דואר אדום ועידות

דו"ח טכנולוגי: פייסבוק נגד סוחרי המידע

העליון האמריקני ידון בחוק נגד משחקי מחשב אלימים, גוגל מעמידה פנים שהיא לא יודעת מה עושים בתרומות שלה, פייסבוק מצהירה על אפס סובלנות להעברת מידע על משתמשים ומתחיל חינוך נגד בריונות רשת

האם צנזורת משחקים היא עבירה על חופש הביטוי?

תעשיית המשחקים עומדת בפני אתגר ייחודי: מחר (ג') יתחיל בית המשפט העליון האמריקני, המורכב מתשעה שופטים שחלקם עתיקים כל כך שהם שיחקו את הגרסה הראשונה של שחמט, לדון בשאלה האם מותר למדינה בארה"ב, או לקונגרס, לצנזר משחקי מחשב.

על המדוכה יעמוד חוק של מדינת קליפורניה, שלמרות שהיא פושטת רגל, למחוקקים שלה היה די זמן להתעסק בשטויות. בשנת 2005, אישר הסנאט של קליפורניה הצעת חוק האוסרת מכירה או השכרה של משחקי מחשב אלימים לקטינים, בטענה שהם מעודדים אלימות.

שני בתי משפט בערכאות נמוכות, אחד מהם בית משפט פדרלי לערעורים, קבעו כי החוק מנוגד לחוקה ועל כן בטל. בית המשפט הפדרלי בסן פרנסיסקו מצא ב-2009 שקודם כל, המדינה לא הצליחה להוכיח שמשחקי מחשב אכן מעודדים אלימות, ושנית - והרבה יותר חשוב - איסור כזה מהווה "פעולה המנוגדת לחוקה, שמטרתה שליטה במוחו של קטין".

תעשיית המשחקים טוענת שצנזורה עליה היא פגיעה בסוג של אמנות, ומציינת להגנתה שקוד הסיווגים שלה, שמזהיר מפני משחקים לא ראויים, מחמיר משמעותית לעומת הקוד המקביל של תעשיית הסרטים והטלוויזיה. מצד שני, מדובר בבית משפט שמרני, שכבר הגביל את יכולת ההתבטאות של קטינים. יהיה מעניין, לפחות אחרי שייגמרו הטיעונים העבשים.

מי העלה על דעתו?

אופס. גוגל נתפסה במשהו שסביר שיעלה עליה את חמתה של קהילת הבית שלה, הקהילה הליברלית.

יש שרץ דוחה בשם קארל רוב. אתם עשויים לזכור את השם מהתקופה שבה הוא היה סגן ראש המטה של ג'ורג' וו. בוש ונאלץ לפרוש אחרי שהתחכך יותר מדי פעמים עם החוק הפלילי. ההתמחות של רוב היא התקפות אישיות, רצוי שקריות. הוא עוסק בזה מאז ימי ניקסון. את הקמפיין לנשיאות של ג'ון מקיין ב-2000 הוא חיסל על כך שהפיץ שמועה כי בתו המאומצת של מקיין היא ילדה שחורה מאיזה רומן שלו. בעיני הליברלים הוא בן דמותו של השטן.

גוגל, מסיבות שטרם הובהרו, העבירה ליצור תרומה בסך 20,000 דולר. הוא השתמש בה כדי ליצור מודעה מגעילה מהמקובל שקוראת לעונש מוות כדי לנגח מועמד דמוקרטי כלשהו. צרחות וצווחות נשמעו מהקהילה הליברלית, וגוגל מיהרה להודיע שאמנם היא נתנה תרומה, אבל לא העלתה על דעתה שייעשה בה שימוש שכזה, ושהיא "מופתעת ומאוכזבת".

קשה לדעת אם גוגל, החברה שהסיסמה שלה היא "אל תהיה רע", יותר טיפשה או יותר מיתממת בסיפור הזה. אם מי שאישר את התרומה לא ידע מיהו קארל רוב, כנראה שהוא לא יודע איך להשתמש בגוגל. אם הוא ידע, התירוצים נגמרו. וזה בסדר: הדמוקרטים יזכרו את השטיק הזה. גוגל עוד תצטרך אותם, בקצב שבו היא מסתבכת.

"אל תגנוב, אנחנו שונאים תחרות"

צוקרברג. החברה לא רוצה סוחרי מידע נוספים צילום: בלומברג

זה, פחות או יותר, המסר של פייסבוק. החברה הודתה לאחרונה שהתחקיר עליה, שבו נמצא שמועבר למפרסמים מידע על משתמשים – מחרוזת ובה האתר שבו ביקר, פלוס שם המשתמש – היא מדויק, וכי היא "שוקלת את צעדיה". עכשיו היא מבטיחה להתנהג יותר טוב בעתיד.

האמת, זה לא כל כך מרשים. פייסבוק הודיעה שהיא תפגין "אפס סובלנות" כלפי חברות ואפליקציות שמוכרות את מידע המשתמשים שלה, וזה הגיוני לגמרי: זה מקור ההכנסות שלה. כשזינגה מוכרת אותו, היא פוגעת ישירות בערך המוצר של פייסבוק. אי לכך ובהתאם לזאת, רק פייסבוק תוכל להוון אותו, ואפליקציות שינסו לחדור לתיבת האוצר שלה ימצאו את עצמן מושעות מפייסבוק לשישה חודשים. זה קורה, כמובן, רק אחרי שהופנתה לעניין תשומת לב תקשורתית כבדה.

כדי לוודא שהמפתחים יעמדו בתנאים, פייסבוק צפויה לאפשר בקרוב אנונימיזציה של מידע המשתמש, והיא מצפה מכל האפליקציות ובוניהן להשתמש באפשרות הזו. מה לא נאמר? נכון, שפייסבוק תבצע אנונימיזציה כשהיא עצמה מעבירה מידע למפרסמים. היא הרי צריכה לחיות ממשהו, אחרי הכל.

חינוך נגד בריונות רשת

בארה"ב מתחילים לקחת את התופעה של בריונות רשת ברצינות, וה-FCC תתחיל להפיץ בקרוב תוכנית לימודים שתפקידה לוודא שקטינים יהיו מסוגלים לזהות בריונות רשת, ושהם יקבלו כלים להתמודדות איתה. כל בית ספר שירצה לקבל תקציב פדרלי לשיפור מערכות המחשבים שלו, יצטרך גם להתחייב ללמד את תוכנית הלימודים הזו.

בין סוגי ההתנהגות המוגדרים כבריונות רשת, ארגוני הגנה על ילדים מונים את הבאים: מייל איום, תקשורת מסרים מידיים מרושעת, שליחה חוזרת ונשנית של הערות לסלולר של הקטין, אתר יעודי שמיועד להשפיל קטין, התחזות לו תוך שימוש בשם המשתמש שלו וקידום של מידע פרטי לאחרים. שיטה מעניינת אחרת שנקוטה על ידי בריונים היא תלונה על הקורבן שלהם בפני ספק השירות, בטענה שהקורבן הפר את תנאי השימוש. המטרה היא לגרום לקורבן לאבד את שיווי משקלו, ולשלוח לתוקפן הודעה ארסית – שתשמש כראיה ותאפשר לשלול את החשבון שלו.

הארגונים מבחינים בין בריונות רשת – שבה מעורבים שניים או יותר קטינים, ושצריכה להשאר ברמת הטיפול המשמעתי – ובין הטרדת-רשת או רדיפת-רשת, מצב שבו מעורב מבוגר המנסה לפגוע בקטין. המקרה הידוע ביותר הוא זה של לורי דרו, שהצליחה להביא להתאבדותה של הקטינה מייגן מאייר.

ובישראל? טוב, בואו לא נדבר על זה.

קצרצרים

הצמיחה של טוויטר ממשיכה: מספר המשתמשים שלו נאמד כעת בכ-175 מיליונים, עליה של כ-70 מיליוני משתמשים מאז אפריל 2010 ושל כ-30 מיליונים מאז ספטמבר. בשנת 2009, היו כ-58 מיליוני משתמשים בטוויטר בלבד. ההערכות הן שהעיצוב החדש של טוויטר, שהחל להגיע למשתמשים במהלך ספטמבר, העלה את קצב הצמיחה שלו.

טוויטר. צומח תמונת מסך twitter.com

המדיה החברתית מאפשרת למשתמשים, לפחות כאלה שהם בעלי השפעה, לבעוט חזרה בתקשורת הממוסדת. האמן והבדרן הבריטי סטיבן פריי חש נפגע מאיזה מאמר שנכתב עליו באובזרבר הבריטי, אז הוא ניצל את העובדה שיש לו כמעט שני מיליון עוקבים, כדי להכנס להתקף זעם - לא הראשון שלו - ולכתוב "להתראות". גם זה לא בפעם הראשונה.

הטלוויזיה בתלת מימד עדיין לא מצליחה להמריא: ההיסטוריה שאחרי הסרט הגרוע אך עתיר האפקטים אוואטר גרמה ליצרניות טלוויזיות להוציא לשוק מכשירים המסוגלים לקלוט שידורים בתלת מימד. כפי שכבר דיווחנו, ההתלהבות הראשונית דועכת במהירות. המשתמשים לא רוצים את התועבה. הטענה הראשונית לחוסר ההתלהבות היא שאין מספיק תוכן שיצדיק רכישת טלוויזיית תלת מימד. עכשיו מסתבר שגם כאשר יש תוכן כזה, וגם כאשר הוא מותאם אידיאלית לפורמט - שידורי ספורט - המשתמשים לא מתלהבים. ערוץ הספורט האמריקני ESPN מציין שנה לשידורי התלת מימד שלו, ובכירים בערוץ מודים שהוא לא מחזיר את ההשקעה. הם ימשיכו לשדר עוד שנה, במהלך 2011, אבל ספק אם ימשיכו אחר כך.

כאילו שלא סבלנו מספיק מהגרסה המקורית של צ'טרולט, עכשיו נוסף אל צרינו גם איזה שירות בשנקל של צ'טרולט באמצעות SMS ותוכנות מסרונים אחרות. סליחה, אמרתי שנקל? שכחתי את תעריפי הסלולר. שני מיליון שקל, התכוונתי. מעתה, תוכלו להירשם לשירות ולקבל ולשלוח מסרונים לזרים אנומימיים. אם הם יהיו משעממים, תוכלו ללחוץ Next ולעבור למסכן הבא. הגאון שהמציא את השטות הזו הוא כנראה חביב השנה של חברות הסלולר.

פרויקט מעניין הרבה יותר הוא Dead Drop. במקור, הביטוי הזה הוא מז'ארגון המלחמה הקרה, והוא מציין מקום שנקבע מראש שבו סוכנים וקציני האיסוף שלהם משאירים מידע או סימנים זה לזה. במקרה שלנו, מדובר בחלקים מקובעים בנוף - קירות, עמודים וכדומה - שלתוכם הושתלו דיסק און קי, כשתקע ה-USB שלהם בולט החוצה. ישנם כבר כמה עשרות אתרים כאלה, והמשתמש יכול להגיע אליהם, לחבר את המחשב, לראות מה יש שם ולשתף קבצים משלו, בשיטה פרימיטיבית במיוחד. אזהרה למעוניינים: הקפידו שהתוכנות נגד דופקה שלכן תהיינה עדכניות ככל האפשר. אתם לא יודעים מה מישהו הכניס לשם קודם.