דואר אדום ועידות

דו"ח טכנולוגי: היבשת הישנה בועטת - בפייסבוק

רגולטורים באירופה יחקרו את פייסבוק בחשד לפגיעה בפרטיות, אפל משתפת פעולה עם הפנטגון, רגולטור הרשת הבריטי מגחך על האמריקאים, ועוד נספחים ממלחמת גוגל-סין

מי, בעצם, הרשה לפייסבוק לעשות את זה?

מארק צוקרברג יכול להרשות לעצמו לפרוץ למיילים של יריבים ולהכריז חד צדדית על חיסולה של הפרטיות, אבל רשויות החוק בגרמניה ושווייץ מתכוונות להעמיד אותו במקום.

נציבי הפרטיות של שתי המדינות פתחו בחקירה נגד פייסבוק, בשל הנוהג הנלוז שלה לאפשר פרסום תמונות של אנשים שאינם חברים בה תוך ציון שמם (Tagging) ובשל הנוהג שמאפשר למשתמשים לחפש אנשים באמצעות כתובות המייל שלהם - הכל ללא הסכמתם של הקורבנות. הנציבות השווייצרית הודיעה כי אם פייסבוק רוצה לעמוד בתנאי החוק האירופי, עליה ליצור קשר עם האנשים שתמונותיהם הועלו אליה ולבקש מהם רשות לפרסם אותן.

מארק צוקרברג, מנכ"ל פייסבוק. יעמידו אותו במקום צילום: בלומברג

נציב אבטחת המידע של מדינת שלזוויג-הולשטיין שבגרמניה היה חריף יותר: טענתה של פייסבוק שהיא קיבלה אישור כזה היא "הבל הבלים". לדבריו, הוא כבר שלח מכתב לפייסבוק שמודיע לה שהיא עוברת על החוק. פייסבוק טוענת בתגובה שהיא העלתה כלי שמאפשר למי שאינו משתמש בפייסבוק להסיר מידע הקשור אליהם מהרשת החברתית. כלומר, פייסבוק קודם כל מניחה למשתמשיה לפרוץ לפרטיות שלך, ואחר כך, אם אתה שם לב, מאפשרת לך להסיר את החומר - אחרי שהוא כבר פורסם.

כל זה קורה זמן קצר לאחר שהאיחוד האירופי דרש מגוגל להתריע בפני תושבי ערים אירופיות מראש, לפני שהיא שולחת את רכבי הריגול של סטריט וויו לגזול את פרטיותם, ושבועות ספורים לאחר הרשעתם של בכירי גוגל באיטליה בפגיעה בפרטיותו של קטין שסבל מבריונות - למרות שהם לא היו מעורבים בשום דרך בפרסום הסרטון הפוגעני.

נראה שהמירוץ האמריקני הלהוט להפשטת הפרטיות תמורת כמה דינרים למפרסמים - הלקוח האמיתי של פייסבוק וגוגל, אחרי הכל, הוא לא המשתמש אלא המפרסם - הוא לצנינים בעיניה של היבשת הישנה. איך אמר את זה קלמנסו? "האמריקנים עברו מברבריות לדקדנטיות מבלי לעצור בשלב התרבות"?

סיכול ממוקד? תהיה אפליקציה לזה

הנשיא האמריקני דווייט אייזנהאואר, משחרר מערב אירופה, הוא שטבע את הביטוי "הקומפלקס הצבאי-תעשייתי". הוא עשה את זה בנאום הפרישה שלו, ב-1961. הוא הזהיר מפני שילוב הדוק בין הממסד הצבאי והממסד התעשייתי - והוא ידע על מה הוא מדבר. הוא היה שם.

בצעד שעורר אי נוחות קלה, נפגשו לאחרונה נציגים של הפנטגון עם נציגי אפל לשיחות, שמטרתן היא הסבת האייפון ושאר מוצרי אפל לכלי עזר טקטי לחיילים בשטח. נציג הכוחות המזוינים, הגנרל ניק ג'סטיס, ערך סיור במספר מתקנים של אפל כדי להתרשם. לג'סטיס היה נימוק משכנע למדי: אפל מייצגת כבר כמה מיליארדים שהושקעו במחקר, וכמי שאמון על אי שפיכת הדולרים של משלמי המיסים לביוב, לג'סטיס יש עניין לראות כיצד אפשר להסב את הטכנולוגיות הללו לצרכים צבאיים. לידיעת משרד הבטחון הישראלי, שהמוטו שלו הפוך לגמרי.

בפיתוח נמצאות כבר שתי אפליקציות - אחת למטרות איסוף מודיעין ללוחמת גרילה ואחת לשם הקמת רשת חברתית צבאית מאובטחת. בעיראק, משמש האייפוד טאץ' ככלי תרגום נוח בין החיילים דוברי האנגלית ובין המקומיים, שמתעקשים לדבר בערבית. עוד בתכנון: אפליקציות שישדרו ישירות את פלט הווידאו של רובוטים לניטרול פצצות.

אפשר להבין את זה. אחרי הכל, אם הטאליבאן משתמש באייפון, גם הצבא האמריקני יכול. מצד שני, אפל מתיימרת לייצג תרבות אחרת, מתיימרת להיות יורשת לתרבות-הנגד של שנות השישים. והנה היא פה, חלק מהתאגיד הצבאי-תעשייתי.

ואז, כשאתה נזכר שכל השטות הזו על "Think Different" היא סלוגן של פרסומאים, אתה נרגע.

בריטניה מול ארה"ב: יתרונות השוק המתוכנן

חסידי השוק החופשי אומרים לנו שהשוק, באמצעות הישות המיסטית שנקראת היד הנעלמה, יפתור כל בעיה. אם יש צורך, יימצא לו מענה. במציאות זה לא בדיוק עובד: ישובים מרוחקים, למשל, מתקשים למצוא פתרון ראוי לבעיית התחבורה הציבורית, פשוט משום שזה לא משתלם כלכלית.

יתר על כן, חסידי האסכולה הנ"ל רואים את ההתערבות הממשלתית בשוק כדבר מתועב - עד שהעסק קורס, כמובן, והם מגיעים אל הממשלה ומאיימים שאם היא לא תחלץ אותם, החסכונות של כולם ילכו לאלף עזאזל. השיטה הזו, כידוע - נפוצה מאד בארה"ב (וגם במושבותיה, בכלל זה מדינה מסוימת במזרח הים התיכון).

גורדון בראון. "הרשת היא החשמל של העידן הדיגיטלי", הוא אומר - ומבצע צילום: בלומברג

כשזה מגיע לשירותים ציבוריים הבעיה גוברת. הפרטת חברות החשמל בארה"ב, למשל, הביאה לאסון של אנרון, שיצרה משברים יזומים באספקת החשמל בדיוק בשיא הקיץ הקליפורני, כדי לגרד עוד כמה דולרים. ועכשיו, כשמתחילים להתייחס לרשת כשירות ציבורי - גורדון בראון, ראש ממשלת בריטניה, הגדיר אותה לאחרונה כ"חשמל של העידן הדיגיטלי" - בכלל לא בטוח שהסקטור הפרטי מסוגל לעשות את העבודה.

למשל, בעיה קריטית של הרשת בארה"ב היא שהיא נפוצה מאד בערים הגדולות, אבל ברגע שמגיעים לעיירות - לא כל כך. לספקיות הרשת פשוט לא משתלם למתוח קו לשומקום - קרי, מדינות כמו אלבמה. התוצאה היא הגדלת הפערים החברתיים, הגדולים גם כך, בין האוכלוסיה העירונית ובין האוכלוסיה הכפרית (טוב, לא ממש כפרית, אבל הבנתם את הכוונה). ה-FCC האמריקאי מדבר על הצורך בעוד תחרות, בעודו מודה בנשימה אחת שאין בעצם תחרות בכלל.

הרגולטור הבריטי של הרשת, אופקום, מגחך. בדו"ח שהוציא נכתב כי להוציא מדינות כמו סינגפור, שהן בעצם ערי-מדינה כמעט ללא שטח כפרי, המדינות היחידות שמובילות בתחום הפס הרחב לכל האוכלוסיה הן אלה שבהן הממשלה מתערבת ישירות בתחום.

ואיך עושים את זה בבריטניה? פשוט, מורים לחברת הטלפוניה המובילה BT (בריטיש טלקום) לשתף פעולה עם חברות אזוריות ולסייע להן. במקומות שבהם אין סיב אופטי כלל, מורים ל-BT לארגן כזה, ובדחיפות. כדי להקל על אימוץ הטכנולוגיה במקומות שבהם היא לא קיימת, מטילים פיקוח על המחירים. ככה עושים את זה, אם המטרה העליונה שלך היא שדרוג מצבה של האוכלוסיה ולא של האוליגרכיה המצומצמת של המנכ"לים.

וכעת, נעבור לדיווחים מסכסוך המדינות גוגל וסין.

חברות טכנולוגיה בעקבות גוגל

לפני שלושה ימים, הפסיקה גוגל לצנזר את הרשת בסין. זו, מצידה, הגיבה במה שנראה כמו נסיונות לשבש את פעולתה של גוגל במדינה. שום צעד גדול לא קרה מאז, אבל היו כמה קטנים.

הידיעה החשובה ביותר היא זו שיתכן שיצרנית המחשבים דל תחקה את גוגל, רק בלי הדרמה: ראש ממשלת הודו, מאנמוהן סינג, אמר כי מנכ"ל דל, מייקל דל, אמר לו שבכוונת החברה להעביר את מפעליה מהודו לסין, משום שהאחרונה היא "סביבה בטוחה יותר ואקלים נוח יותר ליזמות, תחת הגנה של מערכת משפטית". מצד שני, זה ראש ממשלת הודו ויש לו אינטרס. מצד שלישי, ההכחשה של דל היתה רפה במיוחד - היא אמרה שאין כוונה "מיידית" לעשות זאת. מצד רביעי, זה יכול להיות נסיון של דל לסחוט קצת את סין ולקושש ממנה כמה הטבות מס. אבל אם זה אכן יקרה, זו יכולה להיות תחילתה של מלחמת סחר קשה.

מטה גוגל בסין. יגרום למלחמת סחר? צילום: בלומברג

שתי חברות אמריקניות שמוכרות כתובות רשת הודיעו שהן הולכות בעקבות גוגל, ושהן תפסקנה לספק שירותים לסין. בצד השני של הגבעה, פורטל סיני גדול - Tianya.cn - הודיע שהוא מפסיק את שיתוף הפעולה שלו עם גוגל וינהל את הרשת החברתית והחיפוש שלו בעצמו; גם עסקותיה של גוגל עם שתי חברות הסלולר הגדולות של סין (אנדרואיד, מישהו?) מוטלות כעת בספק. אף אחד לא רוצה להיות שותף שלה, ולמשוך לכיוונו את זעמו של המשטר.

בתוך כך, פיזרו הקלגסים הסינים הפגנת תמיכה בגוגל מצד דיסידנטים, שניסו להדליק נרות מול המטה שלה בבייג'ינג. אם פעם ראה המשטר הסיני את הרשת כמרחב פוליטי אבל גם מרחב מסחרי הכרחי, יותר ויותר הוא רואה אותו כמרחב פוליטי - מרחב שיש לדכא.

קצרצרים

גוגל הכניסה שירות משונה למדי לג'ימייל: הוא מודיע לך כאשר גוגל חושדת שמישהו אחר קורא את המייל שלך. גוגל מבצעת את האבחנה על בסיס מיקומו של החשוד בפלישה בהשוואה למקום שבו היא מאמינה שאתה נמצא. הצעה צנועה: אולי פשוט תאבטחו את המייל שלכם כמו שצריך?

בימים אלה, כשכל העיניים מופנות לסין ולמדיניות הצנזורה שלה, החליט העולם המוסלמי להוכיח שוב שהוא החלק הפרימיטיבי ביותר של העולם. בית דין שרעי בניגריה - שם יש אלימות חריפה בין מוסלמים ונוצרים - אסר על קבוצת זכויות אזרח לעדכן בטוויטר ופייסבוק על המאבק הנוכחי שלה. מהו המאבק? אה, משהו שולי - התנגדות לכריתת איברים כעונש. בית הדין קיבל בכך את ערעורם של האחים המוסלמים בניגריה - קבוצה שמנסים לשכנע אותנו שהיא לגיטימית.

הזמרת הפרובוקטיבית ליידי גאגה הצליחה לשבור שיא מרשים: למעלה ממיליארד (!) צפיות, במצטבר, בקליפים שלה באינטרנט. גאגה היא הראשונה שמגיעה למספר זה, ומשאירה באבק את קווין, מדונה ושאר מתחרים.

ירדנו על כשלי אינטרנט אקספלורר, ציינו את הבעיות בפיירפוקס, אבל האם יש באמת דפדפן בטוח? בכלל לא בטוח. בתחרות ההאקרים השנתית, Pwn2Own, הצליחו האקרים לחדור תוך זמן קצר לאקספלורר, פיירפוקס, ספארי והאייפון. זאת למרות התקדמות ניכרת באבטחה בשנים האחרונות.

אחת ההצלחות המרשימות ביותר בחקר החלל עד כה היא הגשושים שנשלחו למאדים. הם היו אמורים לשרוץ שם שלושה חודשים ולהתפגר. בקרוב ימלאו לאופורטוניטי, הנחוש שבהם, שבע שנים; והוא מיטיב לתפקד מאי פעם, בעקבות עדכוני תוכנה שנשלחו אליו מכדור הארץ. אחיו חסר המזל, ספיריט – XKCD הקדישו לו עמוד קומיקס נוגע ללב - תקוע באיזה מכתש. ועדיין מדווח.