפסל.

פסלון ג'ובס שהוצע בעבר למכירה. הגרסה הגדולה שלו תהיה גבוהה יותר מפסל ישו בברזיל צילום מסך: micgadget.com

2. דיווחנו לפני כשבועיים על שירות המייל המאובטח Lavabit שבחר לסגור את שעריו ובלבד שלא יצטרך להעביר לידי מרגלי הממשלה האמריקאית את המידע של לקוחותיו. לא בטוח שהצעד הזה יציל אותו: הבעלים, אדאר לוויסון, צפוי לעמוד לדין בשל ביזוי בית המשפט הסודי FISA ויתכן שיילך לכלא. לא ברור לי איך יכול אדם אחד לבזות משהו ממשלתי שהוא כל כך בזוי מיסודו, אבל לא מומלץ למר לוויסון לשאול; סמכויות בית המשפט הזה אינן מוגבלות במיוחד ובקלות יוכלו לשלוח אותו לתא בגודל שלו בגוואנטנמו, בליווי שרשרת צווי איסור פרסום.

3. כל הנפיחות של עמק הסיליקון במשפט אחד: במדריך לבוני סטארט-אפים שפורסם בתעשייה נכתב: "אם (המוצר שלך) לא מעצים את המצב האנושי למספר גדול של בני אדם ובדרך בעלת משמעות, לא שווה לבנות אותו". פעם חשבנו שאפשר להעצים את המצב האנושי על ידי למידה, חקירה, שיפור מצב החברה, קידום הרפואה, מיגור העוני וחינוך לכל ילד; היום כל זה נופל על הכתפיים הצנומות של אפליקציית אייפון. עמק הסילי-קון, אתה שיכור. לך הביתה.

4. פושעים מטומטמים ואינטרנט לא מתערבבים טוב: איזה ראפר בשנקל מניו יורק התרברב ביוטיוב בכך שהוא חלק מרשת הברחת נשק. התוצאה היתה החרמת הנשק הגדולה ביותר בניו יורק בשנים האחרונות, כ-254 רובים ואקדחים. המדור קורא לעברייני העולם להמשיך להשוויץ בפשעים שלהם; מי יתן ויעשו למשטרה עבודה קלה ויפטרו אותנו מנוכחותם ונזקיהם לחברה.