שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
פנאי

תערוכה: "שירה הנוער", מוזיאון נחום גוטמן

ציוריו של דוד מערבי היו ספונים בבוידעם במשך שנים עד שהאוצרת נורית טל-טנא גילתה אותם; עכשיו הם יוצאים לאור

רעות ברנע 09:0608.03.15

חשיפה ראשונה ליצירותיו של דוד מערבי, חברו ה"נשכח" של נחום גוטמן מימי בצלאל (עד 30 באפריל, שמעון רוקח 21, תל אביב. 24 שקל). דבר המבקרת: כנראה לעולם לא נדע מה בדיוק גורם לאמן אחד להיכנס לדפי ההיסטוריה ולאחר להיעלם ביניהם. אותם אמנים "נשכחים" בדרך כלל נשכחים לעד, אלא אם כן מישהו מגלה אותם מחדש. כך קרה במקרה של דוד מערבי, שהיה בין תלמידי האמנות הראשונים בבצלאל. הוא היה חברו הטוב של נחום גוטמן, ומעבר להיותו צייר היה גם מוזיקאי ומלחין של שירים מוכרים כמו "גינה לי" ו"שירה הנוער".

 

את הציורים והרישומים בתערוכה, שהיו ספונים בבוידעם, גילתה האוצרת נורית טל־טנא בביתה של בתו של מערבי במעגן מיכאל. הגילוי הזה מספק לצופים אפשרות ליהנות מאמנות כפי שהיא נתפסה בראשית המאה ה־20, כזו עם שורשים רוסיים בולטים שטמועים בתוך מציאות ארצישראלית חלוצית ותמימה. ביצירותיו תיאר מערבי בעיקר את מה שראה סביבו באותם הימים: את המתרחצים על שפת הים, את שחקני השחמט ברחוב, את נופיה של אחוזת בית ועוד. אבל יותר מהכל צייר מערבי דיוקנאות - של תלמידיו, של ילדיו וכמות נכבדת של דיוקנאות עצמיים. הדיוקנאות הם אמנם ריאליסטיים, אבל גם הם יוצרים הרגשה של ראשוניות, אולי אותה הרגשה שהיתה אופיינית כל כך לדור ההוא - בין אם מדובר בחלוצי האמנות הישראלית או בחלוצים מכל תחום אחר.

 

בין יצירותיו של מערבי מסתתרת גם תמונה, צילום של שיעור ציור בבצלאל ב־1921 שמערבי הוא אחד המשתתפים בו. הצילום הזה הוא בדיוק החתיכה החסרה בפאזל שמאפשרת לצופים להשלים בראש את התמונה המלאה, ואולי להצטער לרגע קצר שלא היינו שם, ואיך היום זה כבר באמת "לא מה שהיה פעם".

 

 שורה תחתונה: פיסת היסטוריה קטנה ומקסימה.

 

"ללא כותרת", דוד מערבי. שורשים רוסיים במציאות ארצישראלית "ללא כותרת", דוד מערבי. שורשים רוסיים במציאות ארצישראלית

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x