מאמרים מועתקים מויקיפדיה וטענות לא מבוססות: מאסק משיק את גרוקיפדיה
גרוקיפדיה הושקה אתמול עם קרוב ל-900 אלף ערכים, חלקם מועתקים מוויקיפדיה ואחרים מכילים טענות לא מבוססות על נושאים כמו שינוי מין, שינוי אקלים והעבדות בארה"ב. המיזם מגיע בעיצומו של קמפיין שמנהל מאסק נגד ויקיפדיה, שלטענתו הפכה לכלי תעמולה ווקיסטי
ויקיפדיה היא המקום האחרון שמשמר משהו מהרוח המקורית של האינטרנט, פינה שאינה בשליטת תאגידים, שבה הכוח נמצא באמת בידיי המשתמשים. היא רחוקה מלהיות מושלמת, אבל המצב בה טוב לאין שיעור מפלטפורמות תאגידיות כמו פייסבוק, טיקטוק או X. אבל עכשיו האיש העשיר בעולם אלון מאסק, שכבר השמיד שירות אינטרנט אהוב אחד, שם את האנציקלופדיה החופשית על הכוונת שלו. הנשק: גרוקיפדיה, אנציקלופדיה נתמכת AI שלדבריו תאפשר ל"טהר את התעמולה". בפועל, באופן לא מפתיע, היא כוללת כמות נכבדת של מאמרים מועתקים מויקיפדיה וכמות דומה של תעמולה ימנית קיצונית.
מאסק מוביל זה כמה שבועות קמפיין שקרי נגד ויקיפדיה, שטוען להתערבות של הגוף שמתפעל אותה, קרן ויקימדיה, בהליכי העריכה שלה (בפועל, כל הליך כתיבת ועריכת הערכים בוויקיפדיה מנווט ומנוהל באופן מלא על ידי משתמשים בלבד) וטענות לא מבוססות על כך שהפכה לכלי תעמולה ווקיסטי.
אתמול (ב') הוא הציג את התשובה שלו לוויקיפדיה: גרוקיפדיה, אנציקלופדיה מיקור המון שבה AI מג'נרטת ערכים, שאמורה להציב תשובה לאנציקלופדיה הוותיקה. עם השקתה, יש לאנציקלופדיה החדשה קרוב ל-900 אלף ערכים באנגלית בלבד, לעומת כ-7 מיליון ערכים בוויקיפדיה באנגלית, רובם ככולם נכתבו על ידי עורכים אנושיים (בסך הכול, יש בוויקיפדיה כ-65.8 מיליון ערכים ב-357 שפות).
הממשק של גרוקיפדיה בסיסי ואף ספרטני. עמוד הכניסה כולל את שם המיזם, שורת חיפוש ומספר הערכים הזמינים. הערכים עצמם מסודרים באופן דומה לערכים בוויקיפדיה, עם שם הערך, מבוא מסכם ואז מידע מפורט בחלוקה לנושאים עם רשימת מקורות בסוף. ואולם, חסרות תכונות כמו בר הניווט המהיר, תיבת העובדות הקצרות ותמונות. תכונה חסרה בולטת עוד יותר: אי אפשר לערוך את הערכים או לצפות בשינויי עריכה שנעשו (אך ניתן לדווח על מידע לא נכון בערך). העדר יכולות אלו במיוחד מייצר חיסרון משמעותי לגרוקיפדיה. כל ערך נושא בראשו את ההבטחה "נבדק עובדתית על ידי גרוק". זאת, חרף העובדה שמספר רב של מחקרים מצא שמודלי AI סובלים מנטייה לבדות אירועים, ומתקשים מאוד עם ניואנסים כמו הפרדה בין דעה לעובדה.
ההשקה מגיעה בשעה שוויקיפדיה מתמודדת עם מה שיכול להתברר כאיום הגדול ביותר עליה מאז הוקמה לפני כרבע מאה: צ'טבוטי AI מודרניים. בשנה האחרונה, מספר המבקרים באנציקלופדיה צנח ב-8%. זאת, מכיוון שמשתמשים שבעבר חיפשו בוויקיפדיה מענה לשאילתות שונות פונים במקום זאת לשירותים כמו ChatGPT של OpenAI או קלוד של אנת'רופיק על מנת לקבל סיכומים מג'ונרטים של המידע שהם מחפשים.
סיכומים אלו אמנם מבוססים לרוב על ערכים בוויקיפדיה, אך המשתמש לא בהכרח מודע לכך, ויכולים גם לכלול מידע שגוי ממקורות מפוקפקים. "אנשים יקבלו את המידע שנותנים הכלים האלו כפשוטו, והמידע הזה יכול להיות נכון או לא נכון", אמר לניו יורק טיימס סמנכ"לית הטכנולוגיה של קרן וויקימדיה, סלינה דיקלמן. "הערך שוויקיפדיה מספקת הוא שהיא מאפשרת לאנשים להבין את המקורות".
וויקיפדיה לא נסמכת על מנויים בתשלום או על פרסומות ומממנת את פעילותה מתרומות בלבד, חלק הארי שלהן תרומות גולשים, ולכן ירידה בהיקף הביקורים בה לא מתרגמת באופן ישיר לירידה בהכנסותיה. ואולם, קיים חשש אמיתי שככל שפחות גולשים יבקרו באתר, כך תפחת יכולתה של קרן וויקימדיה לגייס תרומות והיקף פעילותה יפגע. אם תהיה ירידה משמעותית בהיקף התרומות, עלולה הקרן להגיע למצב שבו לא תוכל עוד להמשיך לממן את פעילות וויקיפדיה, אם כי במקרה כזה סביר שייסגרו קודם לכן שירותים פופולריים פחות.
במקביל לאיום הצ'טבוטים, בחודשים האחרונים מתמודדת ויקיפדיה עם ביקורת הולכת ומחריפה מצד אנשי ימין, שמאווררים טענות ישנות להטיה פוליטית, ווקיזם והחרגה של כלי תקשורת שמרניים מרשימת המקורות המאושרים שלה (בפועל, כלי תקשורת מוחרגים על בסיס אמינות הדיווחים שלהם). בהובלת מאסק ובני בריתו הפוליטיים, חלקם בעלי תפקידים בכירים בממשל טראמפ, תוספות טענות אלו אחיזה רחבה במיוחד.
הסכסוך של מאסק התלקח בינואר השנה, לאחר שהערך עליו בוויקיפדיה עודכן כדי לציין שמחווה יד שעשה בעצרת פוליטית, ושנראתה כמו הצדעה נאצית, היא מחווה שדומה להצדעה נאצית. "מכיוון שתקשורת התעמולה המסורתית נחשבת למקור 'אמין' על ידי ויקיפדיה, באופן טבעי היא הפכה לאויב של אותה תקשורת תעמולה מסורתית", הוא כתב ב-X. מוקדם יותר החודש הכריז מאסק על כוונתו להשיק את גרוקיפדיה.
דייוויד סאקס, צאר ה-AI של ממשל טראמפ ומשקיע באימפריית החברות של מאסק, הצטרף החודש לביקורת, והביע תמיכה בגרוקיפדיה. "וויקיפדיה הגיעה לעמדה דומיננטית. אני מקווה שגרוקיפדיה תאתגר אותה ותוכל לתקן את זה", הוא אמר החודש בפודקאסט שלו. "אבל דרך קלה יותר תהיה שוויקיפדיה תוציא מהרשימה השחורה ותפסיד לצנזר פרסומים שמרניים, במקום לבנות את כל הדבר מחדש מהיסוד".
מייסד ויקיפדיה, ג'ימי וולס, הביע ספקות לגבי היכולת של AI להתחרות בדיוק של עורכים אנושיים. הוא אמר לניו יורק טיימס שהוא מוביל קבוצה עבודה פנימית שמתמקדת בקידום השקפות נייטרליות ופיתוח כללים מנחים שיעודדו מחקר אקדמי על הטיה אפשרית בוויקיפדיה. "אני מנסה להבין מה הדבר השלילי שיש שם שאני יכול לשפר. זה לחפור ולעשות את העבודה. זה הדבר היחיד שאני יודע איך לעשות", אמר.
למרות הבטחתו ליצור כלי שנלחם בתעמולה, בחינה ראשונית זיהתה כמה ערכים בגרוקיפדיה שמשקפים תעמולה ימנית-קיצונית או את עמדותיו של מאסק. כך, למשל, הערך על שינוי מין (מאסק הוא טרנסופוב קיצוני, ואף אמר שבתו הטרנסית סובלת מ"נגיף מוח"), הטוען שהתערבות רפואית לטרנסג'נדרים מבוססת על ראיות "מוגבלות או באיכות נמוכה". הערך המקביל בוויקיפדיה, מנגד, מציג עשורים של מחקר מדעי בנושא. הערך "טרנסג'נדר" מתייחס לטרנסיות כ"זכרים ביולוגים" ש"יצרו עימותים משמעותיים, במיוחד סביב סיכון לבטיחות, פרטיות והגנות מגדריות של נשים". הערך טוען עוד שמדיה חברתית היא גורם "הדבקה" אפשרי שמגדיל את מספר הטרנסים.
מקרה אחר, שזיהה מגזין וויירד, בעייתי לא פחות: הערך על העבדות בארה"ב מספק רשימת צידוקים אידואולוגיים לעבדות, ובהם "מעבר מרע הכרחי לטוב חיובי". הערך גם מקדיש 627 מילים לביקורת על פרויקט 1619 (מיזם חינוכי/היסטורי של הניו יורק טיימס, שנקרא על שם השנה שבה הגיעו העבדים הראשונים לצפון אמריקה), וטוען שהמסגור שלו את העבדות כ"מנוע מרכזי של הצמיחה הפוליטית, הכלכלית והתרבותית" של המדינה הוא שגוי.
בערך על פורנוגרפיה גאה נטען, ללא ביסוס, שהתפשטות תכני פורנו בשנות ה-80 של המאה ה-20 הביאה להחרפת מגיפת האיידס באותן שנים. הערך על דונלד טראמפ טוען בין השאר שתקשורת מיינסטרים שסובלת מ"הטיה שמאלנית", העצימה נרטיבים כמו מסגור ניסיון ההפיכה בקפיטול ב-6 בינואר 2021 כאיום קיומי, או ייחוס ההשבתה הנוכחית של הממשל הפדרלי "בעיקר למפלגה הרפובליקנית, אף שמדובר בכשל דו-מפלגתי" (לרפובליקנים רוב בשני הבתים בקונגרס).
הערך על שינוי האקלים טוען שהקונצנזוס המדעי בנושא הוא למעשה תוצאה של הצגה סלקטיבית של מחקרים בתחום, ומאשים את התקשורת וארגונים כמו גרינפיס ב"תרומה להעצמת הבהלה הציבורית, כחלק ממאמצים מתואמים למסגר את הסוגיה כאיום קיומי, ולהשפיע על השיח והמדיניות הציבוריים בלי לספק ראיות אמפיריות".
סוגיה אחרת שעלתה היא המקורות שעליהם נסמכת ה-AI של גרוקיפדיה על מנת לג'נרט את מאות אלפי הערכים שלה. אתר The Verge זיהה מספר ערכים שג'ונרטו בסיוע ערכים של וויקיפדיה, וכמה מקרים – כמו הערך על פלייסטיישן 5 – שהועתקו מוויקיפדיה באופן מלא.
"אפילו גרוקיפדיה צריכה את וויקיפדיה כדי להתקיים", נמסר בתגובה מקרן ויקימדיה. "הידע של וויקיפדיה היה – ותמיד יהיה – אנושי. הידע הזה הוא מה שחברות AI נסמכות עליו על מנת לג'נרט תוכן".
