סגור
באנר דסקטופ כלכליסט טק
מימין אסף רפפורט ו  תומר וינגרטן
מימין: אסף רפפורט ותומר וינגרטן (צילום; נתנאל טוביאס, Jay Watson)

ניתוח
מיזוג וויז וסנטינל וואן יהפוך אותן לענקית סייבר עולמית. מה עומד בדרכן?

בדרך לרכישת סנטינל וואן תצטרך וויז לדלג מעל כמה מכשולים: לגייס סכום משמעותי של מזומנים, לגבור על ענקיות סייבר עם כיסים עמוקים יותר, ולהסיר מחסומים פסיכולוגיים שיכולים להפיל את העסקה. ביחד, שתי החברות הישראליות יכולות להגיע לנתח נכבד בשוק הסייבר בענן

השבוע יחגוג אסף רפפורט, ילד הפלא של הסייבר העולמי, יומולדת 40. ואין מתנה יותר מרשימה לאירוע כזה ממה שרפפורט יכול לתת לעצמו והיא רכישת סנטינל וואן על ידי וויז - כפי שפורסם ביום שישי בבלומברג - בסכום שצפוי להגיע ל־5 מיליארד דולר לפחות.
הרבה מוסכמות יישברו במידה והעסקה הזו - הגדולה ביותר בין שתי חברות הייטק ישראליות עד היום - תצא לפועל: חברת סטארט־אפ (WIZ) תרכוש חברה ציבורית, חברה קטנה וצעירה יותר - וויז שנוסדה ב־2020 ומעסיקה 750 עובדים - תרכוש את סנטינל וואן (SentinelOne) בת העשר שמעסיקה קרוב ל־2,000 עובדים. ומעל הכל, מדובר פה באגואים גדולים שיצטרכו למצוא איך להסתדר.
עד היום ההיסטוריה של ההייטק הישראלי רצופה בעיקר בפספוסי הזדמנות דרמטיים על רקע חוסר היכולת של יזמים משני הצדדים להחליט מי יוביל. הציר אמדוקס-נייס-ורינט-קומברס שכבר איננה, הוא הדוגמה המובהקת והמפורסמת ביותר, אבל יש עוד מקרים רבים.
אבל אם יש מישהו שמסוגל לשבור את המוסכמות הרי שזהו רפפורט שלאחר שמכר את אדאלום שהקים יחד עם עמי לוטבק ורועי רזניק ב־320 מיליון דולר, הפך למנהל מרכז הפיתוח הישראלי של הענקית העולמית.
וויז, אותה הקים עם אותה חבורה בערך שכוללת את לוטבק, רזניק וינון קוסטיקה, שברה גם היא שיא כחברת הסייבר הצומחת במהירות הגבוהה ביותר לאחר שהגיעה לפני שנה, כשהיא רק בת שנתיים לקצב מכירות שנתי של 100 מיליון דולר. בגיוס האחרון של וויז בפברואר השנה, שנעשה לפי שווי של 10 מיליארד דולר, היא כבר הייתה בקצב מכירות של 200 מיליון דולר ועל פי הערכות היא עשויה להגיע בסוף השנה ל־300 מיליון דולר.

אלא שרפפורט רוצה לשבור עוד מחסום ולהנפיק בשנתיים הקרובות את וויז בוול סטריט, אבל לא לפני שהיא תגיע לקצב הכנסות שנתי של מיליארד דולר ותהיה רווחית. זו משימה בלתי אפשרית כמעט לביצוע רק באמצעות צמיחה אורגנית, כפי שעשתה וויז עד עכשיו. המחסום הוא לא רק בצד הלקוחות, אלא גם בצד היכולות של וויז עצמה שחייבת לגייס כוח אדם איכותי, אך לא מצליחה במשימה למרות ההאטה בהייטק. גם היום יש עשרות משרות פתוחות בחברה ואחד מקיצורי הדרך, בין היתר, שתאפשר סנטינל וואן היא צירוף כוח האדם הטכנולוגי שלה לשורות וויז. עבור יתר העובדים, שלא עוסקים בליבת הטכנולוגיה ושיווק המוצר, העתיד פחות ורוד.
וויז וסנטינל משלימות אחת את השניה טכנולוגית כמו כפפה ליד וכבר ממרץ האחרון הן אף עובדות בשיתוף פעולה אסטרטגי למתן פתרון אבטחה מקיף לענן. סנטינל מתמחה בהגנה על נקודות קצה כגון מחשבים וסמארטפונים שמחוברות לענן הארגוני ואילו וויז לוקחת את האבטחה משם אל הענן עצמו. בקצב ההכנסות הנוכחי של שתיהן, יחד הן כבר מגיעות לחלום המיליארד דולר של רפפורט ומה שנותר הוא לשפר את שיעורי הרווחיות של סנטינל שנחשבת לאחת החברות המפסידות ביותר בשוק הסייבר. יחד שתי החברות יכולות להגיע לנתח נכבד בשוק הסייבר בענן שלמרות כל הבאזז סביבו רק 10% מהארגונים עברו לעבוד באופן מלא בענן, כך שהפוטנציאל לצמיחה עוד גדול.
אם העסקה לרכישת סנטינל על ידי וויז תצא לפועל, תהיה לכך משמעות דרמטית גם עבור ישראל שתבצר את מעמדה כממלכת הסייבר של העולם עם חברות הענק בתחומן וויז־סנטינל שתגיע לשווי מצרפי של כ־20 מיליארד דולר, פאלו אלטו, שנסחרת ב־75 מיליארד דולר, צ'ק פוינט שנסחרת ב־16 מיליארד דולר ואפילו סייברארק הוותיקה שכבר נושקת ל־7 מיליארד דולר. בדרך יש גם את קייטו נטוורקס של שלמה קרמר, אחד ממייסדי צ'ק פוינט ואימפרבה, שנערך להנפקה ב־2025-2024 לפי שווי שלא יפחת מ־5-3 מיליארד דולר על פי הערכות. מציאות כזו תייצר ריכוז חריג של "גורילות" סייבר בישראל, שכבר היום נחשבת לבירת הסייבר העולמית שמתחרה ראש בראש בסיליקון ואלי.

מחסום האגו של וינגרטן ורפפורט

אבל הדרך לעסקת וויז-סנטינל וואן אינה פשוטה. בעיקר כי וויז, שיש לה כ־900 מיליון דולר בקופה היום מגיוסי ההון שערכה מאז הקמתה, תצטרך לגייס סכום משמעותי למימון מהלך כזה. ההערכות בשוק הן שלוויז יש כבר קריאת כיוון בהקשר הזה, משום שאחד מהמשקיעים הקטנים בחברה שמעוניין להגדיל את חלקו, הציע את המהלך - סבב השקעה בוויז שיעניק לה את הסכום הנדרש כדי לרשום את הצ'ק עבור סנטינל. הגוף הזה הוא ככל הנראה קרן ההשקעות האירופית הגדולה אינדקס, שהגבירה את הנוכחות שלה בישראל בשנה האחרונה. הקרן כבר גייסה 12 מיליארד דולר במהלך חייה ומי שמוביל בה את המהלכים הוא שרדול שה (shardul shah), שדורג כמה פעמים בעבר ברשימת 100 משקיעי ההון סיכון הטובים בעולם (the midas list). שה מלווה את רפפורט עוד מימי אדאלום והיה בין אלה שעודדו אותו לפרוש ממיקרוסופט כדי להקים את וויז, בה הוא מושקע וגם יושב בדירקטוריון.


מחסום לא פיננסי, אבל פסיכולוגי ולא פחות חשוב שהפיל בעבר לא מעט עסקאות כחול־לבן, הוא נכונותו של תומר וינגרטן, מייסד ומנכ"ל סנטינל וואן, למכור את הבייבי שלו דווקא לרפפורט ושות', שמוכרים בשוק הסייבר כחבורה סגורה שהולכת יחד עוד מהשירות הצבאי ב־8200 ו־81. וינגרטן שכבר הגיע לגביע הקדוש של הקמת החברה, הפיכתה ליוניקורן ומימוש החלום בהנפקה בוול סטריט, שגם היתה הנפקת הסייבר הגדולה בהיסטוריה שנערכה לפי שווי של 9 מיליארד דולר, יתקשה לבלוע את ה"עלבון". וזאת עוד לפני שמזכירים שבשיא, סנטינל הגיעה לשווי של 20 מיליארד דולר ועקפה אפילו את צ'ק פוינט. עם זאת, מקורבים לסנטינל מספרים כי וינגרטן כבר קצת התעייף, בוודאי מאז שהחברה נהפכה לציבורית ומיזם הייטק הוא נהפך לאיש שצריך לנהל את ציפיות המשקיעים. הוא והעובדים הוותיקים בסנטינל גם הספיקו כבר להיפגש עם סכומים נכבדים במזומנים, כך שהם מוכנים להמשיך הלאה לסטארט־אפ הבא. הקש ששבר את גבו של וינגרטן היה הדו"ח הכספי האחרון שפירסמה סנטינל ביוני השנה ובו פספוס עמוק של התחזיות והנמכת הציפיות קדימה. סנטינל אמנם ממשיכה לצמוח במהירות, אך לא מצליחה לשפר את היעילות התפעולית שלה, כך שהיא עדיין רושמת הפסדים כבדים וגם תזרים שלילי. עוד דבר שנסלח כשאתה חברת סטארט־אפ פרטית אבל לא מתקבל בעידן הנוכחי בוול סטריט. יתרה מכך, בדו"חות אלה הודתה סנטינל בטעות בהכרה בהכנסות - שוב הפער הזה בין חברה פרטית שיכולה להסתפק ב־ARR, כלומר קצב הכנסות שנתיות חוזרות לבין ההכנסות בפועל. הלקוחות של סנטינל הקטינו את השימוש בפתרונות שלה וזו נאלצה לתקן לאחור את הדו"חות. אירוע זה הפיל את סנטינל ב־36% ביום אחד ומאז היא למעשה על המדף, לאחר שפיטרה 5% מהעובדים.

לוטשים עיניים לסנטינל וואן

וכאן מגיעה המשוכה המשמעותית לוויז והחדשות הטובות לסנטינל - ישנם עוד גופים רבים וגדולים הרבה יותר מוויז בשוק הסייבר שמתעניינים ברכישת החברה של וינגרטן. בתחילת השבוע דלפה הידיעה על כך שהחברה נמצאת על המדף ואף שכרה את שירותי חברת קטליסט פרנטרס כדי שימצא עבורה רוכש. ההדלפה אמנם הקפיצה את מניית סנטינל וואן החבוטה ב־12%, אך ההבנה היא שהיא ככל הנראה ניהלה מגעים מתקדמים עם רוכש פוטנציאלי שלא הסכים לשלם פרמיה משמעותית על השווי הנוכחי. אבל ברור שסנטינל וואן תעורר עניין הן מצד קרנות השקעה פרטיות מסוגה של תומא בראבו שמזהות את ההזדמנות לקחת חברה צומחת עם טכנולוגיה טובה ולבצע בה תהליך התייעלות עמוק, והן מצידן של המתחרות ובראשן קראודסטרייק, פאלו אלטו ומיקרוסופט שעבור שלושתן 5 מיליארד דולר ואפילו 7 מיליארד דולר, הם סכום לא משמעותי כדי להוציא מהשוק מתחרה חזקה עם טכנולוגיה טובה.
אחרי הכל, סנטינל, עם הכנסות שצפויות להסתכם השנה ב־600 מיליון דולר, היא שחקנית חזקה בשוק של הארגונים הקטנים והבינוניים ונתח של כ־3% מסך שוק הגנת נקודות הקצה, אליו החלו ללטוש עיניים יותר ויותר מאז ההאטה גם השחקניות הגדולות בשוק שמחפשות הזדמנויות לצמוח. ההערכה בשוק היא שסנטינל לא תסכים לעסקה בפחות מ־18־20 דולר למניה, כלומר כ־6 מיליארד דולר ו־25% מעל השווי הנוכחי. מחיר כזה עדיין יהיה נמוך ב־30% משוויה בהנפקה הראשונה, אך יאפשר לבעלי המניות הגדולים ובראשם קרן אינסייט, שהיא גם מבעלי המניות הגדולים בוויז, לצאת ברווח נאה מההשקעה.
כדי להבין כמה קשה יהיה דווקא לוויז, שככל הנראה תחזיק במשאבים הפיננסים המוגבלים ביותר, צריך להבין את הדרמה המתחוללת בימים אלה בשוק הסייבר. לפני שבוע בדיוק פאלו אלטו - שנחשבת לרוכשת המצטיינת בשוק הזה שהצליחה לבנות פלטפורמה שכוללת כמעט את כל מה שדרוש לארגון כדי להגן על עצמו מפני פריצות - פרסמה דו"חות כספיים. אלה, אף שהיו טובים, לא היו מעניינים במיוחד לכשעצמם, אבל המצגת בת 134 שקפים שליוותה אותם והוצגה על ידי בכירי החברה, היתה לאירוע מכונן בזירת הסייבר. "המצגת ממש הפילה את האסימון לכל השחקנים", אומרים בכירים בשוק הסייבר בימים האחרונים. המספר המדהים ביותר שהביאה פאלו אלטו הוא 75 מספר פתרונות הסייבר הממוצע בכל ארגון היום. מספר, שאף CISO, סמנכ"ל האבטחה בארגון, לא מסוגל להתמודד עימו.
אחרי שנים של ביזור ונתחי שוק קטנים גם לשחקנים המובילים והחזקים ביותר, זירת הסייבר עומדת לעבור שינוי. כל עוד הכסף היה זול והאווירה חיובית, למנהלי האבטחה בארגונים לא היתה בעיה להתנסות במגוון הפתרונות החדשים שהציעו אלפי חברות סטארט־אפ. כך מצאו את עצמו אנשי הסייבר בארגונים עם עשרות פתרונות שונים שלא תמיד מתקשרים אחד עם השני. במקביל השינוי המאקרו כלכלי העמוק, מכתיב גם משמעת של הוצאות והפקת המירב מן הקיים. שינויי עומק אלה מסמנים גם את הכיוון עבור ספקיות פתרונות הסייבר והוא קונסולידציה. האסימון שנפל בשוק הוא גם אות הפתיחה הרשמית לקדחת המיזוגים בשוק כשפרימטר 81 שנרכשה בחצי מיליארד דולר על ידי צ'ק פוינט בתחילת אוגוסט, היא דוגמא מצויינת לכך. "אם עד לא מזמן עוד התנהל ויכוח, הרי שהיום ברור שרק הפלטפורמות ישרדו, חברות הפיצ'ר יעלמו. אין חברה סייבר היום שלא נמצאת על המדף", אומרים בכירים בשוק הסייבר.
מ־וויז נמסר בתגובה כי "ציינו בעבר את האפשרות לרכוש חברות ואנחנו בוחנים כל העת את השוק המשתנה, בדרך להפוך לחברת אבטחת הענן הגדולה בעולם. לחברות שונות יש טכנולוגיה שמשלימה את זו של Wiz ועשויה לאפשר לנו לספק פלטפורמה רחבה יותר של מוצרים. אין ספק שסנטינל וואן היא אחת מחברות הסייבר הגלובליות המוצלחות ביותר שיש ואנו עוקבים אחריה בעניין בשנים האחרונות".

וויז WIZ

  • תחום: הגנת סייבר לענן
  • מייסדים: אסף רפפורט (מנכ"ל), עמי לוטבק, ינון קוסטיקה, רועי רזניק
  • עובדים: 750
  • קצב הכנסות שנתי: 250-300 מיליון דולר
  • יתרות מזומנים: 900 מיליון דולר
  • שווי שוק: 10 מיליארד דולר בגיוס בפברואר 2022

סנטינל וואן SentinelOne

  • תחום: הגנת סייבר לנקודות קצה
  • מייסדים: תומר וינגרטן (מנכ"ל) ואלמוג כהן (לא בחברה)
  • עובדים: 1,900 לאחר פיטורי 100 עובדים ביוני האחרון
  • קצב הכנסות שנתי: 600 מיליון דולר
  • יתרות מזומנים: 750 מיליון דולר
  • שווי שוק: 4.8 מיליארד דולר בסגירת המסחר בוול סטריט ביום שישי. 9 מיליארד דולר בהנפקה ביוני 2021

נתוני שוק הסייבר על פי המצגת של פאלו אלטו

  • 8 טריליון דולר - היקף הנזקים מפשעי סייבר ב־2022
  • 213 מיליארד דולר - שווי שוק הסייבר הארגוני
  • 75 - מספר פתרונות הסייבר הממוצע בכל ארגון
  • 3,000 סטארט– אפים פועלים בשוק הסייבר הארגוני
  • 500 מיליון יישומים - היקף האפליקציות שנוצרו בענן