שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
הסטארטאפים המבטיחים 2011

יש לנו במה להתגאות

מנכ"ל משרד האוצר סבור כי הצלחת תעשיית ההייטק בארץ נובעת מהיווצרותם של מוקדי ידע עולמיים בישראל, בתחומים כמו תקשורת, קדם דפוס ופיתוח מוליכים למחצה. מה יהיה "הדבר הגדול הבא"? ימים יגידו

חיים שני 09:5109.05.11

אחרי כמעט 30 שנה בהייטק, לאחר שהספקתי להכיר כמה דורות של סטארט־אפיסטים, יש לי היום את הזכות כמנכ"ל משרד האוצר לראות את התעשייה מזווית אחרת - כזו שמאפשרת לי להתבונן בכלל ההזדמנויות והאיומים שעומדים בפני המשק.

 

50 הסטארט-אפים המבטיחים

 

רבות כבר דובר על חשיבותה של התעשייה עתירת הידע לכלכלה. ההייטק הוא "הקטר של המשק", שתורם לתוצר בין 10% ל־15% ושתורם כ־40% להיקף היצוא. שמגדיל את שיעורי התעסוקה ושממצב את ישראל בעולם כמדינה מודרנית וחדשנית - שהרי אנחנו ה־Start Up Nation ואין ספק שיש לנו במה להתגאות.

 

הצלחת התעשייה נבעה לדעתי מהיווצרותם של מוקדי ידע עולמיים בישראל, בתחומים כמו תקשורת, קדם דפוס ופיתוח מוליכים למחצה. היא נבעה גם מהעובדה שחברות ישראליות השכילו ליצור שווקי נישה חדשים: הדיסק און־קי, התא הקולי, המעבד היעיל והגנת האינטרנט הם רק חלק מהדוגמאות להובלה ישראלית. אני מעריך שבשל היותנו מדינה קטנה, גם בעתיד נתבסס על מרכיבים אלה, אך קשה כמובן לנבא מה יהיה "הדבר הגדול הבא", ביוטק? סייבר? קלינטק? ימים יגידו.

 

אני מאמין שתעשיית ההון סיכון צריכה ויכולה להרחיב את מקורות המימון שלה. למשל על ידי פנייה לגופים מוסדיים מקומיים או לבורסה שבהחלט יכולה להוות מקור מימון לחברות בשלבים מתקדמים לפני הנפקתן בחו"ל. כדאי כמובן להתחיל להסתכל גם מזרחה, להודו וסין, כשווקים פוטנציאליים לגיוס הון. אני מקווה שנראה גם חברות צעירות מנצלות את כלים ממשלתיים שמעודדים אותן לפזול לעבר שווקי ייצוא חדשים בארצות המתפתחות.

 

לממשלה יש תפקיד חשוב בהנחת מסילות שיאיצו את נסיעת הקטר. אנחנו נמשיך לחזק שיתופי פעולה בין ההייטק לאקדמיה המצוינת שלנו. שיתופי פעולה כאלה דלים יחסית, למעט בתחום הפארמה. חשוב להרחיב גם את שיתופי הפעולה האסטרטגיים בין חברות הזנק לחברות בוגרות יותר, מכיוון שאלה יסייעו גם במימון ובצמיחה שלהן.

 

אך חשוב לזכור שישנם קהלים שלא לקחו חלק בשגשוג. יש כבר מספר הצלחות ראשוניות, בעיקר בשילוב נשים חרדיות, אבל זה לא מספיק. הממשלה תצטרך להשקיע מאמצים כדי להסיר חסמים ולגרום לעוד עובדים להצטרף.

 

חשוב שנראה גם אקדמאיים בני מיעוטים בתעשיה ואני שמח שהניצנים הראשונים, כמו מרכזי פיתוח בנצרת ובתפן, כבר הנצו. חזרה הביתה של מאות ואף אלפי מהנדסים ואנשי תוכנה ישראלים גם היא אפשרית. נעודד זאת באמצעות מתן תמריצים לתאגידים גלובליים שיקימו כאן מרכזים וייתנו הזדמנות לעובדיהם היהודים והישראלים לשוב ארצה.

 

בסופו של יום כל תעשייה מצליחה צריכה תשתית יציבה, ושורשי ההייטק נטועים בחינוך. אני מקווה, שיחד עם משרד החינוך, ניתן יהיה להגיע לליבו של הנוער ולעורר בו עניין בלימודי מתמטיקה ופיזיקה. אנו נתאמץ להכשיר בוגרי הייטק להוראה וליצור ממשקים בין התעשייה לבתי הספר. שהרי פני הטכנולוגיה הם פני הדור הבא.

הכותב הוא מנכ"ל משרד האוצר ולשעבר נשיא ומנכ"ל נייס

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x