תצוגה יצירתית

שלושים ושישה בוגרים יציגו הערב את עבודות הגמר שלהם במיצג סוף השנה של המחלקה לצורפות ואופנה באקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל. העבודות משקפות את הראייה והתפיסה הרב־תחומית המאפיינת את המחלקה היושבת בלב בית הספר, אכסניה בעלת מסורת יצירתית רבת השנים.

אם משווים את העבודות שיוצגו הערב בירושלים לעבודות שהוצגו בשבוע שעבר בבית הספר הגבוה להנדסה ועיצוב שנקר, בולט לעין כי בבית הספר הירושלמי קיימת זליגה בין הדיסציפלינות שנלמדות בו. הזליגה מעודדת מחד יצירתיות חוצת גבולות ומאידך היא לעתים מסיגת גבול. בשנקר, מוסד עם מסורת לימודי אופנה ארוכת שנים, בולטים יותר גבולות תחומי הלימוד, ועקב כך ההתמקדות וההתמקצעות. גם כאן אפשר למצוא יצירתיות ותעוזה, אם כי לא חוצת תחומים כמו זאת שמאפיינת את תלמידי בצלאל. איזו גישה מניבה מעצבים טובים יותר? קשה לומר. "כלכליסט" מצביע על ארבעה בוגרי בצלאל שעבודותיהם נראו בשלות ומגובשות יותר. שלא במתכוון ארבע העבודות עוסקות בפירוק והרכבה.

שרון גולן, "הקליפה שלי". על העבודה: הרעיון לעבודת הגמר, המציגה נעליים הבנויות מארבעה חלקי פלסטיק נפרדים המחוברים בגומיות סיליקון, נולד מתוך פטיש לרכישת נעליים שגולן לוקה בו. "לקנות הרבה נעליים זה לא כלכלי, לכן חיפשתי רעיון שיכול למזער את הנזקים", היא אומרת. מתוך 16 חלקי נעל שעיצבה בעבודת יד בהשראת חלקי קליפת פרי, ביצה, אדמה וקונכייה מפלסטיק ידידותי לסביבה, אפשר להרכיב 256 זוגות נעליים. הכלי שעוזר לבנות את המיקס אנד מאץ' הזה הוא אתר אינטרנט שבו מוצגים כל החלקים. הלקוחה בוחרת את החביבים עליה, לוחצת אנטר ומתקבלת תמונה של הנעל שיצרה על כף רגל. החלום של גולן הוא להתחבר לחברה כמו מליסה, גם בגלל הפטיש שיש לה לפלסטיק, או לפחות למצוא גורם שימנף את הרעיון שלה לכדי עסק פעיל.

נעליים של שרון גולן

עידו שליקוביץ' ושחף קורן, "ג'ינסיות". על העבודה: שליקוביץ' וקורן מנסים לבדוק בעבודתם את גבולותיו של מושג מילולי, ובוחנים מתי ובאילו תנאים מושג מפסיק להיות מוכר לנו. השניים השתמשו בעבודתם במושג הג'ינס על ההיסטוריה שלו, צבעו, הבד שממנו הוא עשוי, טכניקות התפירה המיוחסות לו והאביזרים הנלווים אליו. הם עשו זאת תוך כדי משחקים שונים, ובדקו עד מתי הג'ינס ייתפש ככזה ומתי המושג כבר לא יתקשר את עצמו. כך לדוגמה, הם תפרו מבד לבן חליפה בגזרת חליפת ג'ינס, וקשקשו על הבד בעט כדורי כחול. ובכן, האם זהו ג'ינס?

אסיה וייסברג, "אסיה רמיקס". על העבודה: מתוך טכניקת הרמיקס המוכרת מתחום המוזיקה, נולד הרעיון לעבודת הגמר, שבה הועתק הרמיקס לתחום האופנה. וייסברג לקחה פריטים אייקונים או פריטים קיימים ועל גביהם ביצעה רמיקס, שלרוב מפרק את כל היצירה הקודמת. מעיל טרנץ', כדוגמה לפריט אייקוני, הפך לשמלה, וזיכרונות מהמעיל הושארו בפרטים, כמו לולאות המתכת והתיפורים. וייסברג גם שברה צורות לבישה מקובלות. דוגמה לכך היא אוברול שנבנה מז'קט, ובו היד משתחלת פנימה בשונה מן המקובל.

עידו שליקוביץ' ושחף קורן. זה ג'ינס?

קרן גרינפלד, "Fantasy De Chou". על העבודה: כמי שגדלה במפעל לייצור תכשיטים "ליאור עיצובים", גרינפלד מחפשת את הקשר בין האינטימי, המשפחתי והייחודי לבין התעשייתי וההמוני. בעבודתה היא מנסה ליצור שפה שמאחדת בין הקצוות. בהשראת דמויות משטיח עתיק מהמאה ה־16 שעבר במשפחתה, ייצרה גרינפלד סדרת טבעות שבבדידותן מייצגות את האמורפי, התעשייתי והמנותק. אך כשהטבעות נענדות יחדיו הן יוצרות סיפור או צורה מובהקת, ובמילים אחרות: הן יוצרות קשר. מהשטיח נולדו דמויות חד־הקרן, הדוב, עלי הכרוב ופרחי הפשתן, והן מככבות בסיפורים שמספרות הטבעות.

פרטים: תערוכת עבודות הבוגרים תהיה פתוחה לקהל ב־14–29 ביולי, בצלאל, קמפוס הר הצופים, ירושלים.