סגור
עודד קטש
(צילום: סיני דוד)

הוועידה הלאומית
עודד קטש: "אנחנו מאמנים ילדים לנצח במקום להפוך אותם לשחקנים טובים"

מאמן מכבי תל אביב בכדורסל אמר בוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט ובנק לאומי כי על מנת שההצלחה בקבוצות הצעירות תתגלגל גם לקבוצות הבוגרות "צריך להתמקד בתהליך הבנייה של שחקנים". כשנשאל לגבי העתיד המקצועי שלו, השיב: "אני מאוד מרוצה במקום שאני נמצא בו"

"בארץ מסתכלים על תוצאות, לא מעריכים את הדרך ואין זמן לתהליכים", כך אמר עודד קטש, כדורסלן העבר ומאמן קבוצת מכבי תל אביב, בשיחה עם עיתונאית כלכליסט נטע-לי בינשטוק בוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט ובנק לאומי שנערכה היום (ג').
זו היתה עונה מטורפת במכבי תל אביב, שנגמרה במקום אחר מהיכן שהתחילה. הייתם במרחק נגיעה מהפיינל פור. תן לנו סיכום שלך לאירוע הזה.
"חיכיתי ברמה האישית להזדמנות הזו הרבה מאוד זמן ביורוליג, וידעתי שהסיטואציה שתקרה לי לא תהיה קלה, לא במכבי תל אביב ובטח לא בהתחלה. לא קורה הרבה שקבוצה נבנית כמעט מאפס - כל העשרה-אחד עשר שחקנים חדשים, זה אתגר גדול, ואין יותר מדי זמן כי רוצים פה תוצאות מידיות ואין זמן לתהליכים, ואז מה עושים עם זה? סיימנו טוב את העונה, אבל גם בהתחלה העונה היתה סבירה ביחס לתקציב וביחס לבנייה של הקבוצה מחדש. לי ברמה האישית היה קצת קשה להכיל את זה".
כי לא מעריכים בארץ את הדרך? את הבנייה של הקבוצה מאפס?
אני חושב שבתור מאמן, אתה בעצם צריך להעביר דוגמה אישית, והקושי היה להכיל את התחושה הזו ולהשאיר לשחקנים מרחב לשקט, ומה שעזר לי ברמה האישית זה להתרכז יום יום בדרך, בתהליך, לתת לשחקנים את האמונה שהדבר הזה בסוף יתחבר למשהו מיוחד. לקבוצות גדולות עם תקציבים גדולים שגם לקחו יורוליג לוקח זמן רב יותר, לפעמים כמה עונות, ולנו לקח רק חצי עונה. לשחקנים יש אופי ומשהו שם התחבר טוב מאוד וזה לקח אותנו קדימה".
צריך חוסן נפשי כדי להיות מאמן בישראל, בטח במכבי תל אביב. כולם רוצים תוצאות, יש את הקושי אחרי הפסד, התהייה אם יאריכו לך את החוזה ועוד. איך מתמודדים עם זה? לא פותחים מהדורות ספורט?
"זה לא פשוט, וגם לא תמיד מצליחים להתמודד עם זה עד הסוף. אבל יש דברים פרקטיים, כמו לא שומעים יותר מדי מהדורות ספורט. ברגע שאתה מרגיש מאמן מגובש עם ביטחון שעושה את העבודה אז אתה מאמין בעצמך ועושה את הדרך וממשיך. לאורך השנים שואלים אותך - איך אתה כשחקן לשעבר יכול בשניות האחרונות לעמוד בצד בעמדת המאמן. חוויתי סיטואציות טובות יותר ופחות, והלכתי והתחזקתי והיום אני נמצא במקום הרבה יותר חזק, בעיקר ברגעים הפחות טובים".
השבוע חזינו בהצלחה גדולה של נבחרת העתודה בכדורסל, וזאת לצד ההצלחה של נבחרות הכדורגל הצעירות הקיץ. קשה להבין מה הפער בין הנבחרות הבוגרות לצעירות, זה לא מחלחל לגיל מאוחר. ממה זה נובע?
"ברמה הנקודתית, בשנים האחרונות היו הצלחות רבות, זה לא מובן מאליו וצריך לתת קרדיט למי שעושה את זה בכדורסל, וזה מרגש ומקסים וצריך ליהנות מהדבר הזה ולהיות גאים בלי קשר למה זה אומר בעתיד. קורים פה כמה דברים טובים, גדלים פה כישרונות כדורסל וילדים מיוחדים עם אופי טוב אבל זה לא בהכרח מבטיח הצלחה בקבוצות הבוגרות. הסיבה היא הדרך שבה אנו מאמנים את הילדים שלנו, משום שאנו מאמנים את הילדים לנצח ולא דווקא משקיעים באיך להפוך לשחקנים יותר טובים.
"האשמה לא בשחקנים ובמאמנים, כי יש לנו חומר טוב, אלא ברמה המערכתית. אני חושב שקבוצות כדורסל בגילאים של עד גיל 18 צריכות לא לקדש את הניצחון אלא להתמקד בתהליך הבנייה, לבנות שחקנים. התהליך הזה כבר קורה, וחשוב תמיד לזכור: הכדורסל, כמו בכל תחום, זה משחק קבוצתי, אבל הוא מורכב מאינדבידואלים, וצריך להפנים את זה".
ההפיכה המשטרית וכל מה שקורה בישראל כיום מבחינה פוליטית - זה מחלחל לחדר ההלבשה, לסקאוטינג למשחקים בחו"ל, לאיך שרואים בך שגריר ישראלי?
כמו כל הדברים, כמו שיש מלחמה או הפיכה או מזג אוויר קיצוני, צריך לדעת לנהל את זה. אנו שומעים ורואים את הדברים, אני ממקום של אזרח פה מודאג ועצוב ממה שקורה. אני עדיין עם תקווה שמישהו יתעשת ויחבר את הדבר הזה ביחד כי זה מרגיש ממש מתפצל לשניים - וזה מאוד עצוב. מהמקום שלי כמאמן – ההצלחה שלי בראש ובראשונה היא החיבור בתוך חדר ההלבשה. דאגנו שתמיד יהיה כבוד, ששפת הגוף תהיה טובה ושתהיה דבקות במטרה ותחושת יחד. אני חושב שהפרגון בחדר ההלבשה מוביל בסוף לניצחון. התפקיד שלי השנה כמאמן היה בהיבט הזה קל, כי היו שחקנים עם אופי ממש טוב לעבוד איתו. ולגבי השאלה שלך – במקרה שלנו המשימה יותר קשה, וצריך לקחת אחריות כי אי אפשר לנצח עם חצי קבוצה, כמו שאי אפשר לנצח עם חצי קבוצת כדורסל. רק ביחד אנו ננצח".
לסיום, איזו קבוצה אתה עוקב אחריה כשאתה חושב על העתיד שלך אחרי מכבי תל אביב?
"אחרי שהגעתי לטופ מבחינתי לאמן ביורוליג, זו המטרה שלי ואני מאוד מרוצה במקום שאני נמצא בו. השאלה ששואלים תמיד היא איפה אתה רוצה להיות אחרי, והיה אצלי שינוי כשהייתי בהפועל ירושלים לפני כמה שנים, ואז נפל לי האסימון, שאני רוצה לעשות את מה שאני עושה כי נהניתי מאוד שם ואני חי את הדבר הזה. וכך גם עכשיו במכבי תל אביב. אני עוד פה עכשיו ולא בהכרח חושב על שאיפות ועל העתיד, אלא ממשיך לעשות את מה שאני עושה הכי טוב כאן ועכשיו, ומבחינתי זה חלק מהעניין".