ועידת Tech1
"מדינות נלחמו והן צריכות לפתח יתרון חדש בשדה הקרב - זה המקום לסטארטאפים בתחום"
הדברים נאמרו על ידי עמיקם נורקין, מפקד חיל האוויר לשעבר ושותף מייסד ב-ACE Capital Partners בוועידת Tech1 באילת. הוא הוסיף גם כי "כמדינה ומערכת ביטחון אנחנו צריכים לנסות לחבר את השינויים הגיאו-אסטרטגיים של המזרח התיכון עם הסכם הסיוע האמריקאי"
"כשמדינות נלחמו הן הוציאו את הקלפים שלהן ושמו אותם על השולחן והן צריכות לפתח קלפים חדשים, לפתח יתרון חדש בשדה הקרב, וזה המקום עכשיו של הסטארטאפים להביא את היתרון הזה יחד עם החברות הגדולות", את הדברים אמר עמיקם נורקין, מפקד חיל האוויר לשעבר ושותף מייסד ACE Capital Partners בשיחה עם סופי שולמן מכלכליסט על עתיד התעשיות האוויריות והביטחוניות בוועידת Tech1 באילת.
נורקין הקים פלטפורמה עסקית המשקיעה בעולמות האירוספייס והדיפנס. בימים אלה נסגרת ההשקעה השלישית של הקרן שעד כה השקיעה בחברה שמפתחת סנסור ייחודי בתחום החלל וחברה שפיתחה פטנט בעולם ההנעה ההיברידית לכטמ"ם.
בעקבות האירועים האקטואליים הגיאופוליטיים הכוללים בין השאר גם את מסעות טראמפ במזרח התיכון, מה זה יעשה לעליונות הצבאית האזורית של מדינת ישראל?
"העיסוק בדיפנס הוא לא טרנד. התהליכים הגלובליים הגיאופוליטיים הם מתמשכים. הם התחילו במתיחות באזור ים סין וסביב המלחמה באוקראינה ועכשיו גם בהודו. לכן אפשר להסתכל גלובלית על מוקדי מתיחות שהולכים ומתרבים וממשלות מעלות את תקציבי הביטחון. לכן גם משקיעים מתחילים להסתכל על עולם הדיפנס כי יש שם יותר ויותר פוטנציאל ואני רואה את זה נמשך לפחות ב-10 שנים הקרובות. גם המדיניות האמריקאית הנוכחית גורמת לאירופה לפתח יכולות עצמאיות ולכן המגמה תמשיך לטפס".
נורקין התייחס גם ספציפית למזרח התיכון. "לצערי ולבושתי חווינו את השבעה באוקטובר, אבל במידה מסוימת המצב האסטרטגי שלנו היום טוב יותר מה-6 באוקטובר. אנחנו נמצאים בצומת דרכים שאם נחליט את ההחלטות הנכונות נמצא את מדינת ישראל במקום טוב יותר עוד 10 שנים. אלה דברים שלוקחים זמן ויש פה הון אנושי מעולה ואני בהקשר הזה אופטימי. אני חושב שמה שראינו בביקור של טראמפ במזרח התיכון זו מערכה ראשונה, יהיה לזה המשך של ההתארגנות של המזרח התיכון ואני מקווה שישראל תהיה שם יותר פעילה. אני חושב שלא פספסנו את הרכבת. המדינות באזור מאוד מעריכות אותנו בהקשר הביטחוני ואת היכולות הטכנולוגיות שלנו ורוצות לעשות איתנו שיתופי פעולה. אנחנו צריכים לדעת לעשות את זה בצורה טובה יותר ולבנות דברים יחד, כמו שהצבא עשה שנים אחורה- בריתות אזוריות כאלה ואחרות".
היית מאדריכלי תכנית הסיוע האמריקאית, רכש גומלין. יש שטוענים שאנחנו צריכים להיגמל ממנה. האם יש לזה היתכנות גם היום?
"באוקטובר 2016 מדינת ישראל חתמה על הסכם הסיוע הביטחוני האמריקאי לעשור שהחל ב-2018 ויסתיים ב-2028. באגף התכנון הובלנו את זה מצד הצבא יחד עם המועצה לביטחון לאומי. להסכם יש חשיבות עצומה לביטחון של ישראל, לתעשיות הביטחוניות הישראליות, והוא כבר היה סימן ראשון לתהליך הגמילה החלקית, כי עד אז כ-26% מהסיוע האמריקאי ניתן היה להמיר לשקלים. מדינת ישראל היתה מקבלת סיוע בדולרים, ממירה לשקלים וקונה בשקלים מהתעשייה הביטחונית הישראלית. האמריקאים שינו את המודל ובתהליך מדורג עד 2028 לא ניתן יהיה להמיר את הדולרים לשקלים. ראוי היה שהממשלה תכין תכנית רב שנתית לתמוך בתעשייה הביטחונית הישראלית, כי אחד הדברים החשובים לצבא והתעשיה זה היכולת לתכנון ארוך טווח. לצערי זה לא קרה והמלחמה שתפסה אותנו והמחסנים שצריך למצוא מחדש והטכנולוגיה שצריך לפתח, מאפשרת היום להזרים הרבה שקלים לתעשייה וזה קצת מחפה לצערנו על הפער הזה".
"אבל אנחנו כמדינה ומערכת ביטחון צריכים להתחיל את השיח עם האמריקאים לקראת 2028 ולחבר את השינויים הגיאו-אסטרטגיים של המזרח התיכון עם הסכם הסיוע האמריקאי ולנסות להכניס אליו מרכיבים נוספים ולהאריך אותו מעל 10 שנים. אני מוצא הרבה אזורים בהסכם שהם win win כי למעשה ההסכם הוא סובסידיה של ממשלת ארצות הברית לתעשייה האמריקאית. חלק ניכר מהטכנולוגיה האמריקאית פוגשת את שדה הקרב פעם ראשונה כאן בישראל. אנחנו שדה ניסויים מצוין ומאפשרים לאמריקאים לצמצם את הנוכחות שלהם במזרח התיכון ויש אינטרסים משותפים סביבי ההסכם הזה וחשוב לנהל את התהליך כדי שיימשך בצורה הנכונה".
איזה סיכוי יש היום לסטארטאפים צעירים לפרוץ?
"ההשתלבות של סטארטאפים בעולם הדיפנס לא מתחילה רק מההזדמנות הזו והיא תהליך שהוא מצרף של הרבה מגמות שהתנקזו לחלון זמן שנובע מהצרכים המבצעיים. מדינות ראו שלחברות הגדולות לוקח הרבה זמן וזה מאוד יקר. לכן יחד עם העלייה בתקציבי הביטחון משנים את הסיסטם ורוצים לראות יותר טווחי זמן קצרים מצורך מבצעי ועד מענה מבצעי ועלויות יותר נמוכות".
השאלה היא האם בשטח זה באמת אפשרי?
"גם ה"פלאג" של הצבאות ומשרדי הביטחון וההגנה צריך להשתנות. אנחנו רואים את השינויים שמתרחשים במפא"ת ומנה"ר, איך מתחברים לחברות יותר צעירות. גם החברות הישראליות הגדולות יצטרכו לשכלל את הממשק שלהם עם סטארטאפים, כי חלק מהסטארטאפים רואים את שיתוף הפעולה עם חברות גדולות כאיום ולא רק כהזדמנות. וכמובן הכסף של קרנות ההון סיכון והמנגנונים שמדינות בעולם מאפשרות יותר ויותר לחברות צעירות להשתלב בתעשייה הביטחונית במערכת הביטחון, לגשת לחוזים, להיות ספקים, כל התהליכים האלה יחד משנים לחלוטין את האקוסיסטם של הדיפנס".
לחברות שהשקעתם בהן אתם ממליצים להתחיל בשוק המקומי?
"כן. אחת השאלות הראשונות ששואלים חברה ישראלית שמגיעה לעולם האם היא מוכרת לצה"ל. אני ממליץ לחברה למכור לצה"ל כי זה איזשהו תו תקן של ניסיון בשדה הקרב. לנסות קודם כל למכור בישראל, זה עולם תוכן שצריך ללמוד אותו. ישראל היא לא המקום לעשות מכפילי הרווח הגבוהים, אבל לפני שיוצאים לעולם כדאי לעבור בצה"ל ולתכנן טוב את נושא הרגולציה, של האגף לפיקוח היצוא בתחום הביטחוני, כדי לא להיתקל בחסמים".
החרמות ברמה ההצהרתית על אלביט למשל, לא יפגע בסטארטאפ שמוכר לצה"ל? לא יפגע בתדמית?
"זה מקרין. לצערי איבדנו בחלקים בעולם את הלגיטימציה שלנו כמדינה בשנה וחצי האחרונות, ונצטרך לעשות מאמץ שעיקרו מדיני לתקן את המצב. אבל יש איזושהי שכבה של התעשייה הביטחונית שמדינות יודעות לעשות את ההפרדה. גם מדינות באזור וגם באירופה. לפעמים ההצהרה נגד המדיניות הישראלית היא בשפה אחת והרכש הביטחוני מתבצע בשפה אחרת".
יש תחושה שאולי זה הייפ חולף ואחרי שוך הקרבות יבינו שלא צריך כל כך הרבה פיתוחים ביטחוניים. האם קרנות ההון סיכון יוכלו לבנות פה תעשייה חדשה אמיתית? זה יכול לעבוד?
"זה יכול לעבוד. כשמדינות נלחמו הן הוציאו את הקלפים שלהן ושמו אותם על השולחן והן צריכות לפתח קלפים חדשים, לפתח יתרון חדש בשדה הקרב, וזה המקום עכשיו של הסטארטאפים להביא את היתרון הזה יחד עם החברות הגדולות. כשמסתכלים על הפערים העצומים שיש באירופה או בהודו מול פקיסטן, אלה פערים עצומים מבחינת טכנולוגיה וגם מלאים, והם לא נסגרים לא בשבוע ולא בשנה. אזורים שונים בעולם רוצים לעבור לדור חמישי. לדוגמה, חיל האוויר הישראלי מפעיל פלטפורמת הגנה והתקפה מאוישות, מאוישות מרחוק ואוטונומיות והוא חיל אוויר דור 5. מרבית חילות האוויר באירופה שני דורות אחורה ולכן ייקח הרבה זמן".
"לגבי המקום של הממשלה והיכולת ליזום. יש לזה חשיבות עצומה, לראייה כמה טראמפ בשבוע האחרון קידם את התעשייה הביטחונית האמריקאית. עוד הרבה לפני כן הממשלה בפעולות שלה עודדה מאוד את עולם הסייבר והצמיחה של החברות וזה היה יפה לראות. יש אזורים כמו ה-AI והלייזר שהמדינה משקיעה קצת. בעולם החלל אנחנו מפספסים ואם לא נשקיע בחלל השקעה מדינתית ונדחוף קדימה את התעשייה הזאת, אנחנו נישאר מאחור. החלל יהיה מעורב בחיי היומיום שלנו בצורה הולכת וגוברת לא בהכרח בשימוש צבאי. המדינה יכולה מאוד לעודד ולהעניק דרך גופים מוסדיים או קרנות רשתות ביטחון להשקעות בעולם הדיפנס ודרך זה קצת להוריד את ההוצאה הממשלתית".
