השבוע: אפיפיור בדיור מוגן
פרישתו של האפיפיור בשל תשישות נראית בלתי סבירה בעיניים מקומיות, שהרי גדולי התורה שלנו אינם פורשים עד שלבם פוסק לפעום, ופוליטיקאים מסרבים לוותר על האג'נדה שלהם גם כשהיא לא רלוונטית לציבור
העולם הנוצרי קיבל בתדהמה את הכרזתו של האפיפיור בנידיקטוס ה־16 - שמצופה היה כי יבקש בלטינית את נפשו למות לפני שיביע את החלטתו הבלתי מתקבלת על הדעת מזה 600 שנה - לצאת לגמלאות. שהרי עם מינויו מתכסה האפיפיור באצטלה של קדושה, שנתפסת כסוג של שיזוף עמוק במכון של רוח הקודש, וככזו לא ניתן להסירה כמו מייק־אפ.
- "לאפיפיור היתה כהונה קשה מאוד מבחינה פיננסית"
- ספיישל: למה התפטר האפיפיור? כנראה מריבה עם הבוס
- רעידת אדמה בעולם הנוצרי: האפיפיור פורש
ההתעניינות בהודעת הפרישה בארץ נשאה אופי תיאולוגי, אנתרופולוגי ורכילותי, וזאת משום שלנו היהודים אין לכאורה כס קדוש, על אף שאנשי דת מקורבים לקדושה יש בשפע. במגזר האורתודוקסי היהודי פוסקי הלכה, המוגדרים כגדולי הדור, מכהנים בתפקידם הרם עד שלבם פוסק לפעום, ולא עולה על הדעת לשאול אותם אם תש כוחם או שמא ברצונם לפרוש בשיא. הס מלהזכיר פרישה לגמלאות, שמתקיימת אצל קשישים מהשורה.
סדרי העולם הנוצרי הופרו. האם יעלה על הדעת שהפרפר יודיע שהוא חוזר להיות גולם? הוד קדושתו בנדיקטוס ה־16, במחי מיסה אחת, התגלם לקשיש בשם יוזף רנציגר, שפורש בגיל 85 לדיור מוגן באחד המנזרים בוותיקן. אפשר רק לנחש מהן הסיבות שהביאו את בנדיקטוס ה־16 לשוב לשורשיו, אך נראה שהן ישארו עלומות, גם כשימשיכו לדבר בהן, בדומה לחשאיות שאופפת את פרשת האסיר X, שעוד תעסיק אותנו רבות.
האפיפיור בנדיסטוס ה-16 בקריית הוותיקן רומא (אוקטובר 2010) צילום: דוד הכהן
המאמינים האדוקים עשויים לראות במעשיו של האפיפיור כפירה, אבל נראה שהעולם הנוצרי ברובו, על אף ההתרגשות הרבתי, מבין ללבו של האפיפיור המותש. אם כי מותר לשער שבנדיקטוס ה־16 יירשם בהיסטוריה של הוותיקן כאחת הבחירות הפחות מוצלחות של מועצת הקרדינלים. אחרי הכל, הציפייה מאפיפיורים היא לסבול בשקט את העלייה בתוחלת החיים שהשילוש הקדוש העניק בחסדו, השנוי במחלוקת יש לומר, למין האנושי.
ראש הממשלה נתניהו, אבי הדמון האיראני, מתנהל בשנים האחרונות כסוג של אפיפיור - מתנת אלוהים לישראל ולעולם. אך הבחירות האחרונות דחקו את בשורת תורתו הגרעינית למקום נמוך יותר בסדרי העדיפויות של הציבור הישראלי. דוגמה מובהקת לכך באה לידי ביטוי השבוע, כאשר הניסוי הגרעיני של צפון קוריאה לא הסיט את ההתעניינות הציבורית מנאומיהם הפרובנציאליים לכאורה של לפיד ובנט, שנבחרו לכנסת בשמם של נושאים חברתיים וכלכליים פנימיים.
בעת כתיבת שורות אלה 19 המנדטים של לפיד ו־12 המנדטים של בנט מחייכים כל הדרך מהנשיאה בנטל הביתה. אם השניים יצליחו לשמור על הברית שכרתו ביניהם, ויגררו את נתניהו לבסס את קווי היסוד של ממשלתו על פי מנגינה חדשה, או לחילופין יילכו יד ביד לאופוזיציה, הם יפתיעו את הציניים שבינינו, כלומר את רובנו. זה לא כל כך פשוט כמו שזה נשמע, כי להתעורר בבוקר ולגלות שהרוב במדינה אינו פיקציה, ושמילה של פוליטיקאי היא מילה, זה כמעט כמו לגלות שהאפיפיור הוא, אחרי הכל, אדם ככל האדם.
