$
דו"ח טכנולוגי

טכנולוגי על הבוקר: מיקרוסופט רוצה "לרומם את אמריקה"

מדענית מובילה בבריטניה ממשיכה להצביע על המטמורפוזה שמבצעת בנו הרשת, בגרמניה טלפון סלולרי מדליק ומכבה את אורות הרחוב, משכורתו של הטוויטרקראט מרגיזה את הציבור הבריטי, ו-AP נגררת למשפט חשוב

יוסי גורביץ 10:0623.02.09

נתחיל בחדשות חיוביות...

 

שוק העבודה האמריקאי במשבר, יחד עם כל הכלכלה האמריקאית: במהלך חודש ינואר איבדו כחצי מיליון אמריקאים את מקום עבודתם. עכשיו מתיימרת יוזמה חדשה של מיקרוסופט להציל רבים מהם.

 

אתמול (א') הכריזה מיקרוסופט על "לרומם את אמריקה": תכנית שאפתנית לחינוך טכנולוגי, שמטרתה להעניק בתוך שלוש שנים לכמיליון אמריקאים השכלה טכנית ותעודות מוסמך של מיקרוסופט. התוכנית נעשית בשיתוף פעולה עם ממשלי המדינות והממשל הפדרלי של ארה"ב, והיא תתחיל במדינת-הבית של מיקרוסופט, וושינגטון.
יעניק כישורים למיליוני עובדים? סטיב באלמר, מנכ"ל מיקרוסופט יעניק כישורים למיליוני עובדים? סטיב באלמר, מנכ"ל מיקרוסופט צילום: איי פי

 

"מיליוני אמריקאים", אמרה מיקרוסופט בהודעה רשמית, "חסרים את הכישורים הטכניים ההכרחיים להצלחה בכלכלה של ימינו. אנו רוצים להעניק לעובדים את הכישורים שהם זקוקים להם כדי להצליח". מיקרוסופט תחלק שוברים לקורסים שלה וללימודים באמצעות הרשת, תחלק תוכנות בחינם לקהילות נזקקות, ובמקרים מסוימים אף תתרום כסף לקידום לימודים. עלות התוכנית למיקרוסופט איננה ידועה; מושל וושינגטון קיבל את היוזמה בברכה.

 

...ונעבור ישר לנבואת הזעם של יום שני

 

הברונית סוזן גרינפילד, חוקרת המוח הידועה מבריטניה, היא טכנו-סקפטית: באוגוסט האחרון, היא תהתה אם הקצב העצום של גירויים טכנולוגיים הופך את הילדים בני הדור הנוכחי לתזזיתיים יותר, וציינה שיש מקום לבדוק אם יש מתאם בין עליית השימוש בריטלין – עליה של 300% בעשור האחרון – ובין עליית השימוש במחשב.

 

בדרך כלל, הנטיה האינסטינקטיבית – ויום אחד מישהו יצטרך לברר מדוע היא אינסטינקטיבית – היא לפטור את הדברים כאלה של שמרן שמתקשה להתמודד עם העולם הדיגיטלי. אבל זה קשה יותר במקרה של גרינפילד: היא חוקרת מוח; היא יודעת על מה היא מדברת. ועכשיו היא שמה את הרשתות החברתיות על הכוונות שלה.

 

בזהירותה הרגילה, היא פתחה בציון העובדה שפייסבוק ואתרים דומים ממלאים תפקיד חיובי ניכר: הורים רבים מפחדים לתת לילדיהם לצאת מפתח הבית אל הרחוב (ויום אחד, לעזאזל, מישהו יצטרך להסביר איך זה קרה, איך הפכנו לחברה רדופת-פחדים כל כך), ורשתות חברתיות מאפשרות לילדים הללו להכיר חברים אחרים ומספקות את הצורך החברתי להשתייך. אבל.

 

שיחות אמיתיות, מציינת גרינפילד, "מסוכנות" יותר משיחות מקוונות: הן מתרחשות בזמן אמת, אי אפשר לקחת כמה דקות כדי לחשוב על תשובה שנונה ומוחצת, יש צורך בבחינה קפדנית לא רק של המילים הנאמרות, אלא גם של הטון בו הן נאמרות, ושל שפת הגוף של המדבר. זה לא מה שקורה בשיחה מקוונת.

 

המוח, מציינת גרינפילד, משנה את עצמו כל העת, מתאים את עצמו לסביבתו. דור הפייסבוק, היא אומרת, עשוי לסבול מהתסמינים המתבקשים: יכולת ריכוז קצרה יותר, חוסר הבנה של הקשר בין מעשה והשלכותיו, חוסר אמפתיה, ואובדן חלק ניכר מחוסר ההבנה; היא מצטטת מורה שמבחינה בשינוי ביכולת של תלמידיה להבין זה את זה. וישנה שאלת הזהות: איפה נגמר האדם הפרטי ומתחיל הציבורי, כשאנו מתרגלים אט אט לשדר לכל העולם את מחשבותינו ומעשינו?

 

טכנו-סקפטיות? כן. טכנופוביה? לא. לא בהכרח. אלה שאלות שצריכות להשאל.

 

איך זה שפנס אחד מעז

 

בגרמניה הבחינו בבעיה מסוימת באשר לתאורת הרחוב: רוב הזמן היא בזבוז מוחלט של חשמל. היא פועלת בעיקר בלילה – ובחלק גדול מהמקרים היא לא מסייעת לאיש. אז הם התחילו בפרויקט של כיבוי אורות הרחוב בלילה. ומאחר שמה לעשות, בכל זאת יש מדי פעם מישהו שהולך לו ברחוב והיה מעדיף שלא ליפול לבור, נמצא פתרון.

 

בכמה עיירות בגרמניה קיבלו התושבים תוכנות מיוחדות למכשירי הסלולר שלהם. הלכת ברחוב החשוך? רצית לראות לאיפה אתה הולך, בין בורות החפירה של אקמה? אין בעיה. הצג את הסלולרי שלך מול הפנס, לחץ על הכפתור המתאים – והאורות יידלקו. הם ייכבו מעצמם אחרי רבע שעה. העיירה מורגנרתה-ראוטנקרנץ חוסכת כך כאלף יורו מדי שנה, ויש בה רק 900 תושבים. בעיירות אחרות הנוהל מסובך יותר: המשתמש (ראיתם באיזה קלות עברנו מ"תושב" ל"משתמש"? חשבו שוב על הברונית גרינפילד) מתבקש לציין קוד בן שש ספרות של הרחוב בו הוא נמצא. הקוד מופיע על עמודי התאורה – אבל הם לא דולקים. הממ. הטכנולוגיה עוד בחיתוליה, ובאיזשהו שלב מישהו יצליח לחבר בין תאורה סלולרית ובין העובדה שכל סלולרי משדר כל הזמן את מיקומו.

 

בעיה אחרת עם השיטה: אנשים עשויים להתקמצן על החשמל וליפול לבורות. אבל קצת קשה לבוא לטכנולוגיה בטענות על טבע האדם, לא?

 

לקבלת הטוויטרקראט, המסדר יעבור לדום

 

כשנבחר טוני בלייר לראשות ממשלת בריטניה, הוא הבטיח לתושבי הממלכה המאוחדת שהוא יהפוך אותה ל-Cool Britannia, משחק מילים על ההמנון האימפריאליסטי הישן Rule Britannia. הרבה זמן חלף מאז, בלייר עזב את תפקידו תחת ענן, חקיין הבטיח להפוך מדינה מזרח תיכונית מסוימת לכזו ש"כיף לחיות בה", ובריטניה הפכה בכלל לממלכה המנוטרת – אבל היא ממשיכה לנסות.

 

לאחרונה הודיעה הממשלה על תפקיד חדש: הטוויטרקראט. טוב, נו – היא קראה לו המנהל למעורבות דיגיטלית (זה יותר אלגנטי באנגלית), אבל העיתונות מיהרה להצמיד לו את הכינוי הנכון. מה יעשה הטוויטרקראט? ובכן, הוא יהיה אחראי על תוכניות לקשר ממשלתי עם הציבור באמצעות רשתות חברתיות, טוויטר, ושאר אמצעי תקשורת מתקדמים.

 

על פניו, לא רעיון רע. גמלוני ומגושם, כן, אבל לא רע. הבעיה היא המחיר: הטוויטרקראט אמור לקבל משכורת-עתק של 120,000 ליש"ט לשנה. שזה יותר ממשכורתו של שר בקבינט או הלורד צ'נסלור, והוא גם ייהנה מ-30 ימי חופשה בשנה. האופוזיציה, והעיתונות, צווחות שזו משכורת גבוהה מדי לג'וב שחלק ניכר מהאוכלוסיה היה מסכים לעשות בחינם, מה שגם שאנחנו באמצע משבר כלכלי וכו'. עוכרי שמחות מקצועיים, אלה.

 

AP דורשת שיכירו בזכויותיה על "חדשות חמות"

 

סוכנות הידיעות AP נכנסה למאבק משפטי עם איזו עלוקה, All Headline News, שלטענת AP בוזזת בעקביות את החדשות שהיא מנפיקה, מעלה תוכן של AP לאתר שלה, ולא רק שלא משלמת עליו, היא גם לא נותנת ל-AP את הכבוד המגיע לה, היינו אזכור המקור.

 

על פניו, משפט פשוט למדי על פגיעה בזכויות יוצרים. אבל AP מתעקשת לסבך את כל הנושא: במקום לתבוע את AHN על הפרת הזכויות שלה, היא מאשימה אותה בגניבת "חדשות חמות". שו? ובכן, ב-1918 היתה AP במצב דומה: עלוקה אחרת, שעקב הפרות צנזורה קבועות נבעטה מכל ערוצי התקשורת המקובלים, לא הצליחה לספק ללקוחותיה חדשות חמות על המלחמה, ולכן פשוט גנבה את החדשות של AP. האחרונה הלכה לבית המשפט הפדרלי הקרוב למקום מגוריה, והלז הכיר בכך שיש לה זכות – נפרדת מזכויות יוצרים – לשמירה על "חדשות חמות". כלומר, בית המשפט הכיר בכך שלחדשות טריות יש ערך מסחרי בפני עצמן – והזכות הזו מוכרת רק כאשר מתחרה עושה שימוש לרעה בתוכן שלך, וכל זמן שהתוכן אכן טרי. בית המשפט העליון האמריקאי אישר את הפסיקה.

 

זה היה, כזכור, ב-1918. הכלי המועדף להעברת חדשות היה הטלגרף. ההשלכות על כך בעידן האינטרנט, כשסקופ מחזיק מעמד 63 שניות בערך, הן בעייתיות, בלשון המעטה. לך תוכיח שאתה אכן יצאת עם הסיפור ראשון, כשכל תיבת-התהודה שהיא הבלוגוספירה עלתה אחריך בהפרש של דקה וחצי. זה יכול לפעול גם נגד AP – אף שהיא מאשימה את הבלוגוספירה באי-מתן קרדיט, היא עצמה מצטטת לא פעם ידיעות מהבלוגוספירה בלי ציון מקור. בקיצור, כאב ראש ארכאי ולא הכרחי.

 

קצרצרים

 

מיקרוסופט הפעילה את מנגנון ההשמדה העצמית הייחודי למערכת היח"צ שלה, וכדי שאף אחד לא ישים לב שהיא תורמת מיליונים לחינוך טכנולוגי, היא שלחה מכתב לחלק ממפוטריה, ובו הודיעה להם שהם קיבלו בטעות יותר פיצויים ממה שהגיע להם, ושהם מתבקשים בנימוס להחזיר את מה שלא מגיע להם. היה שווה?

 

האם את משתמשת בטוויטר? סביר, אם כן, שאת גרה בעיר. מחקר אמריקני מצא שאף ש-17% ממשתמשי הרשת חיים מחוץ לערים, זה נכון רק לגבי 9% ממשתמשי טוויטר. הם גם די מבוגרים, כמסתבר: הגיל החציוני שלהם הוא 31.

 

שירות התמונות המוביל בעולם, לפחות מבחינת מספר התמונות שבו – איכות היא כבר סיפור אחר – הוא אפליקציית התמונות של פייסבוק: 33.6 מיליוני משתמשים יחודיים נרשמו בארה"ב בינואר, וצריך לזכור שרוב משתמשי פייסבוק אינם אמריקאים. השירות Photobucket הגיע למקום השני עם 22.8 מיליוני משתמשים, ופליקר למקום השלישי עם 21.9 מיליונים. ברחבי העולם שמחוץ לארה"ב, פליקר מגיע למקום השני.

 

שירות המשחקים המקוונים של מיקרוסופט, X-Box Live, נמצא תחת התקפות DDOS, שנראה שלפחות חלקן מגיעות משחקנים ממורמרים שנבעטו מהשירות לאחר שהפרו את תנאיו. נמסר ששחקנים זועמים שילמו להאקרים כדי לדפוק שחקנים אחרים. איזה עולם נהדר.

 

התפתחות בפרשת ההאקר הבריטי המיועד להסגרה לארה"ב, גרי מקינון: לורד קרלייל, האחראי על בחינת חוקי המלחמה בטרור של בריטניה, פנה לשרת הפנים, ג'קי סמית', וביקש ממנה למנוע את ההסגרה. קרלייל ציין כי יש להתייחס לטענה שהעברתו של מקינון, הסובל מאוטיזם, לכלא אמריקאי מנוגדת לחוקי האיחוד האירופי. לדבריו, טענה זו היא "ברורה וחזקה".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x