בדרך לעידן המחשוב הקוונטי עוצרים בעידן ההיברידי
מחשוב קוונטי מבטיח לשנות את חוקי המשחק, אך עד שיבשיל לשימוש רחב, נהנה מהגישה ההיברידית, שמשלבת בין קוונטום למערכות קלאסיות, מאפשרת לארגונים להתחיל כבר היום להאיץ תהליכים, לפתור בעיות מורכבות ולהתכונן לעידן הבא של הבינה והחישוב
מחשוב קוונטי נחשב לאחת ההבטחות הגדולות של הדור הבא. מדובר בטכנולוגיה מהפכנית עם פוטנציאל לחולל שינויים עמוקים במגוון תעשיות, אך האמת הפשוטה היא שרוב המחשבים הקוונטיים עדיין לא בשלים לפריסה רחבה. מה עושים עד אז? מסתכלים אל עבר העתיד אך פועלים כבר בהווה בעזרת גישה חכמה ומעשית.
מחשוב קוונטי-היברידי (HQCC) זוהי שיטה המשלבת את היכולות יוצאות הדופן של מחשבים קוונטיים עם היציבות והבשלות של מערכות חישוב קלאסיות. השילוב הזה לא רק פותח את הדלת ליישומים מורכבים שכיום בלתי ניתנים לפתרון, אלא גם מפחית את הסיכונים הכרוכים באימוץ מוקדם של טכנולוגיה ניסיונית.
חשוב להבין שמחשוב קוונטי לא נועד להחליף את המחשבים הקיימים, אלא להשלים אותם. בדומה לשותפות טובה, כל צד מביא את היתרונות שלו. בעולם שבו ארגונים מחפשים דרכים להאיץ חדשנות, לקצר תהליכים ולהתמודד עם כמויות עצומות של מידע, הפתרונות ההיברידיים מציעים נתיב ברור קדימה. נתוני השוק תומכים בכך: לפי IDC שוק המחשוב הקוונטי צפוי להגיע ל-8.9 מיליארד דולר עד שנת 2028, מה שמעיד על צמיחה אמיתית בביקוש לפתרונות מבוססי קוונטום.
היתרונות של מחשוב קוונטי כבר מתחילים לבוא לידי ביטוי בתחומים כמו פיתוח תרופות, חיזוי סיכונים פיננסיים, חישובים מדעיים וסימולציות מתקדמות. מה שמייחד את הגישה הקוונטית הוא היכולת לבדוק בו-זמנית מספר אדיר של תרחישים ואפשרויות, תכונה אידיאלית לבעיות עם ריבוי משתנים ואי ודאות גבוהה. אך לצד הפוטנציאל, קיימים גם אתגרים ממשיים. המחשבים הקוונטיים של היום סובלים ממספר קיוביטים מצומצם, יציבות מוגבלת ורגישות לרעש חיצוני. בנוסף, קשה מאוד לכתוב עבורם קוד יציב, והאלגוריתמים הקיימים דורשים תיקון שגיאות מתמיד ומורכב. לכן, השלב ההיברידי שבו קוונטום משתלב עם מחשוב קלאסי - הוא הדרך הבטוחה, הריאלית והמשתלמת ביותר.
החדשות הטובות הן שלא צריך לחכות לפריצת דרך שתהפוך את הקוונטום למיינסטרים. אפשר להתחיל כבר עכשיו. ראשית, כדאי להשקיע בלמידה והתנסות. קיימים סימולטורים שמאפשרים להריץ קוד קוונטי על מערכות קלאסיות כך שניתן לתרגל, לייעל ולבדוק רעיונות מבלי לרכוש חומרה יקרה. שנית, יש לזהות את הבעיות העסקיות הנכונות, לא כל משימה מתאימה לקוונטום. למשל, חישוב שכר או דוחות מס לא דורשים אלגוריתמים מתקדמים. לעומת זאת, בעיות מורכבות של אופטימיזציה כמו תכנון מסלולים, חיזוי ביקושים או ניתוח סיכונים הן מועמדות מצוינות לשילוב קוונטי. לבסוף, ניתן לעבור ליישום הדרגתי, שבו הפתרון הקוונטי מפותח בסביבה קלאסית ורק כשהוא בשל, מועבר להרצה על חומרה קוונטית. הגישה הזו מאפשרת לארגון להיכנס לעולם הקוונטי בצורה מבוקרת, יציבה וללא זעזועים.
אחד ההיבטים המסקרנים ביותר כיום הוא החיבור בין קוונטום לבינה מלאכותית. ככל שמודלי AI הופכים למורכבים ודורשים יותר כוח חישוב, היכולות של מחשוב קוונטי הופכות לרלוונטיות במיוחד. AI יכול לסייע בניהול עומסים, באופטימיזציה של אלגוריתמים ואף לקדם פיתוחים חדשים בקוונטום גם כשאין גישה לחומרה ייעודית. במקביל, מחשוב קוונטי תורם ל- AI בכך שהוא מאפשר לפתור בעיות שבעבר היו בלתי ניתנות לעיבוד תוך חיסכון ניכר בצריכת אנרגיה. השילוב הזה יוצר מערכת הדדית, שבה שני התחומים מזינים אחד את השני ומאפשרים קפיצה טכנולוגית אמיתית.
העתיד של המחשוב הוא היברידי והוא כבר כאן. אנחנו עומדים בפתח של עידן שבו בעיות שבעבר נפתרו בשנים יקבלו מענה בתוך ימים או שעות. מדובר לא רק בהתקדמות טכנולוגית, אלא בשינוי תפיסתי עמוק: פרידה מהדיכוטומיה של "או-או" ומעבר לגישת "גם וגם". עבור ארגונים שמכוונים לצמיחה, חדשנות ועליונות טכנולוגית, אימוץ מחשוב היברידי הוא לא שאלה של "אם", אלא של "מתי".
ג’ון רוז הוא סמנכ״ל טכנולוגיות ראשי ב- Dell Technologies העולמית
