שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
עשור של אקזיטים

אראלה לא תתקשר

האקזיטים העצומים תורמים לכלכלת המדינה, אבל לגמרי לא לבריאותם הנפשית של אזרחיה

אמיר זיו 10:1824.03.13
בסוף ינואר השנה, סתם יום של חול, נחשפה ב"כלכליסט" העסקה שבמסגרתה רכשה סיסקו את הסטארט־אפ אינטוסל. כמעט חצי מיליארד דולר שולמו תמורת החברה מרעננה, שעוסקת בהקלה על עומסים ברשתות תקשורת סלולריות. המייסד עידו סוסן, בחורצ'יק בן 27, יידרש כעת למצוא מקום לאחסן 300 מיליון שקל שהתגלגלו לכיסיו. 300 מיליון.

 

הגיע הזמן לדבר על זה. אקזיטים מעין אלה כנראה תורמים לכלכלת המדינה, אבל לגמרי לא לבריאותם הנפשית של אזרחיה. לא מדובר בצרות עין, באיזו קנאה ישראלית חמוצה נוכח הצלחתם של אחרים. מדובר בהלך רוח מרפה ידיים, תולדה של שני כוחות המתנגשים בתוכנו נוכח ידיעות כאלה: מחד התקווה שיום אחד עושר גדול ייפול בחלקנו, ומנגד ההבנה הרציונלית שזה לא יקרה. או משום שמעולם לא הקמנו סטארט־אפ או השקענו באחד, או משום שגם מבין אלה שעשו את זה, הרוב הגדול ינחל מפח נפש.

 

קשה להימנע מחלחולו של הלך הרוח הזה. כל מכירה של חברה ישראלית מקבלת תהודה תקשורתית חיובית עצומה. הסכומים מסמאי עיניים, היזמים נישאים על כפיים, והצילום המטופש־מאושר של העובדים בבוקר שאחרי מעטר את העיתונים ואתרי החדשות. כל אקזיט כזה הופך למשך כמה ימים למציאות שעוטפת אותנו. במהלך הימים האלה, ההד העצום של האקזיט אינו משאיר מקום להיגיון מפוכח. לקול פנימי שיאמר שהעושר האגדי הזה שנפל כרגע על מישהו אחר אינו יותר מעוד פרסומת מתסכלת של אראלה לחיים שאינם שלך.

 

עידו סוסן, מייסד אינטוסל. כל מכירה של חברה ישראלית מקבלת תהודה תקשורתית אדירה. ההד העצום אינו משאיר מקום להיגיון שאומר שהעושר האגדי הזה אינו יותר מעוד פרסומת מתסכלת לחיים שאינם שלך עידו סוסן, מייסד אינטוסל. כל מכירה של חברה ישראלית מקבלת תהודה תקשורתית אדירה. ההד העצום אינו משאיר מקום להיגיון שאומר שהעושר האגדי הזה אינו יותר מעוד פרסומת מתסכלת לחיים שאינם שלך צילום: אוראל כהן

 

זו אינה פרסומת מטעמו של מישהו. זו הזרקת הדלק שמניע את העולם שואף העושר שנולדנו לתוכו. אלה רק המספרים שהפכו לבלתי נתפסים - ולכן גם כה קשה להתגונן מפניהם.

 

וכך, גם אחרי שמודחקת הקנאה הטבעית, נותר ממנה צל שממשיך לרחף מעל המשרה היומיומית שרובנו מתפרנסים ממנה. כי אפילו אלה שמרוויחים היטב בסטנדרט ישראלי יידרשו ל־600 שנה בערך כדי להרוויח כמו סוסן הנ"ל. והידיעה הזאת תהיה מונחת מעתה לנצח באחורי המוח. זה גורר רפיון מסוים.

 

מה שמעמיק עוד יותר את הרפיון הוא השינוי שחל באופיים של האקזיטים בשנים האחרונות. פעם הם היו מנת חלקם בעיקר של מדענים חמורי סבר או גאוני טכנולוגיה שהשקיעו את חייהם בחברה שהקימו. אבל עכשיו גם מפתחי אפליקציה מגניבה או כאלה שמלמדים בסרטונים של חמש דקות איך לקשור עניבה מוצאים את עצמם עם אקזיט ובלי צורך לעבוד עוד דקה בחייהם. האקזיטים של עידן הרשת והסלולר מעלים על נס איזה כושר המצאה בלתי מדעי, מהסוג שלא נדרש בעבורו תואר בטכניון אלא בעיקר הבנה של מגניבות. הצלחות כאלה הופכות לכאורה את האפשרות לנחלתו של כל אחד. אבל רק לכאורה. כי אראלה לא תתקשר אלינו. מה שנשאר הוא תחושת ההחמצה, והרפיון שאחריה.

 

כן, תעשיית ההייטק היא חשובה מעין כמותה לכלכלה המקומית. היא מעסיקה יותר מ־100 אלף איש באופן ישיר, ועוד עשרות רבות של אלפים במעטפת התומכת. לא במקרה, ובניגוד למקובל כאן, אנשי העושר החדש, שלעתים הוא לא ייאמן ממש, גם נישאים על כפיים. מעמד עליון שעושרו אינו מוליד משטמה כמו זה של יצחק תשובה או נוחי דנקנר. מדובר בעושר לבן, מבוסס אינטלקט, "יהודי" אם תרצו. מעורר גאווה בלי כוכבית "אבל" לצדה.

 

צריך להודות שחלום ההתעשרות האולטימטיבית, המהירה, הוא כוח מניע, כזה שמדרבן יוזמה פרטית ופעילות כלכלית אמיתית. הוא גם מתיישב היטב עם האופי הישראלי, והתלכיד שנוצר לא במקרה הפך את ישראל למעצמת סטארט־אפ בקנה מידה עולמי, גם במספרים אבסולוטיים. אילו רק אפשר היה לגרד את שכבת הקצפת המסנוורת שמרוחה מלמעלה, היינו כנראה חיים בעולם מושלם.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x