דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי: מחקתם את התמונות המביכות מפייסבוק? הן עוד שם

הסטודנט שפייסבוק אספה עליו 1,222 עמודי מידע לא לבד: הרשת החברתית לא מוחקת משרתיה תמונות שהסירו הגולשים, למרות הבטחות בנושא. וגם: הטאבלטים עדיין רחוקים מלהחליף את המחשב האישי

יוסי גורביץ 13:2806.02.12

מה שקורה בפייסבוק נשאר בפייסבוק

 

מארק צוקרברג ניצב, שוב, בפני שערוריית פרטיות: הסטודנט האוסטרי מקס שרמס הדהים לא מעט גולשים בכמות הפרטים האישיים שפייסבוק אספה עליו. היא מסתכמת בכ-1,222 עמודים המכילים גם מידע ששרמס הורה לפייסבוק למחוק (בטור, אגב, נכתב על שרמס עוד באוקטובר, לפני שהוא היה מיינסטרים).

 

ובעוד האירופים מתעסקים בעובדה שפייסבוק עקבה אחרי שרמס גם אל האוניברסיטה שלו, למרות שהוא מעולם לא הפעיל GPS, מגיעה עוד עובדה מביכה: שלוש שנים אחרי שהבלוג ארס טכניקה החל לשאול את פייסבוק מתי היא מתכוונת למחוק משרתיה את התמונות שהבלוג הורה למחוק, החברה נאלצה להודות שהן עדיין שמורות.

 

מחיקה, אפשר היה לחשוב, היא לא פעולה מסובכת במיוחד. כותב שורות אלה מוחק קבצים על בסיס יומי ולא נתקל מעולם בכל בעיה בנושא. לפייסבוק, שכרגע מנסה למכור למשקיעים את הטענה שהיא חברת הייטק מתקדמת עם אתוס של האקרים, זו כנראה בעיה מסובכת במיוחד.

צוקרברג. למה הוא מחזיק בתמונות שלכם? צוקרברג. למה הוא מחזיק בתמונות שלכם? צילום: בלומברג

 

כל זה קורה למרות העובדה שתמונות שנשמרות בפייסבוק, ללא ידיעתו של המשתמש, יכולות לשמש – וגם שימשו – להטרדה מצד משתמשים אחרים. בניסיון צולע במיוחד של פייסבוק לבצע בקרת נזקים, היא מחקה את התמונות של כתב ארס טכניקה – אבל לא את התמונות האחרות שהוא יודע שיוצריהן ביקשו למחוק כבר לפני שנים. רשלני מאוד, מארק צוקרברג, רשלני מאוד.

 

עכשיו פייסבוק טוענת שתוך כמה חודשים היא תשלים את התהליך שבסופו תמונות שהמשתמש מחק אשכרה יימחקו אחרי 45 יום. אם אתם קונים את הסיפור זה, לאישה אחת יש כמה מניות פייסבוק למכור לכם.

 

אל תספידו את המחשב האישי 

 

אחד מכוחות-העל של סטיב ג'ובס, מלבד שדה עיוות המציאות הידוע שלו, היה היכולת לגרום לאנשים לחזור כמו תוכי על האמירות שלו. והאמירה שעליה חזרו יותר מכל היא זו שלפיה עם הגעת הטאבלט, בדגש על האייפד כמובן, העולם נכנס לעידן פוסט-PC.

 

ובכן, לא. זה לא המצב. כך אומרת חברת המעקב IDC. כן, אנשים קונים יותר טאבלטים (עבדכם הנאמן נכנע גם הוא לאופנה בשבוע שעבר), אבל הם לא מוותרים על המחשב האישי. הטאבלט עודנו צעצוע מוגבל יחסית. יש דברים שאי אפשר לעשות עליו – מקלדת פיזית היא עדיין הכרחית לעבודה רצינית, אומר בוב או'דונל, סמנכ"ל ב-IDC.

 

טאבלטים הם כלי עזר: הם אמורים לאפשר למשתמש לעשות משהו בסיסי, לשלוח אותו למחשב העיקרי שלו, ושם לעבוד עליו באמת. מה לעשות, עכבר ומקלדת עדיין הרבה יותר מדויקים ממסכי מגע. לפי הערכת או'דונל, בעתיד יהיו כלים שיאפשרו מעבר חלק יותר בין הטאבלט למחשב האישי.

 

כסיסמת שיווק – ומאז החלילן מהמלין אף אחד לא היה מוצלח יותר במכירת צעצועים מסטיב ג'ובס – "עידן פוסט-PC" היא סיסמה נהדרת. הקשר שלה למציאות, מצד שני, לא משהו. ככה זה עם אפל.

 

אייפד. לא במקום מחשב אייפד. לא במקום מחשב

 

לגייס מחבלים ברשת 

 

האם הרשת מקדמת דמוקרטיה? אולי, אבל ממש לא רק. ועדה של הפרלמנט הבריטי מצאה דווקא שהאינטרנט הוא גורם מדרבן במיוחד לקיצוניות אלימה. אם פעם הנכונות להפעיל אלימות כדי להשיג מטרות פוליטיות היתה במקרים רבים תוצאה של שהייה בבתי כלא, או של מגע אישי בין מגייסים כריזמטיים וסטודנטים באוניברסיטאות, היום הגיוס מתבצע מהבית.

 

וזה הגיוני: אם מנהיג ארגון טרור שולח מגייסים לאוניברסיטה, למשל, הסיכוי שאחד שהמגייס ייפגש עמם באיזה מקום הומה אדם הוא סוכן גבוה מאוד, וזה יכול להפיל גם מגייסים נוספים באותו מקום. בגיוס דרך הרשת מסתכן ארגון הטרור רק בלכידתו של אדם אחד – ואם הוא נוקט באמצעי הבסיסי של הצבת האדם הזה באיזו מערה באפגניסטן או סומליה, הסיכון למגייס יורד משמעותית.

 

מבלי לומר זאת יותר מדי במפורש ולפגוע בתקינות הפוליטית הקדושה, הדו"ח הזה מתייחס בעיקרו לקיצוניות איסלמית. הנתון המשמח הוא שיש ירידה ברדיקליות הזו מאז שנות הזוועה 2008-2004, שבהן לא יכולת לפתוח אתר חדשות מבלי שראשו הכרות של מהנדס אומלל מעיראק יביט בך מן המסך. הנסיגה מעיראק, והנסיגה הקרובה מאפגניסטן, עושות את שלהן.

 

עוד עולה מהדו"ח שלבריטניה יש יחידה שמטפלת בתלונות על אתרים שמקדמים טרור, שהיחידה הזו קיבלה 2,025 פניות מאז הוקמה ב-2010, ושב-10% מהמקרים היא הצליחה להוריד את האתרים הבעייתיים מהרשת.

 

קצרצרים

 

רוב משתמשי פייסבוק הן בעצם משתמשות, אבל דירקטוריון האתר לא נותן לעובדה הקטנה הזו להפריע לו: כל שבעת חבריו הם גברים. בכך פייסבוק חריגה גם בנוף הסופר-גברי של חברות פורצ'ן 500: רק 11.3% מהן מחזיקות חבר מנהלים על טהרת הגברים. בפייסבוק רוצים שתסתכלו על שריל סנדברג, הסמנכ"לית התפעולית, ותפסיקו להציק לחברה בשאלות כאלה. אבל סנדברג, על כל הצלחותיה, לא מכהנת בדירקטוריון.

 

ועוד על העימות פייסבוק-נשים: כמדי כמה חודשים שב וגואה הזעם נגד הטרשת החברתית משום שזו מוחקת תמונות של נשים מניקות. פייסבוק מתמודדת עם הבעיה הזו כבר 4 שנים בערך, וב-2008 היא טענה שהיא לא יכולה להציג תמונות של שדיים חשופים באתר שמסתובבים בו, לא עלינו, גם בני נוער. מאז היא נסוגה – כהרגלה – מהעמדה הזו, ועכשיו קובעת שמותר להראות תמונות הנקה, אבל חייב להיות בהן תינוק צמוד לשד. יותר מדי נשים סבורות שתמונות ההנקה שלהן מוגדרות כ"לא ראויות" והחשבון שלהן מוקפא בשל כך. חברת דירקטוריון מטעם פייסבוק מסרה בתגובה... אה, אופס.

 

בניגוד לפייסבוק, בית המשפט העליון הבריטי החליט להצטרף למאה ה-21 ופתח לעצמו חשבון טוויטר. החשבון נקרא UKSupremeCourt, שם ארוך מספיק כדי לעורר חשד שבבית המשפט לא ממש הבינו את הקטע. דובר מטעם המוסד אמר שהחשבון ישמש לעדכון בזמן אמת על פסיקות, כחלק ממחויבותו של בית המשפט לשקיפות. בבית המשפט מקווים לעבור לשידורים סדירים בטוויטר עוד קודם להחלטת בית המשפט בעניינו של ג'וליאן אסאנג'. גרוניס, מאחוריך.

 

גרוניס. יביא את טוויטר גם לביהמ"ש העליון שלנו? גרוניס. יביא את טוויטר גם לביהמ"ש העליון שלנו? צילום: דן בלילטי

 

ההצלחה הגדולה של מחאת האינטרנט נגד SOPA ו-PIPA, החוקים השנויים עד מאד במחלוקת שניסתה תעשיית התוכן להעביר בארה"ב, מעודדת כעת פעילים אירופיים. הללו עומדים להתחיל במאבק ציבורי נגד אמנת זכויות היוצרים ACTA, שהתקבלה לאחרונה על ידי הנציבות האירופית אך טרם אושררה על ידי הפרלמנט. עד כה הגיעו אלפי אנשים להפגנות, וסיבוב נוסף של הפגנות אמור להתרחש בשבת הקרובה.

 

פרויקט LibreOffice, הגרסה החופשית של OpenOffice שעליו השתלטה אורקל עם רכישת סאן, מדווח בגאווה שהוא נתמך על ידי כ-400 מתכנתים בזמנם החופשי, שתורמים לו מדי חודש בין 2,000 ל-3,500 שורות קוד. מספר הבאגים שהוא מנכש מגיע לכ-180 מדי חודש, מה שאומר שיש לא מעט מהמפלצות הקטנות.  

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x