הוועידה הכלכלית הלאומיתיוסי כהן: "כלכלת ההייטק חייבת להיות חלק מכלכלת ישראל"
הוועידה הכלכלית הלאומית
יוסי כהן: "כלכלת ההייטק חייבת להיות חלק מכלכלת ישראל"
ראש המוסד לשעבר ומנהל הפעילות העסקית של קרן סופטבנק בישראל התייחס בוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט ל"עוצמת ההייטק הישראלי" והצורך שתשפיע על כלל המדינה; לדבריו, "חייבים להשקיע בצעירים יהודים, ערבים, חילונים ודתיים ובכל האזורים, להקנות להם ידע וכלים בתעשייה, במדע ובמחקר וחייבים לימודי ליבה"
"מדברים הרבה על שתי כלכלות, כלכלת הייטק וכלכלת ישראל, ואני מאמין שהאתגר הגדול של מדינת ישראל הוא לשמר את ההצלחה של כלכלת ההייטק ולחבר אותה כדי שתשפיע על כל מדינת ישראל", כך אמר יוסי כהן, לשעבר המוסד וכיום מנהל הפעילות העסקית של קרן סופטבנק היפנית בישראל בוועדה הכלכלית הלאומית של כלכליסט.
בפתח דבריו אמר כהן, "אני מודה שזו ההופעה הפומבית האזרחית הראשונה שלי ואני מתרגש מאוד. היציאה מעולם הצללים לעולם העסקי הגלוי כרוכה בהרבה שינויים ואתגרים. לפני חודשיים סיימתי 5.5 שנים כרא המוסד והייתי שם 22 שנה רובן ככולן שנים בשטח מבצעים בפיקוד ועוד.
"הטכנולוגיה משולבת בכל רבדי עשיית המוסד שהוא בעיני חברת יזמות וחדשנות טכנולוגית. אני בטוח שמחליפיי ימשיכו לעשות בעתיד למען שמירת ישראל כמעצמה בתחומים ביטחוניים ובעלת עליונות טכנולוגית שהיא מרכיב קריטי לביטחוננו. ראיתי צורך לחיבור עוצמתי בין טכנולוגיה למבצעים וכיצד טכנולוגיה היא מכפיל כח", אמר.
כהן יודע שהעולם כיום נמצא בתוך מהפכה. לדבריו, "עד 2020 ישראל היתה בנסיקה מרשימה והכל היה אופטימי. העולם היה גלובלי, יזמים ואנשי עסקים חיו במטוסים, ואז הגיעה הקורונה. העולם ידע אירועים יותר קשים, אבל הקורונה הצליחה לעשות מה שלא קרה קודם. העולם עמד מלכת, מדינות הסתגרו, מגדלי משרדים נסגרו ושדות תעופה התרוקנו. המגפה גבתה חיים של אנשים רבים, העצירה פגעה בכלכלה ורבים איבדו את מקום עבודתם, התוצר הלאומי צנח ורבים עברו לעבוד מהבית והעולם עבר לזום. אנשים שהיו רגילים להיות בנסיעות עבודה עברו לעבוד מהמסך. כאן ציפתה לכולם הפתעה - בעוד שמגזרים נפגעו, אחרים הצליחו לשמור על כוחם ואף להתפתח ולהתעצם בעיקר מגזר ההייטק.
"כל בעל עסק שנתקל בקיר הבטון של המגפה, הבין שצריך להגיב ולהשתנות מהר, בעל המיני-מרקט התחיל לקבל הזמנות מקוונות, נערים גויסו לעבוד כשליחים, המסעדות, שחטפו מכה קשה, המציאו עצמן מחדש ומנות שמתאימות לשליחה בוולט. מדריכי כושר עברו ללמד מרחוק, רופאי משפחה התחילו לטפל דרך הטלפון. עסקים מכל הגדלים עברו שינוי דרסטי מהיר. כמדינה חובה עלינו לתת יד ולסייע למי שמתקשה לעמוד באתגר, אולי התקציב החדש יסייע ביד כולנו לצאת לדרך חדשה", אמר כהן.
כהן סיפר ש"המשבר איתגר גם את המוסד. מה עושה לארגון מבצעי גלובלי העצירה של התנועה בעולם הגברה קיצונית של הפיקוח בכניסות למדינות בעולם, הסתגרות של אנשים בבתיהם?. המוסד והמכולת השכונתית מצאו דרך להתמודד עם השינוי הקיצוני שנכפה על כולנו".
כהן, שעבר לאחרונה לתעשיית ההייטק הצומחת, מאוהב בתחום החדש שאליו נכנס. "אלו אחת השנים המדהימות של ההייטק", הוא אומר, "יש חשש לבועה וצריך לנהוג בזהירות. גם כשהעיניים למעלה חייבים רגליים על הקרקע. אבל חשוב להגיד שהרכישות וההנפקות נמצאות על אדני אמת, ישראל מבוססת על יכולת אמיתית".
בפעם הראשונה מאז שנחשף תפקידו החדש בסופטבנק, הוא מדבר עליו: "אחד מעסוקיי הוא לנהל את סופטבנק בישראל. זו הכרזה משמעותית מאוד והיא מצביעה על אמון של משקיע מסדר גודל כזה במדינה וביציבות ובטכנולוגיה שלנו. בשיחות שלי עם הנהלת סופטבנק ניכרת התחושה שההון האנושי, הרוח היצירתית, התשתיות האקדמיות והחדשנות, מביאים יכולת לייצר כאן שינוי של ממש.
"ההייטק הישראלי כאן להישאר"
"תחושת אנשי סופטבנק נכונה, קמה כאן תעשייה מבוססת עם קשרים ונוכחות בינלאומית, ההייטק הישראלי כאן להישאר. היזמים מקימים כאן תשתית לטווח ארוך, כשהבסיס הוא כאן. ליבת המו"פ שלהם כאן, התעשייה תהיה צבועה כחול לבן. זו ציונות במיטבה של המאה ה-21. עוצמת ההייטק הישראלי, כחלק מהעוצמה של מדינת ישראל, מחזקת אותה בבית ובעולם כולו, זו המציאות.
"אני מאוהב בסטארט-אפים ומאד נלהב מהטכנולוגיה. גם בארגון הקודם שלי עסקתי הרבה בטכנולוגיה. בזכות אנשים יוצאי דופן, צעירים מאוד, אנחנו בחזית הטכנולוגית בהולכה לקצה המעטפת. הקמנו קרן השקעות ייחודית במוסד שנקראת ליברטד, שתשלב בין ארגון חשאי סגור עם ההייטק האזרחי ישראלי. זה חלק מסוד ההצלחה של ההייטק הישראלי והתמודדות של צעירים שמתגייסים בגיל צעיר מאוד עם אתגרים ביטחוניים. נוצרה מעבדת ענק לטכנולוגיה חדשנית שלא עוסקת בנושאים תיאורטיים, אלא בבעיות מעשיות ויוצרת מוצרים פרקטיים. לשורות אלה מתגייסים עתודאים, 'תלפיונים' ואף צעירים בוגרי תארים, ויש כאלה שלא למדו באופן פורמלי ורכשו ידע מעמיק בשלל דרכים. אלה הם הלב הצעיר של המערכות הטכנולוגיות.
"הצד השני של המשוואה, וחשיבותו לא פחותה, הוא עולם הטכנולוגיה האזרחית. שני העוצמות שמזינים זה את זה ולעתים מתחרים ונוצר מעגל חיים שלם ומעבר של אנשים וידע ממגזר למגזר והכל משתלב לשגשוג והתפתחות.
"בבסיס זה נמצאים מערכת החינוך והאוניברסיטאות שמכשירים תלמידים ובוגרים, אנשי מדעי הטבע ומדעי החיים. זה אחד מסודות ההצלחה של ההייטק הישראלי. יש לנו מוסדרות השכלה מפוארים, בכל מקום ניתן לרכוש השכלה שהיא היסוד של העוצמה הטכנולוגית שלנו. גם פרויקט 'תלפיות' ושאר מוסדות, מבוססים על רכישת השכלה אקדמית במקומות אלו.
"להשכלה אקדמית טכנולוגית אין חשיבות ללא שאר ההשכלה. אנחנו צריכים חוקרי ספרות ומשפטנים, והשכלה איכותית צומחת במקום ובאווירה של תרבות ולמידה, ולא רק במוסדות אקדמיים, גם ישיבות תורמות לעולם זה. חייבים לימודי ליבה, תרבות ערבית ומזרחית תרבות מהסוג שלנו מאדירה את המדינה. כל תחומי הרוח והחברה בהייטק מצריכים אנשי תוכנה ומדענים.
"מערכת החינוך שלנו היא מרכיב עוצמתי, והייטק הישראלי חייב חוב של כבוד לעלייה. ראינו עולים חדשים שהזניקו את ישראל קדימה. קיבלנו מן המוכן דוברי שפות שונות בדיוק בזמן שבו התעשייה היתה צריכה אותם וחלק השתלב בתעשיות הטכנולוגיות המסורתיות יותר.
"בהייטק בישראל מדברים הרבה על רילוקיישן או שליחות, אבל ישראל היא יעד נחשקו לא פחות מאשר קליפורניה. אנשי הייטק צעירים רוצים לבוא אלינו כי יש בישראל יצירתיות ויזמות טכנולוגיים. המדינה צריכה להיות פרואקטיבית, להקל על הביורוקרטים ולאפשר את בואם של אנשים מוכשרים מחו"ל כדי לעשות קפיצת דרך נוספת.
"חייבים למצות את היכולות בתוך ישראל, חייבים להשקיע בצעירים בכל המגזרים ובכל האזורים, להקנות להם ידע וכלים בתעשייה, במדע ובמחקר, יהודים, ערבים, חילונים ודתיים, כל המגזרים כולם. זה מחייב השקעות וחזון ארוך טווח, מסירות לאומית ונחישות. זה העתיד שלנו.המגזר העסקי צריך להיות מעורב ויוזם וארוך טווח ועתיר משאבים, זה העתיד שלנו החינוך.
"יש בישראל שתי כלכליות, כך אומרים, כלכלת הייטק וכל השאר. יש אתגר גדול ואסור להתעלם ממנו - האתגר הממלכתי והלאומי הוא שהצלחת ההייטק לא תישאר תחומה ומסוגרת אלא תשפיע על התעשייה כולה. אפילו הכסף הרב שמושקע כאן משפיע לטובה על כולם. איך מביאים את ההייטק לתחום גיאוגרפיים חדשים? על המדינה והתעשייה לשלב ידיים, לפעול במשותף וליצור ניידות תעסוקתית וחברתית שתעצים את המגזר הטכנולוגי ותביא את השפע שלו בצורה הוגנת ומכלילה. טמון בהייטק מוטיב מרכזי בעתיד שלנו. אני מקווה שנמשיך להמשיך את השגשוג ולוודא את היותה של ישראל מעצמה אזורית וביטחונית".
