$
מכשירים ומדריכים

"זה קורה, הטכנולוגיה מתחילה ללמוד אותנו"

רוב צ'אנדוק, סמנכ"ל הטכנולוגיות בקוואלקום ששווה יותר מ-100 מיליארד דולר, חושף שמהפכת המכשירים שמדברים אלה עם אלה כבר פה. "יצרנו שפה אחידה שתאפשר לכלים שמשרתים אותנו לזכור מה אנחנו מעדיפים"

הראל עילם 14:0711.07.13

כבר שנים מבטיחים לנו שממש בקרוב כל מכשירי החשמל שבסביבתנו יידעו לדבר אלה עם אלה. על פי החזון, מכונת הכביסה תוכל לשלוח התראה לטלפון כאשר היא סיימה את העבודה, נוכל לכבות את הגז או את המים החמים מרחוק במקרה ששכחנו, ונוכל לעקוב אחר צריכת החשמל והמים בדיוק רב על ידי שימוש במד חכם.

 

הבעיה היא שהחזון הזה בינתיים לא מתממש. שרוב צ'אנדוק, סמנכ"ל הטכנולוגיות וראש מרכז החדשנות בקוואלקום, מבטיח בראיון ל"כלכליסט" שמפתחת השבבים הענקית הצליחה לפצח את הקושי, וכי בקרוב המהפכה הזו, שמכונה "אינטרנט הדברים", תגיע לכל בית. צ'אנדוק הגיע לארץ במסגרת כנס IQ של קוואלקום שנערך בתל אביב. ענקית הטכנולוגיה, שמוערכת ב-102 מיליארד דולר, מעסיקה בישראל יותר מ-400 עובדים - חלק קטן מ־26 אלף העובדים שלה בכל העולם.

 

רוב צ'אנדוק, סמנכ"ל הטכנולוגיה של קוואלקום רוב צ'אנדוק, סמנכ"ל הטכנולוגיה של קוואלקום צילום: אוראל כהן

 

שפה שתחבר את כל המכשירים

 

לפי צ'אנדוק, שמשמש כמספר שתיים בהיררכיה של קוואלקום, הבעיה המרכזית היא שעדיין אין תקן אחיד שיגרום לכל המכשירים לדבר אלה עם אלה. הפתרון, לדבריו, הוא תקן בשם AllJoyn שפיתחה החברה, שנוקט גישה שונה לחלוטין לאיך "אינטרנט הדברים" צריך לקרות. במקום לחבר את כל המכשירים ישירות לאינטרנט, AllJoyn מתבסס על מרחק. אתה רוצה להתחבר למערכת הסטריאו? פשוט תתקרב אליה, המערכת תזהה את שאר המכשירים שסביבך ותחבר אותך למערכת וגם לכל מה שנמצא בבית. כך נחסך

הצורך בחיבור אינטרנט ולא נדרש תהליך אימות ארוך.

 

הטלוויזיה תזהה מכשירים סביבה הטלוויזיה תזהה מכשירים סביבה צילום: בלומברג

 

"אתה יכול להביא טלוויזיה חדשה הביתה, לתלות אותה על הקיר, והיא תדע לזהות את כל הרמקולים מסביבך ולהתחבר אליהם בלי כל שימוש בכבלים". במהלך היום, הסביר צ'אנדוק, כשתלכו ממקום למקום, תתחברו ותתנתקו כל הזמן מהמכשירים האלקטרוניים שמסביבכם. כל הזמן תהיו מחוברים לרשת, אבל הרשת הזאת תהיה דינמית - מבנה שלו קורא צ'אנדוק "הענן הפרוקסימלי". "בקרוב נראה הרבה יותר מחשוב לביש, מנעליים של נייקי למשקפיים של גוגל. כל אחד מאיתנו יהיה ענן של מכשירים שיזכרו אותנו ויתאימו את עצמם אלינו. המערכת תגיד: 'זה הבית שלך? אם כן, אני אזכור יותר פרטים עליך ועל המכשירים שיש כאן'".

 

מתחילים בתחום האודיו

 

לפי צ'אנדוק, כבר השנה נזכה לראות מכשירים שמצוידים ב-AllJoyn, שיגיעו ממספר יצרניות. "אני לא יכול לציין את החברות או המוצרים שאימצו את הטכנולוגיה. אנחנו נותנים לשותפים שלנו לבצע את ההכרזות בעצמם". שימוש אפשרי אחד, לדבריו, הוא שליטה על מוזיקה: "אם אני מזרים מוזיקה מהטלפון לרמקול, AllJoyn יכול להתחבר לתאורה ולהפעיל אותה בהתאם לצלילים. או שאני יכול לשלוט מהטלפון גם על האיקוולייזר או על הווליום של המוזיקה. הכל מחובר ומתקשר זה עם זה".

 

כבלים? מי צריך כבלים? כבלים? מי צריך כבלים?

 

והדוגמה הזו אינה אקראית: קוואלקום בחרה להחדיר את הפיתוח לשוק תחילה דרך תחום האודיו, ולאפשר לאנשים לחבר ולהתחבר לרמקולים וציוד הגברה ללא צורך בכבלים. "זה משהו שקל לצרכנים להבין אותו, להתחבר אליו ולהשתמש בו. כדוגמה, תחשוב כמה מהר אנשים אימצו את בלוטות' ברגע שנכנס לשוק, וכמה מכשירים שמשתמשים בבלוטות' צצו בשוק מאז", אמר צ'אנדוק.

 

עתיד של כוח מחשוב מפוזר

 

מבחינת קוואלקום, AllJoyn הוא רק ספתח לקראת עתיד דיגיטלי שבו כל הכלים שמשרתים אותנו יהיו מחוברים זה לזה. "ברגע שלא נצטרך פתרונות זמניים או מוגבלים כל העולם יוכל להיות מחובר, ואז ליצרניות יהיה אינטרס לעבור לטכנולוגיה הזאת, ולמפתחי אפליקציות יהיה אינטרס ליצור שירותים חדשים ומדהימים שאנחנו אפילו לא יכולים לדמיין כרגע.

 

"תחשוב שאתה מריץ משהו כבד על הטלפון או הטאבלט שלך, ואז אתה מגיע למשרד, לבית או לרכב. בעתיד תוכל להעביר את כל עבודת החישוב הזו למחשבים המקומיים והחזקים יותר. אנחנו נהיה השלד של זה, מכיוון שאנחנו יכולים להקים חיבורים מקומיים ומאובטחים ולתמוך במציאת מכשירים באזור". רשתות כאלה, שמורכבות מהרבה מאוד חלקים קטנים ומשתנות באופן דינמי, יהוו פתח לשורה ארוכה של פתרונות. כך למשל, הטלפונים הסלולריים באזור מסוים יוכלו לדבר ישירות אלה עם אלה, והרשת הסלולרית לא תקרוס במקרה של אסון טבע או עומס.

 

החזון השאפתני של קוואלקום הוא ליצור רשת כזו שתכלול למעשה כל מכשיר מחובר בעולם. רשת שבה משאבי אכסון, מחשוב ופס רחב יוזרמו למי שצריך אותם, ברגע שהוא צריך אותם.

 

צ'אנדוק חושב שהפתרון הזה משתלב באופן מדויק בכיוון שאליו הולכת תעשיית המחשוב היום. לדבריו, אנחנו מתקרבים כיום במהירות לקצה גבול היכולת של מעבדים בודדים, וגם למיצוי רוחב הפס הסלולרי האפשרי בטכנולוגיות קיימות. במקביל מתפתח תחום המחשוב המקבילי, שבו כל תוכנה מפוצלת ועובדת על כמה מעבדים ומחשבים בו זמנית. כל האספקטים האלו משתלבים בכיוון החדש של תעשיית הסלולר, שמתחילה לחשוב ברצינות על מיקרו-תאים - אנטנות סלולריות קטנות שיפוזרו גם בתוך בתים ומשרדים, במקום אנטנה גדולה אחת המכסה אזור שלם.

 

התוצאה היא מערכות מבוזרות שנהיות נפוצות יותר ויותר. "דמיין לעצמך שאני יכול לקחת תוכנה, לפצל אותה, ולחלק את יכולת העיבוד שלה בין מחשבים באזור שלי. או מערכת שיודעת להקצות לך רוחב פס מכל המכשירים באזור בהתאם למה שאתה צריך - סלולר, סיבים אופטיים, WiFi ומה לא".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x