סגור

אילון מאסק פרס את הספקטרום

ההכרזה של אילון מאסק ב"סאטרדיי נייט לייב" כי יש לו אספרגר מיתן אצל אחדים את הביקורת על אמירותיו, ומיקד את הזרקור בגיבורים שהטלוויזיה אוהבת עכשיו

"זה כבוד להנחות את 'סאטרדיי נייט לייב', אני רציני", אמר שלשום אילון מאסק, המיליארדר המייסד של טסלה, במונולוג הפתיחה. "לפעמים אחרי שאני אומר משהו, אני צריך להוסיף 'אני רציני' כדי שאנשים יידעו שאני רציני. זאת משום שאין לי מנעד טונאלי כשאני מדבר. אומרים שזה מרכיב חשוב לקומדיה. אני ממש עושה היסטוריה היום בתור הבן אדם הראשון עם אספרגר שמנחה את ‘סאטרדיי נייט לייב’, או לפחות הראשון שמודה בזה" (למעשה גם דן אקרויד, חבר הצוות המקורי, לוקה בתסמונת).
האמירה הזאת ודאי הפתיעה את הצופים וגם השתיקה את הרבים שמתחו ביקורת על ההחלטה להעניק לו את הכבוד הזה, השמור לרוב לשחקנים, קומיקאים, זמרים או איקונות תרבות אחרות, ולא לאנשי עסקים מיליארדרים. במיוחד לא אחד כזה שידוע בדעות ובמעשים אקסצנטריים וציוצים שנויים במחלוקת, כולל נגד חיסוני הקורונה.
1 צפייה בגלריה
פנאי מימין ובכיוון השעון: אילון מאסק ב סאטרדיי נייט לייב ג’ים פרסונס כשלדון קופר ב מפץ הגדול חדש
פנאי מימין ובכיוון השעון: אילון מאסק ב סאטרדיי נייט לייב ג’ים פרסונס כשלדון קופר ב מפץ הגדול חדש
מימין ובכיוון השעון: אילון מאסק בסאטרדיי נייט לייב וג’ים פרסונס כשלדון קופר במפץ הגדול חדש
(צילום: איי פי, YES באדיבות CBS, ורד אדיר)
ההצהרה על התסמונת שיש לו מרככת את הביקורת משום שהיא יכולה להועיל לאנשים הנמצאים על הספקטרום האוטיסטי: אם אדם שהמציא מחדש את המכונית החשמלית ועתיד לשלוח אנשים למאדים בחללית מצהיר שיש לו אספרגר, הרי שהוא משמש מודל להזדהות והבנה, אפילו גאווה.
אריה סיון, מנכ"ל עמותת אפי אספרגר, אומר כי ההצהרה הזאת של מאסק יכולה להועיל לעוד אנשים שלא להתבייש בכך שיש להם אספרגר. אף שהוא לא בטוח אם מדובר באבחון פסיכיאטרי או מעין אבחון עצמי. בעיניו זה גם לא משנה, "הוא לא זקוק לקצבת נכות או להתקבל לאוניברסיטה במסלול מועדף", הוא אומר.
"בעשור האחרון יש עלייה דרמטית בנראות של אספרגר”, אומר סיון. “לפני 20 שנה היו מתביישים בזה. אבל ככל שהנראות הולכת וגדלה, כך גם האבחונים".
מאסק הפתיע בכך שהפגין חוש הומור, תכונה שנחשבת כנעדרת אצל בעלי אספרגר. אך סיון מדגיש ש"אין שני אספרגרים זהים. אין שניים שיש להם אותן ההתנהגויות, אותן מוגבלויות ואותם תסמינים. ובניגוד לאגדה גם לא כולם גאונים. ברמה האינטלקטואלית הם מהממוצע ומעלה. מה שכן, כולם חלשים בלהבין התנהגויות חברתיות ולהבין רמזים. הם תופסים מציאות בשחור־לבן, ומה שלא מועיל נזרק הצדה. קשה להם במערכות יחסים. הם לא מבינים רגישויות, כמו מה מותר להגיד בעולם, ולמה צריך להתחשב בדעות של אחרים. אחת התופעות של אספרגר זה שהם מאוד מתמקדים במשהו שהם אוהבים, מעמיקים ודבקים במטרה. לכן הם מצליחים מאוד בתחום המחקר, גם אם זה מחקר סופר־אזוטרי. בישראל יש אחד שמתמחה במדליות כבוד של הצבא הנאצי".
השילוב בין דיבור מונוטוני, הומור יבש, המוגש בניטרליות רגשית, עם העמקה במחקר אזוטרי עד פרטי פרטים הוא מקור אדיר להצחקה. ואכן הדמות האספרגרית שכיחה מאוד בטלוויזיה זה כבר עשור ולא רק בקומדיות כמו "המפץ הגדול", עם הגיבור הפיזיקאי הגאון שלדון קופר (שזכה לסדרה על חייו כילד ב"שלדון הצעיר") או ב"קומיוניטי" עם הסטודנט עבד, אלא גם ב"לא טיפוסי", סדרה על נער בן 18 על הספקטרום האוטיסטי שמשתוקק, למרות הקושי, לקשר מיני־רומנטי עם נערה.
בישראל יצרו את “פלפלים צהובים” ו"על הספקטרום", שתי סדרות על צעירים אוטיסטים שזכו לשבחים ולעיבודים בינלאומיים. כעת ב"המפקדת" המעולה, גיבורת הסדרה נועה (אלונה סער) היא דמות שיש שהגדירו אותה כאספרגרית. אף שהיוצרים מעדיפים שלא להשתמש בהגדרות. "אנחנו משאירים את ההתרשמות מאופייה בידי הצופים ולא מעוניינים לקטלג את דמותה תחת קטגוריה או אבחנה כזאת או אחרת", מסרו.
ג'ים פרסונס, המגלם את דמותו של שלדון ב”מפץ הגדול”, אמר בעבר, כי הוא חושב שהשימוש הרב בדמות שכזאת נובע מהעובדה שהיא "פשוט גרסה מועצמת של אאוטסיידר". סיון אומר שהחוויה כרוכה גם בהרבה סבל ותסכול של התמודדות עם הסביבה, אבל "יש קבוצות של אספרגרים שטוענות שהם הנורמליים, דור העתיד, האנושות הולכת לכיוון הזה. ואתם לא מבינים מה אתם מפסידים".