כלכלה גלובלית
"אני לא יודע לאן טראמפ מכוון. 8.5 מיליארד אנשים לא יודעים - והכי חשוב, הוא לא יודע"
אלון פנקס, לשעבר הקונסול הכללי של ישראל בניו יורק, אמר את הדברים בכנס כלכלה גלובלית של כלכליסט ודיסקונט. אמיר גל-אור, מייסד שותף ומנהל, אינפיניטי סין-ישראל: "כאיש עסקים טראמפ רוצה לסגור את ה-10% שהוא יכול, ועל הדרך לעשות הסכמי שלום". אל"מ טליה לנקרי, בכירה במל"ל לשעבר: "במערכת הביטחון רואים הזדמנות לשלום"
"אני לא יודע לאן טראמפ מכוון. 8.5 מיליארד אנשים לא יודעים – והכי חשוב, הוא לא יודע. כי הכל תזזיתי, אימפולסיבי", כך אמר אלון פנקס, לשעבר הקונסול הכללי של ישראל בניו יורק במסגרת פאנל בהנחיית רועי ברגמן, כלכליסט, בכנס כלכלה גלובלית של כלכליסט ודיסקונט.
"לכאורה יש עקרונות מסדרים. סין היא אחת מהן. גם במכסים יש חוסר יציבות, לפעמים בניגוד מוחלט לאינטרסים הגיאו-אסטרטגיים של ארה"ב. הוא מודיע ליפן וקוראה שלא בטוח שרוצה להמשיך לממן את ההגנה שלהן. הוא התחיל במהלך מאוד מעניין של פירוק הסדר העולמי מבחינת איך שארה"ב תופסת אותו. הוא מפרק אותו, אבל מעולם לא טרח להציע תחליף", אמר.
לאן הוא מכוון?
אמיר גל-אור, מייסד שותף ומנהל, אינפיניטי סין-ישראל: "בסוף זה עסקי. אותם 10% שהוא מצליח להעביר לארה"ב כדי להימנע מהבלאגן. כאיש מדיה הוא עושה את הבלאגן אבל כאיש עסקים הוא רוצה לסגור את ה-10% שהוא יכול ועל הדרך לעשות הסכמי שלום. בסין למשל, קשה להם להבין מה שקורה. הם עקבו אחרי ארה"ב והמערב במשך שנים אבל עכשיו זה משהו שקשה להבין".
טליה, מסתבר שאנחנו לא החברים הכי טובים של ארה"ב. יש את קטאר, סעודיה, טורקיה.
אל"מ טליה לנקרי, בכירה במל"ל לשעבר: "אנחנו חברים מאוד טובים של ארה"ב, אבל יש כאן אינטרסים אחרים. כל מה שמעניין את טראמפ זה כסף. וזה מה שמניע אותו. מה שמטריד אותי זה איפה אנחנו בתוך העניין הזה? לצערי סינוואר התחיל את רעידת האדמה במזה"ת ואחנו במלחמת מעצמות. והשאלה היא איפה נהיה? האם נזרום עם טראמפ, האם ניזום, האם נשפיע מספיק כדי לדאוג לביטחון שלנו. ופה זה מדאיג אותי עד כמה אנחנו כבולים על יד ארה"ב בנושא הביטחוני. אבל, כשאני מדברת עם מערכת ביטחון הם בעיקר רואים הזדמנות. הזדמנות לשלום. אם טראמפ יצליח להביא לשלום – נורמליזציה, יש פה פוטנציאל לשלום אזורי. בצד המסוכן, זה שלא יצליחו לא בעזה, וכבר עכשיו יש שאלות כמו האם לוותר על השלב השני וכו', וכן, מה קורה עם איראן ועד כמה שאנחנו רואים לא זנחו את החזון של השמדת ישראל - עד כמה תהיה לנו גמישות לפעול".
ההתקרבות לקאטר לא מטרידה אותך?
"יש פה את טורקיה, קטאר, כל הציר הסוני, ומה שמטריד אותי זה טורקיה, עד כמה תצליח לבסס את עצמה בסוריה. טורקיה שרוצה להיות שותפה משפיעה בעזה, זה מאוד מטריד אותנו. קטאר מטרידה בהיבט של להמשיך לחזק את הטרור. מה שמטריד אותי זו היחלשות ביתרון היחסי שלנו. ארה"ב נתנה אחרי התקיפה שלנו הסכם הגנה לקטאר, זה לא פחות ממשמעותי מאוד".
אמיר גל אור: "אפשר לפתור את בעיית המזרח התיכון אם יפתרו את טייוואן ואוקראינה-רוסיה. ארה"ב תוכל להביא את המדינות לכפות הסכם במזה"ת. מנסים כעת לייצב את אוקראינה-רוסיה ואם יצליחו לפתור את זה - המזה"ת ייפתר. אחרת יש לך את רוסיה וסין שלא שמו וטו על ההסכם בעזה כדי שיפתרו את מה שחשוב להן - טייוואן ואוקראינה. רוסיה רוצה טריטוריה וכך גם סין".
אלון, אם צריך להגדיר - האידיאולוגיה של טראמפ זה כסף, עד כמה זה עובד?
"זה לא עובד. המצב הוא שהכלכלה הסינית היא לא פחות גדולה מהאמריקאית. הבעיה היא שאחרי 1945 היה סדר עולמי אמריקאי. ארה"ב הקימה מוסדות ותהליכים כמו ארגון הסחר העולמי, ואז התמוטטה ברית המועצות והיה קרוב ל-20 שנה עד שהתחילה הצמיחה הגדולה של סין. בתוך זה לארה"ב מערכות, בריתות, וטראמפ מפרק את המערכות האלה. מזלזל בנאטו, ביפן בפיליפינים בקוראיה הדרומית, האגן האינדו-פסיפי. נוצר מצב אבסורדי שבחלקים גדולים של העולם שי ג'ינפינג, נשיא סין, נתפס יציב יותר מטראמפ. אם אני טייוואן אני לא יכול לסמוך על סיוע אמריקאי ולכן החלק הכלכלי – הוא הניח שבאמצעות מכסי המגן הוא יחזיר תעשיות אבל זה עוד לא עובד. יכול להיות שיעבוד אבל כרגע לא".
אמיר, דיברת על כך שסין לא ידעו איך לעכל אותו, אבל אולי עכשיו כן?
"לסין אין חברים רק אינטרסים. טראמפ כן פועל לפי מערכות יחסים וחברים. בסוף ארה"ב יש בה משהו מדהים שאין לאף אחד ויהיה פה קרב מעניין. הסינים תופסים את טראמפ ככזה שרוצה להיות מעורב יותר. הוא לא יהיה מעורב בין טייוואן לסין. אבל הוא כן ירגיע את יפן. יפן ממש מתחמשת, עושה תנועה, הם כן יכולים לערב אותו ואולי לתמוך בסוגיה של טייוואן.
"כולנו גדלנו על 'מדינת סף גרעינית'. יפן וקוריאה הדרומית הרבה יותר מדינות סף מאשר איראן. אם הן ירגישו שסין, קוריאה הצפונית מאיימת או שארה"ב לא תגן עליהן, אנחנו נהיה קרובים לדומינו גרעיני מאוד לא נעים".
טליה, היית חברה בוועידת נגל, רואים את המאבק על תקציב הביטחון, עם כל האיומים שדיברנו עליהם, איך את רואה את התקציב?
"מה שהמלצנו בוועדת נגל זה בדיוק הצורך, לא צפינו את ההסכם עם טראמפ ועדיין אותו הדבר. תפיסת הביטחון באמת משתנה. המלצנו על 96 מיליארד שלא כולל את השיפוי של המלחמה. ומה שהוצע עכשיו זה כן כולל השיפוי. אנחנו חושבים שזה גם אחרי איראן גם נכון, יש פה פער אבל יש חשיבות להתייעלות של מערכת הביטחון, היא צריכה לדעת להתייעל בעיקר עם הבחירה של אמצעי הלחימה וזה כולל מה יקרה במזה"ת בשנים הקרובות".
