סגור
כנס Israel Climate Awards - פאנל נבחרת הגמר
(צילום: סיני דוד)

Climate Awards
מייסדת Criaterra: "עולם הבנייה הוא 40% מהבעיה האקלימית"

בפאנל של העולות לגמר תחרות Israeli Climate Awards של חברת דוראל וכלכליסט, הסבירה עדיטל אלה כי טכנולוגיות הבנייה כמעט ולא לוקחות בחשבון שיקולים של סביבה. יורי ציטרינבאום, מייסד ומנכ"ל Bomvento, הסביר: "אם נצליח לפרק 10% מהפחמן הגלובלי זה מתכנס ל-200 מיליון טון בשנה"

"רציתי לעשות משהו בעל אימפקט בתחום האקלים. לשנות את העולם. לתת רעיון שהוא מחוץ לקופסא בתחום של ייצור אנרגיה מהשמש", כך אמרה ד"ר שלומית זמיר, מנכ"לית ומייסדת משותפת ב-SolOr, בפאנל של החברות שעלו לגמר תחרות Israeli Climate Awards של חברת דוראל וכלכליסט, בהנחיית מאיר אורבך, עיתונאי כלכליסט.
SolOr הוקמה בסוף 2021 ונמצאת בשלבים ראשונים של גיוס סיד. זמיר הסבירה על הפיתוח של החברה: "הפאנלים הסולאריים של הסיליקון הם טכנולוגיה יציבה, אבל כולם מיוצרים בטכנולוגיה מאוד לא ירוקה והובלתם בעולם כרוכה בזיהום גדול והרבה כסף. אמרנו שאנחנו יכולים להביא כימיה חדשה שתאפשר יצירת צבע שיאפשר ליצרני מכוניות לצפות את החומרים שלהם בצבע שייצר עבורן אנרגיה שתהיה 70% יותר זולה, יותר נקייה ותהפוך את העולם הסולארי לתלת-ממדי. עיר כמו ניו יורק, כאשר בניין יכול לייצר 3 ג'יגה ואט בשנה, זה כמו 100 אלף דונם שדה סולרי בתוך ניו יורק", אמרה.
אופירה מלמד, מנכ"לית ומייסד משותפת ב-NitroFix, סיפרה כי אחרי 20 שנה בעולם הדפוס ושירות לקוחות היא הרגישה שזה הזמן שלה "לעוף קדימה" ולעשות שינוי משמעותי. "עברתי לעולמות הקליימט, פניתי למכון וייצמן, להכיר את האנשים המדהימים. אנחנו מפתחים טכנולוגיה חדשה שבה מייצרים אמוניה בצורה אחרת. אם נסתכל על העולם שלנו, גידול האוכלוסין והיבול התאפשר בגלל שיטות ייצור של אמוניה. יש שלושה דברים שצריך לזכור לגבי הייצור של אמוניה: היא משתמשת בגזים פוזיליים, פולטת כמויות עצומות של פחמן דו-חמצני ומשתמשת בהמן אנרגיה. הטכנולוגיה שלנו מאפשרת ייצור אמוניה ממים ואוויר ללא פליטות פחמן מזהמות", אמרה. החברה גייסה החודש 3.1 מיליון דולר בגיוס סיד.
עדיטל אלה, מייסדת ומנכ"לית Criaterra Innovation, אמרה כי התחילה את דרכה כמעצבת תעשייתית באמצע שנות התשעים והגיעה מתוך תסכול להקמת החברה שמטרתה לייצר חומרי בנייה ידידותיים לסביבה. "כבר כמעצבת ממש צעירה התחלתי להפוך כל אבן ולשאול איך עושים אחרת. עשיתי תואר שני בעיצוב קיימות, ואם ניקח את תחום הידע הזה, כיום עולם הבנייה הוא 40% מהבעיה האקלימית. הטכנולוגיות כמעט ולא לוקחות בחשבון סביבה".
"אנחנו ניגשים לחדשנות בעולם חומרי הבנייה: ביטול של שריפת המינרלים כדי לייצר בטון, קרמיקה תוך חיסכון של 90% מאנרגיית הייצור, 86% מפליטות הפחמן ו-30% מהאנרגיה לחימום וקירור מבנים", הסבירה אלה. "זה מאפשר לנו למכור באמצע מחירי השוק ואנחנו עובדים על המוצר הבא שהוא בלוקים לבנייה. כך נוכל להגיע לקירות שהם מבודדים לחלוטין וחוסכים 30% מהאנרגיה בחימום וקירור המבנים".
אורן גבריאלי, מייסד משותף ומנכ"ל NanoScent, הסביר כי החברה מאתרת מולקולות באוויר כמו פליטות מזהמות ומייצרת פתרונות לבקרת איכות בקווי גז ומימן. החברה נמצאת לקראת פיילוט ראשון ומעסיקה 15 עובדים. "השאלה שאנחנו שואלים את עצמנו היא מה אנחנו יכולים לעשות טוב היום ולא מה ניתן יהיה לעשות בעתיד", אמר.
יורי ציטרינבאום, מייסד ומנכ"ל Bomvento, אמר כי שאיפתו היא להגיע לפתרון להתחממות הגלובלית ולהפחית פליטות מהאטמוספירה. "אם נצליח לפרק 10% מהפחמן הגלובלי זה מתכנס ל-200 מיליון טון בשנה", אמר.
החברה מפתחת פתרון כלכלי לפירוק גזי חממה מהאטמוספרה בהיקפי ענק. "הפתרון שלנו מיושם על גבי טורבינות רוח שמייצרות חשמל ירוק ובמקביל מנקות את האוויר שמניע אותן מגזי החממה". החברה מצפה את להבי הטורבינה בחומרים שמפרקים גזי חממה לתוצרים ניטרליים מבחינה סביבתית, וכך למעשה הופכת כל טורבינה למפעל ניקוי גזי חממה. טורבינה ממוצעת, שמייצרת היום חשמל בשווי של כמיליון דולר, תפרק גזי חממה בשווי דומה (כ-10,000 טון CO2e) ולמעשה תכפיל את ההכנסות שלה.