פנאי

סרט: סלטה כפולה ובורג

"בורג" של שירה גפן מחפש את המטאפורה הנכונה לתיאור המציאות המבלבלת של הסכסוך הישראלי־פלסטיני. התוצאה אבסטרקטית ודי קשה לפיצוח

איתי לב 09:5530.04.15

שירה גפן היא קול חדש וברור בקולנוע. לאחר שבסרטה האחרון חלקה קרדיט עם בעלה, הסופר אתגר קרת, היא יוצאת לעצמאות בסרט שבו היא חתומה לבדה על הבימוי והתסריט. "בורג", היא קראה לו, והוא מצטרף לאחיו הבוגר "מדוזות". יחד הם מייצרים מקהלה של קולות מבולבלים הבוקעים מגיבורים מבולבלים - ואין הדבר נאמר לשלילה.

 

המציאות כשלעצמה היא בעלת איכות מבלבלת, והמציאות הישראלית־פלסטינית על אחת כמה וכמה. ואם כך, מה הפלא שגם הגיבורים של גפן שכחו את שמם, את מה שעשו ומה שקבעו? שכחו, ועכשיו הם צצים בחייהם מחדש.

 

המפלט של גפן מחוסר היכולת להכיל את המציאות הוא האבסטרקט, מעין עולם מקביל ללא חוקים או היגיון. כמו בכל יצירה בעלת מרכיבים סוריאליסטיים, האחריות לשאלה מה לקבל כאמת ומה לראות כמטאפורה בלבד מוטלת על הצופה. האם הצופה יאהב את האחריות הזאת? אני לא משוכנע. הקהל הישראלי לא נתפס בעיניי כחסיד של מטאפורות, במיוחד כשאלה עוסקות בסכסוך, אולי משום שהתרגל לשפה החד־ממדית של הדיאלוג השגור בנושא, שמנוהל בעיקר בסיסמאות ("זה אנחנו או הם", "נחתור לשלום תוך שמירה על הביטחון").

 

שירה גפן. קול חדש וברור בקולנוע שירה גפן. קול חדש וברור בקולנוע

 

רחם בתור תיק

 

במרכז הסרט שתי גיבורות: האחת, מיכל (בגילומה של שרה אדלר), אמנית ישראלית בדרכה להציג בביאנלה אירופית את יצירתה החדשה והסודית, והשנייה, נאדין (סמירה סאראיה), נערה פלסטינית העובדת בתאגיד דמוי איקאה.

 

שאלת האמהות היא שאלה מרכזית בסרט. מיכל כורתת את רחמה והופכת אותו לתיק כחלק ממיצג אמנותי שמתריס נגד הציווי החברתי להתרבות - ואילו חלומה של נאדין הוא ילד. שלל דמויות קופצות לעולמה של מיכל ביום שבו קורה הסרט: צלמת מגיעה לצלם אותה לרשימת "הנשים המשפיעות", צוות צילום גרמני מראיין אותה, טכנאי מחשבים (רועי כפרי) מתקן את המחשב של בעלה הנגוע בפורנו, ותאגיד שולח לה פיצוי לאחר שהזמינה משהו וקיבלה אותו ללא בורג. אם כל זה לא מספיק, גם שף פרטי (הנרי דוד) מכין עבורה סרטנים, שאותם הוא מרכך באמצעות נגינה בכינור.

 

בשלב מסוים, די מאוחר בסרט, מחליפות מיכל ונאדין תפקידים מבלי שאיש בסביבתן מביע תמיהה על כך. דבר יוביל לדבר, ומיכל תצא למשימת התאבדות שהיתה מיועדת לנאדין, ונאדין המעוברת תתמקם בדירתה של מיכל בעין כרם.

 

מתוך "בורג". מציג עולם מקביל ללא חוקים או היגיון מתוך "בורג". מציג עולם מקביל ללא חוקים או היגיון

 

הזמנה לאביב גפן

 

את הזווית ה"שפויה" בסרט מספקת חיילת (נעמה שוהם), נערה יפה המכלה את שעותיה במחסום, עטוית שריון ואפוד. היא עושה את מלאכתה מבלי לחדור לעובי המורכבות שבדבר, מבלי להיות טובה או רעה. היא פשוט מחכה לסיים את חלקה בסכסוך. גפן גם קורצת לא מעט לסביבתה הקרובה: ליום הולדתה תקבל החיילת הזמנה להופעה של אביב גפן (אחיה הקטן של שירה במציאות).

 

לבד מהקשר הידוע בין "בורג" ל"מדוזות" הייתי ממקם אותו על המדף קרוב ל"מחילות" של אודי אלוני ו"התחלפות" של ערן קולירין, עוד שני סרטים שחיפשו שפה חדשה, לא רציונלית, כדי לפתח דיון מילולי ואסתטי בהיעדר הרציונליות הפוליטית־חברתית שמסביב. ב"בורג" המפגש הראשוני של הצופה עם השפה החדשה מלא קסם, אך גם קשה לפיצוח ונוטה מעט לסטודנטיאליות.

 

רגעים שנזכור ביום שאחרי

1. שתי נשים מלוהקות לדמויות חיילים גברים

2. אחת מהן, חן יאני, גילמה גבר גם ב"נמס בגשם"

3. העיצוב של תאגיד איתקה הוא שילוב בין איקאה לכלא אטיקה המפורסם

  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x